פרק עומק על הפרמיירליג בסוף 2025, ועל הפער בין קבוצות שיודעות מי הן - לכאלו שעדיין מחפשות את עצמן.
ארסנל של ארטטה נראית כמו אלופה: לא הכי יפה, אבל הכי שלמה. הגנה שבונה תארים, מצבים נייחים כנשק, ניהול סגל חכם ונטול אגו - והיכולת להעלים גם את חסרונו של דקלן רייס. מנגד, מנצ’סטר יונייטד: קריאות “Attack, attack, attack” ביציעים, חילופים שמדליקים אש, אפס שערים מהספסל - ושאלה אחת גדולה על רובן אמורים, המערך והשקר שמאחוריו.
וגם:
