נעמה זלדיס בנתה קריירה מרשימה של מעל 30 שנה בתחום הכספים - מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דרך קבוצת רד, נטפים ותהל, ועד לתפקיד מנכ"לית. אבל ב-2023, בגיל 60, היא עזבה את הזירה הזו והפכה לדירקטורית מקצועית במשרה מלאה.
בפרק הזה נעמה משתפת בהתלבטות הגדולה: החשש מאובדן זהות או איבוד רלוונטיות, והשאלה האם זה יספק אותה ויספיק לה.
איך בונים מוניטין ונטוורקינג שפותחים דלתות? למה 17 שנה של ישיבה בדירקטוריונים במקביל לעבודה בתפקידים תובעניים היו קריטיות? ומה המחיר האמיתי של קריירה כזאת – בנוסף למשפחה עם 3 ילדים (כולל תאומים), מטפלות, ופתיחת לפטופ (ולפני כן קלסרים) בלילות?
שיחה על אומץ, על המעבר ממרכז הזירה לעמדה מחוץ/מעל לארגון, ועל איך אפשר לא רק לשמור על רלוונטיות, אלא גם לשגשג ויחד עם זאת למצוא זמן לעצמך.
לינקדאין של נעמה https://www.linkedin.com/in/naama-zeldis-7a76941/
פייסבוק של נעמה https://www.facebook.com/naama.zeldis
מאמרים ומחקרים בנושא תוצאות שיוויון מגדרי בדירקטוריונים:
מחקר מ-2021 על חברות טכנולוגיה מ- S&P500. 52 חברות במשך 12 שנים.
נמצא קשר חיובי מובהק בין גיוון מגדרי לבין שווי שוק(P/E Price-to Earnings) .
עלייה של אחוז אחד בייצוג הנשים בדירקטוריון מלווה בממוצע בעלייה של כ-0.28 ביחס P/E של החברה כלומר, חברות שבהן שיעור הנשים בדירקטוריון גבוה יותר נוטות ליהנות משווי שוק גבוה יותר.
השפעה חלשה או לא מובהקת על ROA – (Return on Assets) .
האפקט משמעותי יותר כאשר יש מסה קריטית של נשים (לא רק נציגה אחת).
דוח של מקינזי מדצמבר 2023 על הקשר בין גיוון בהנהלה ובדירקטוריון לביצועים העיסקיים.
נמצא שלחברות ברבע העליון של גיוון מגדרי יש סיכוי גבוה ב-39% להציג ביצועים פיננסיים מעל הממוצע, לעומת חברות ברבע התחתון.
נמצא גם שיפור משמעותי בגיוון המגדרי לעומת 2015.
בנוסף על הביצועים העיסקיים, יש לכך גם השפעות חיוביות על ממשל תאגידי, רמת הבקרה, התרבות הארגונית ועוד.
ועדיין – מרבית החברות עדיין רחוקות מהמטרה.
מאמרים נוספים:
