אבל הוא צער נפשי עמוק בעקבות שכול או אובדן אחר, והוא פוקד כל אחד מאתנו במהלך חייו.
לחוויית האבלות יש גם דפוסים תרבותיים. כל תרבות מעצבת דפוסי אבל משלה: לא רק טקסים מיוחדים אלא גם התייחסות רגשית ומחשבתית למוות ולטראומה של השכול.
ואם אלמנטים תרבותיים אז גם אוכל. גם הוא סרוג בתוך מורכבות האבל והשכול. גם הוא יכול ללמד אותנו על דרכי האבלות ויתרה מכך יכול להעמיק את האוכל כמרכיב המעשיר את חיינו ונראה מגוחך על רגע תעשיית הדיאטה והרזון שהשתלטה על חיינו. והפער בין חגיגת החיים וחגיגת האבל יכול ללמד אותנו עוד נדבך על מורכבות האוכל בחיים שלנו. שראשיתם באוכל וכך גם סופם.
כדי להבין סוגיות אלה הזמנתי את, ד"ר רונית שלו מרצה וחוקרת בתחום האבל והשכול. מרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובמרכז שילוב בתכנית לפסיכותרפיה גוף נפש. פסיכותרפיסטית גוף נפש במרפאה לבריאות הנפש ילדים ונוער בבית החולים העמק בעפולה. ואמנית יוצרת פעילה.30
