חשבתן פעם מה המטרה הגדולה שעומדת לנגד עיניכן בחינוך הילדים? מה מניע את ההחלטות שלכן? את הדרך שבה אתן מובילות את הבן אדם החדש הזה בעולם? מאז שנהייתי אמא שמתי לב לכולם מסביב חושבים שהם יודעים יותר טוב ממני מה טוב לילד שלי, מעירים הערות, אומרים את דעתם. ונורא קל להקשיב לכולם, לעבור מעצה לעצה ולשנות כל פעם את הדרך שבה אנחנו פועלות. אבל האם זה טוב לילדים שלנו? ואולי בכלל הם אלה שצריכים להוביל את החינוך של עצמם?
