בהלבנת פנים לא שייכת סברת "מאי חזית' ומדוע עדיף שיפיל עצמו לכבשן האש
הנה בבבא מציעא (כט.) אמרו, שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים , והקשה בזכרון שמואל (סי' סה אות כט) שבאופן כזה לא שייכת הסברא של "מאי חזית' וכו' שהרי בודאי עדיף שלא ליהרג מאשר שלא להלבין פנים. ותירץ על פי מה שכתב הכסף משנה [הו"ד לעיל בענין האם באופן שלא שייכת הסברא של "מאי חזית' וכו' יהרג ואל יעבור'], שחז"ל קבלו מרבותיהם שבשפיכות דמים יהרג ואל יעבור, וקבלה זו היתה על כל האופנים של שפיכות דמים, אלא שמכל מקום נתנו טעם וסברא במקום שהיא שייכת.
עוד תירץ, שאכן הטעם ברציחה הוא משום "מאי חזית', אבל לאחר שלמדנו עריות מרציחה בהיקש, שגם עליהם יהרג ואל יעבור אף ששם לא שייכת סברא זו, חוזרים ולומדים מעריות לרציחה שאף באופן שלא שייכת סברא זו, יהרג ואל יעבור.
ובדברי שאול (יוסף דעת סי' סמס ס"ג ד"ס וסנס) כתב בפשיטות, שכיון שהמלבין את פני חבירו ברבים הרי הוא כאילו שופך דמים (ב"מ נח:), אם כן הרי זה כרציחה ממש ושייכת גם כאן הסברא של "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי', ולכן יהרג ואל יעבור.
