השבוע ב"נפשות וחסרונן", בחרנו להסיט את המבט מהמתמודד עצמו אל המעגל שעוטף אותו יום-יום, שעה-שעה: המשפחה. כשיש בבית התמודדות עם הפרעה נפשית, הבית כולו נכנס למצב של דחק. השאלות לא מפסיקות לנקר: "למה לא מוצאים לזה תרופה?", "מה יקרה אם היא תעשה בושות בבר מצווה?", או הפחד השקט של האחים – "אולי זה יקרה גם לי?".
אירחתי לשיחה את אברימי פרידמן, עו"ס טיפולי ומנהל "מרכז תכלת" בחיפה, שמוקדש כולו לסיוע למשפחות של נפגעי נפש. פתחנו בסיפורה (המומצא אך המוכר כל כך) של משפחת כהן, שמגלה יום אחד שהבן המוצלח שלהם לוקה בהפרעה בי-פולארית. יחד עם אברימי, ניסינו להבין למה דווקא המשפחות ה"טובות" והמתפקדות זקוקות לעזרה לא פחות מהמתמודד עצמו, ואיך אפשר למצוא נקודת תקווה בתוך ייאוש שמרגיש לפעמים אינסופי.
בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:
מדוע המשפחה זקוקה למרכז ייעודי? על האשמה, נשיאה בנטל ומחקרים על דחק וסטרס בקרב בני משפחה.
ההבדל בין הורים, אחים ובני זוג: איך משתנה חוויית הכאב והאחריות בין התפקידים השונים במשפחה.
ארגון הנרטיב מחדש: איך מפגשים וקבוצות תמיכה עוזרים למשפחה להטעין כוחות ולהגדיר את תפקידיה מחדש.
עוצמות מתוך הקושי: זיהוי הכוחות המיוחדים שבני משפחה מפתחים בעקבות ההתמודדות
+4
