יש נטייה לחשוב שטוב לפתור בעיות כשהכל טרי וחם וכואב ונכון שלפעמים זה פתרון חכם. אבל אם את מרגישה שהסערה שנכנסת אליה היא גדולה וחזקה מידי את כנראה צריכה זמן של שקט. מנותק מהכל ומכולם שמאפשר לך להיות עם המחשבות שלך ועם הדמעות שלך ועם היופי של הבריאה. איך עושים את זה? ומה יכול לצאת מזה בכלל?
