ומבואר בדבריהם ששורש מחלוקתם אם מועיל התרה במנהג, היא במה שנחלקו בגדר האיסור, שלדעת הרשב"א והיש אומרים שבטור. דין המנהג כדין עיקר האיסור, מפני שנוסף מנהג האיסור על איסור תורה ונעשה חמור כעיקר המצוה שהוסיף עליה, ולכן אין לו התרה כאיסורי תורה שאין להם התרה. אבל לדעת הרא"ש המנהג דינו כנדר, ולכן סובר שיש התרה למנהג.