היעדר מלקות על מלאכה בחול המועד אינו רק שאלה טכנית, אלא מגלה פתח לעיון בעצם מהות האיסור:
מה טיבו של איסור מלאכה בימי חולו של מועד?
האם הוא מדאורייתא גמור, או שמא מדרבנן בלבד?
ואם מן התורה הוא – מדוע אין בו עונש מלקות?
נעמוד על דברי הגמרא, ונעמיק בדברי הרמב"ן, התוספות, הריטב"א ועוד ראשונים, שביארו כי עצם השאלה אם לוקין תלויה בגדרו של האיסור – האם הוא לאו ממש, או שמא מכלל מצוות עשה של שמירת החג?
נעסוק גם בלשון הפסוקים – "ושמרת את חג המצות" – האם היא נאמרה כלאו, כרמז, או כלשון של אזהרה כללית?
פרק זה נוגע בשורש הסוגיא: האם איסור מלאכה בחול המועד דומה לשבת ויום טוב, או שמא יש לו אופי אחר לחלוטין – איסור שיסודו בקדושת הזמן, אך דינו קל יותר?
עיון למדני שדורש הבנה עמוקה בדברי הראשונים – ולומד מתוך השמטה של מלקות את עצם מהותו של האיסור.
