וכתב החתם סופר שו"ת יו"ד קצא, שבמקום שהמנהג הוא בשב ואל תעשה, וכגון שלא לילך מצור לצידן בערב שבת, וכגון הפרשת חלה מאורז שנוהגים איסור באכילת אורז שלא הופרש ממנו חלה, המבטל מנהג זה בקום ועשה בהליכתו או באכילתו, ודאי שעובר על 'אל תטוש תורת אמך' (משלי א-ח), ממילא המפריש חלה מעיסת אורז, בהפרשתו הוא מקיים מצות אל תטוש, ובזה לפי כולם עליו לברך אשר קדשנו במצוותיו, כיון שהוא עכשיו מקיים מצות לא תטושכה. והנידון של התוספות והראשונים, הוא במקום שהמנהג קיומו הוא בקום ועשה, וביטולו הוא בשב ואל תעשה, וכמו מנהג ערבה של נביאים, שאם לא יקח ערבה אפשר שלא יקרא עבריין ולא ינדו אותו על כך, וגם לא נחשב שעבר בלא תטוש, ולכן סברו שגם כאשר לוקח את הערבה אינו מקיים מצות לא
תטוש, ולכן לא יברך על זה.
