אחד הנושאים הכי רגישים, מורכבים וכאובים שבני משפחה ומטופלים צריכים להתמודד איתו, נוגע לשאלות הלכתיות ואתיות לגבי טיפול באדם לקראת סוף חייו.
אני מקבלת לא מעט שאלות בנושאים הקשים האלה, שעלולים ליצור מחלוקות וייסורי מצפון קשים בתוך המשפחה, שילוו אותם לעוד שנים רבות.
לכן, החלטתי להזמין לשיחה את כבוד הרב אוריאל גנזל, מנהל מרכז האתיקה של צוהר, כדי לשוחח על הנושאים המורכבים האלה.
"זאת פגישה מרגשת ומשמעותית, קורעת לב ומלאת עוצמה" - כך הגדיר את המפגש של הצוותים יוצאי הדופן, שמכשירה צוהר, הכוללים רבנים ועובדים סוציאלים, יחד עם המשפחות של המטופלים.
השיחה המרגשת והמצררת הזאת אפילו עסקה בין היתר בנושאים הבאים:
מהי העמדה של ההלכה לגבי ביצוע החייאה בחולה אשר מאוד סובל וימיו ספורים?
האם ניתן להפסיק פעולות הזנה לאדם הנמצא בערש דווי?
"מדבר שקר תרחק" - האם אפשר לא להציג לחולי דמנציה את כל מצבם הרפואי?
האם ההלכה מתירה לאדם שנמצא בימיו האחרונים, לבחור לקבל טיפול בביתו ולא להתאשפז בבית חולים?
האם מותר להתפלל למותו של חולה שמאוד סובל ו/או גוסס?
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
