הפעם ב"הקול בכיתה", אנחנו נוגעות באחד האתגרים הכי מושתקים, אך גם הכי נוכחים בשטח: שחיקת מורים. השחיקה היא לא גזירת גורל, אלא תהליך איטי שבו החוסן שלנו הולך ונסדק. המחקרים מראים שהשנים הקריטיות ביותר הן דווקא שלוש השנים הראשונות במקצוע, ודווקא שם אנחנו רוצות לעצור ולהציע כלים חדשים.
אירחתי לשיחה מרתקת שתי נשים שמכירות את המערכת הירושלמית מכל זווית אפשרית: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ירושלים, ועדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) במינהל חינוך ירושלים. יחד, הן מציגות את מודל משל"ן – גישה ייחודית שצמחה מתוך ניסיון רב שנים בליווי עשרות בתי ספר וצוותי הוראה ברגעי משבר ושגרה.
בשיחה שלנו צללנו לארבעת מרכיבי החוסן שהמודל מציע: איך משמעות המשימה מחזיקה אותנו ברגעים הקשים, למה תחושת שליטה וויסות רגשי הם קריטיים למניעת קריסה, ואיך לכידות חברתית ונראות מצד המנהלים הופכות את חדר המורים למקום שבו לא רק עובדים, אלא גם נתרמים. זהו פרק על החשיבות של מבנים ארגוניים תומכים, על כוחן של קבוצות תמיכה למורים חדשים, ובעיקר על המסר שמורים ממש לא צריכים להיות לבד במערכה הזו.
בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:
הגדרת השחיקה כהיעדר חוסן: הבנת המנגנון שפוגע במורים בתחילת דרכם ואיך לזהות אותו בזמן.
ארבעת עמודי התווך של מודל משל"ן: משמעות, שליטה, לכידות ונראות כמנועי צמיחה בבית הספר.
כלים מעשיים למניעה: מהתערבויות מערכתיות ועד לתוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית כנוגדי שחיקה.
תפקיד הנהלה וצוותים: איך מייצרים "נוכחות חיה" של מנהלים שנותנת כוח למורים בשטח
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקי
עורך הפרק: אל גנון
לתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:עבודה מערכתית | שירות פסיכולוגי חינוכי ירושלים
למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:"האישיות הבית ספרית" כאוסף שחקנים על הבמה
האם יש לבית הספר לא מודע? עבודה בחשיבהפסיכואנליטית מערכתית
אבחון המערכת הבית ספרית על ידי הפסיכולוג החינוכי
לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי
