תבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב לענין חלה, מצה, ברכת המוציא וברכת המזון
הרש"ש (שס) דן בתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב האם חייבת בחלה. וכתב שלכאורה היא פטורה מן התורה, משום שבמצוות חלה נאמר (במדבר טו יט) "מלחם הארץ', ויש ללמוד מכאן שאין חיוב חלה אלא בגידולים המחוברים בארץ. ומעתה אין יוצאים במצה שנעשתה מתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב, שהרי דורשים מצה מחלה בגזירה שוה לחם לחם', כמבואר בגמרא לקמן (לק.). וכן אין לברך המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון על לחם העשוי מתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב, שאין זה "לחם מן הארץ', אלא תהיה ברכתו שהכל, ככל המאכלים שאין גידולם מן הארץיב. אך הוכיח מדברי הגמרא לעיל (לה:) שיוצאים בזה ידי חובת מצה, שהרי העמידו משנתנו שאין יוצאים במצה של טבל בעציץ שאינו נקוב, ומשמע שאם תיקן טבל זה והפריש ממנו תרומות ומעשרות יוצאים בו. ומעתה אף חייב בחלה, שהרי מצה וחלה נלמדים זה מזה בגזירה שוה כנ"ל.
