בכולנו בוערת להבת הקריזה. אנחנו רוצות להספיק, אנחנו רוצות להיות אפקטיביות, ייעילות, שהימים שלנו ירגישו מספקים ונעימים. יחד עם כל זה אנחנו רוצות גם לאהוב את הילדים שלנו, .להיות רגועות ונינוחות כשהם מפזרים את כל הצעצועים בבית ושופכים קמח על הריצפה
אז איך עושים את זה? איך מפתחים סבלנות לילדים לבעלי ובעיקר לעצמי ולשטויות שלי? משהייה ברגע היחיד שחשוב. הרגע הזה.
