נתנאל שימש כשליח ביוהנסבורג, דרום אפריקה, בין השנים 2010-2012 למשך כשנתיים. הוא יצא כרווק מטעם הסוכנות היהודית והתנועה הרפורמית לתנועת הנוער "נצר". נתנאל שימש כשליח תנועתי אך למעשה היה מאד פעיל בקרב הקהילה הרפורמית ביוהנסבורג.
הוא מתאר את השוק שעבר עם הגעתו לדרום אפריקה בו לפתע חווה את כל מה שקרא עליו – מציאות של שחורים ולבנים, עוני ומצוקה, גדרות תיל ושערים מסוגרים ואת השפעת הפשע והאלימות הקיימת במדינה. למרות הסגירות הפיזית עימה נדרש לחיות – נתנאל חיפש כל הזמן את היציאה אל האוכלוסייה הכללית ואת המגע עם התרבות המקומית.
הוא מפרט על הרקע של יחסי הקהילה והמשטר בדרום אפריקה, מתאר את מאפייני הקהילה היהודית בכלל ובפרט של הקהילה הרפורמית. בין היתר מסביר כיצד פעל בקהילה אשר הוחרמה ע"י הקהילה היהודית הכללית.
הוא מדגיש את המקום המכובד שנותנים לשליח מישראל ואת יכולתו להשפיע ולבצע פעולות רבות. הוא מבליט פעילות שהשפיעה עליו באופן מיוחד מאז ועד היום. בהתאם לגישה של פנים לאוכלוסייה הכללית ובמטרה "לייצר שינוי" - יזמה התנועה פרויקט חניכה לילדים בסווטו. הוא מדגיש יוזמה זו כפעולה אנושית שיצאה מגבולות העשייה השליחותית הרגילה.
נתנאל גם מסביר בראיון את הרקע לכך שדווקא בחור שהיה חניך שלו בתנועה, הפך להיות פעיל BDS באוניברסיטת Wits במדינה, וכיצד הוא מתייחס לנושא.
