ביאור מצות דקה מן הדקה
נמצא שם. מובא בשם הגרי"ז (סר"ל כספר מעילי התלמוד כרטוס ו:) דדקה מן הדקה אינו דין בהחפצא כי הרי לא נאמר שיעור לא לדקה ולא לדקה מן הדקה, אלא היא מצות שחיקה פעם שניה. והעירו האחרונים על דבריו מהגמרא בכריתות (סס), שהביאה ברייתא שאת הקטורת היו מחזירים למכתשת פעמיים בשנה, בימות החמה פזורה שלא תתעפש, בימות הגשמים צבורה שלא תפוג ריחה, ובגחלי אש (סי' כג ס"ק שס) הביא מהכסף משנה לפרש את הברייתא, ששתי פעמים בשנה היו שוחקים את הקטורת מלבד מה ששחקו אותה בשעת עשייתה, נו לפי זה שבשעת עשייתה קודם חודש ניסן שחקוה פעם אחת, וקטורת בניסן היתה שחוקה פעם אחת, ואחר כך בימות החמה שחקוה לכל שנשארה פעם שניה, ובימות הגשמים חזרו ושחקו את הקטורת הנשארה, והלאה היו מקטירים קטורת השחוקה ג' פעמים, וכל זה עדיין היה נשאר אר בגדד דקה, אם כן ע"כ צ"ל שיש שיעור מסוים להגיע למצב של דקה מן הדקה ואכן הלשון בכריתות (שס) שבעיוה"כ היה שוחקן יפה יפה, והינו שזה מסוים של שחיקה מעבר לסתם נתינה נוספת למכתשת. הקטורת ה סוג
