זה פרק נספח לפרק 6 של ביס בריאות על צום לסירוגין.
זה פרק שונה ממה שאני עושה פה בדרך כלל, והוא לא מדבר על מה טוב בשבילנו למה וכמה. בפרק הזה אני מנסה להציג טיעון לפיו: מצד אחד זה יהיה שגוי ומטופש לבטל טיפולים אלטרנטיביים על הסף בגלל היעדר ספרות מחקרית, ומצד שני, שזה יהיה חסר אחריות להמליץ על טיפולים כאלה עד שיהיה לנו ביסוס מחקרי עבורם.
אני אציג 3 סיבות מרכזיות לכך שאין היום מספיק מחקרים ומאמרים על שיטות טיפול אלטרנטיביות.
המטרה המרכזית של הפרק היא להראות שמצד אחד, אין באמת כוחות שמנסים להשאיר אותנו באפלה לגבי שיטות טיפול אלטרנטיביות, אלא שמדובר בתוצאה של התנהגות פרגמטית של חברות התרופות. ומצד שני, שזה לא נכון לבטל כל מה שלא מגובה מחקרית רק מכיוון שהוא לא מגובה מחקרית, מכיוון, שכמו שאני מראה בפרק, יש שלל סיבות לכך שאין מחקרים בנושאים מסוימים.
בריאות, תומר.
