אלה שימשה כשליחה קהילתית בסנט לואיס – מיזורי, ארה"ב בשנת 2014-2015. אלה נדרשה לעבוד במסגרת שלושה גופים שחברו יחד: בית כנסת אורתודוקסי, שבט הצופים דובר העברית וה-JCC. יעד השליחות היה חדש והאתגר שבפתיחתו קרץ לאלה. היא מתארת את ההכנות הרבות שעשתה לקראת היציאה לשליחות ואת מאמציה להבין לעומק את הצרכים הקהילתיים מחד אל מול שאיפותיה מאידך. היא מפרטת את הפעילויות שיזמה ואת האסטרטגיות שהינחו אותה ובין היתר כיצד יצרה חיבורים בין הישראלים לבין היהודים הותיקים.
היא מתארת את המתח סביב ההחלטות כיצד לחלק את הזמן בין הארגונים והפעילויות השונות ואת החוויה היהודית העוצמתית שהרגישה דווקא שם, הרחק מישראל. מבחינתה זו היתה שנה של הרבה עצמאות אישית, בה כהגדרתה, "את לומדת להיות החברה הכי טובה של עצמך". המטרה שעמדה לנגד עיניה במהלך השליחות היתה שהמימון לשליחות לא ייפסק בתום השנה ושתהיה הכרה בקהילה לחשיבות תפקיד השליח. לשמחתה, שרשרת השליחות המשיכה עוד אחריה. לבסוף היא מספרת על ההחלטה הקשה שקיבלה לחזור ארצה עם תום השנה ועל המשך עשייתה השליחותית בארץ. בעקבות שליחותה, אלה זיהתה את האוכלוסייה של החיילים העולים לאחר שחרורם והחליטה להקים מיזם, יחד עם חברה יקיר דניאל, שילווה ויסייע להם.
לקישורים על המיזם של אלה ויקיר:
https://www.jpost.com/israel-news/forget-the-jewish-agency-emissaries-of-yore-497794
