בפרק הזה אני מארחת את איה פטרבורג, שותפה מייסדת בקרן S Capital (יחד עם חיים סדגר). איה היא אישה שהקריירה שלה רצופה בפיבוטים אמיצים – מעריכת דין, דרך הובלת פיתוח עסקי בסטארטאפים, ועד להפיכתה לאחת המשקיעות הבולטות והמוערכות בישראל. השיחה שלנו, שהתחילה על כוס קפה עוד לפני שלחצנו Record, צללה מהר מאוד אל מאחורי הקלעים של קבלת החלטות בעולם ההשקעות, אבל התמקדה בעיקר באדם שמאחורי היזם. דיברנו על הכוח של אינטואיציה, על החשיבות הקריטית של ענווה, ולמה בחירת משקיע היא לפעמים החלטה גורלית יותר מבחירת שותף.
מנזיר בודהיסטי למבחן ה"נעים לי": כוחה של אינטואיציה
השיחה שלנו התחילה באחד הסיפורים המרתקים שאיה שיתפה, אשר החזיר אותנו לגיל 20, לטיול בדהרמסאלה שבהודו. מתוך מאות נזירים, משהו במבט ובאנרגיה משך אותה לגשת דווקא לנזיר אחד ספציפי ולבקש ללמוד ממנו על בודהיזם. לימים התברר שזהו המתורגמן האישי של הדלאי למה וראש הספרייה הלאומית. היכולת הזו "לזהות" אנשים, את הזיק בעיניים ואת הפוטנציאל, מלווה אותה עד היום כשהיא פוגשת יזמים. אנחנו מדברות על "מבחן ה-נעים לי" ועל Fit בין אנשים. איה מחדדת ש"נעים לי" לא אומר לחפש את האדם ה"נחמד" ביותר, אלא לבחון את ההתאמה האמיתית (Fit) לדרך משותפת. זה אומר לשים יד על הבטן ולשאול: האם נעים לי בסיטואציה הזאת מול האדם הזה? האם נצליח להחזיק מרחב משותף ולנהל שיחה מכבדת גם כשיהיו מחלוקות ומורכבויות בהמשך הדרך? היכולת הזו להקשיב לבטן היא קריטית. איה, וגם שותפה חיים סדגר, מאמינים שאינטואיציה אינה מנותקת מדאטה, אלא היא רצפטור שקולט המון נתונים מהסביבה ועוזר לנו להרגיש עם מי נוכל לכבוש את העולם.
ענווה ככלי עבודה וחוסן מנטלי ערך בולט שאיה אימצה מהבודהיזם ורלוונטי כל כך לעולמנו הוא ענווה. היא מזכירה ליזמים (וגם למשקיעים!) לא לחטוא בחטא היוהרה. גם כשמגייסים סכום עתק או רושמים הצלחה מסחררת, המציאות יכולה להשתנות ברגע. לכן, כשהיא בוחנת השקעה, היא לא מתאהבת במוצר – הרי הוא כנראה ישתנה. היא מסתכלת על החוסן הנפשי של היזם, על הגמישות המחשבתית שלו, ועל היכולת שלו לעמוד נחוש גם מול "כיתת יורים" של השוק או של משקיעים ותיקים.
לשחק במגרש שבו אתם מנצחים: Founder-Market Fit איה מודה בכנות מרעננת: "אני אוהבת לנצח". מתוך התפיסה הזו, היא מייעצת ליזמים לבחור בקפידה את המגרש שבו הם פועלים. היא משתפת סיפור על יזם סדרתי ומוצלח שרצה להקים חברת Medical Device מתוך רצון "לעשות טוב". איה וצוות הקרן שכנעו אותו לוותר על הרעיון, פשוט כי לא היה לו שם Founder-Market Fit. המסר כאן חזק: ההצלחה הכי גדולה מגיעה כשאנחנו מייצרים לעצמנו מגרש שמותאם בדיוק לחוזקות, לניסיון ולייחודיות שלנו, ולא מנסים להתחרות במקומות שלא מדויקים לנו רק כי הם נשמעים נכון.
אל תסתנוורו מסיבובי ענק: משקיע זה "חתונה קתולית" בתקופה שבה אנחנו שומעים על סבבי סיד מפלצתיים מקרנות אמריקאיות, איה עושה קצת סדר, במיוחד עבור יזמים בתחילת דרכם. היא מזכירה שלא כל הנוצץ זהב, וקרן ענקית היא לא תמיד השותף הנכון לכל חברה. התובנה הכואבת אך החשובה שלה היא שמשותפים - קשה ככל שזה יהיה - אפשר להיפרד. אבל ממשקיע – אי אפשר להיפטר. הוא נשאר איתכם ב-Cap Table לכל הדרך. לכן, היא מפצירה ביזמים להשקיע זמן, לעשות רפרנסים ולבחור את המשקיעים שלהם באותה רמת קפדנות שבה בוחרים שותף לחיים.
מסר לסיום: לייצר את המציאות של עצמך את תפיסת העולם היזמית שלה, איה שאבה במידה רבה מאביה ז"ל. כילד שאהב לצייר קומיקס, ציוריו נגנבו ופורסמו בעיתון ללא מתן קרדיט. במקום לשקוע בקורבנות או באכזבה, הוא פשוט החליט להקים עיתון משלו כדי שיהיה לו איפה לפרסם את יצירותיו. הסיפור הזה הוא תמצית היזמות והמסע האנושי בעיניה של איה – היכולת לקחת את הקושי, לא לוותר, ולייצר במו ידינו את המציאות ואת המגרש שבו נוכל לצמוח ולהשפיע.
