בספר בראשית פרק א׳ יש סיפור בריאה אחד, בפרק ב׳ יש סיפור אחר, והם שונים וסותרים לחלוטין. במה? בהכל: בתכנון של האלוהים, בביצוע, בכוונות, בסיבה לבריאת אדם, בסדר הופעת הצמחיה, החיות וכל מה שקיים, ביצירת האישה ובכל מרכיבי המיתוס. אילו מיתוסי בריאה היו ידועים למחברי סיפורי הבריאה של בראשית? מהי תיאומכיה וכיצד היא מתבטאת בתנ״ך? מדוע ״התנינים הגדולים״ מצויינים במיוחד מבין כל היצורים החיים? מי היה ״לוייתן״? רמז מישעיהו: ״בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם״. מי הן כל המפלצו האלה? אילו אלוהים נלחמו ביניהם במיתולוגיות האזור והתקופה ומה נותר במקרא מעלילותיהם? בריאה ״יש מאין״? אין בבראשית. קטן, שטוח עם כיפה עגולה מעל (״הרקיע״) ששומרת ש״המים העליונים״ לא יציפו וישמידו הכל על הארץ השטוחה - כך דמיינו המחברים המקראיים את העולמון שתיארו. ׳צלם ודמות׳ הם ביטויים צורניים למהדרין - שלא יעבדו עליכם עם משמעויות מאוחרות ומומצאות של ״בצלם״! לאל יהוה יש צורה ויש גוף ורבים ראו אותו - לפי התורה. המצאת אל מופשט, אוניברסלי, בלתי נראה, בלתי נשמע ובלתי הכול, שיודע את העתיד, שלא טועה, שלא מתחרט ושאין לו חולשות - זאת המצאה מאוחרת בהרבה. לפי המקרא אין דבר כזה ״גן עדן״ שאליו הולכים אחרי המוות הנחמדים, או אף אחד אחר. עדן הוא מקום ובו נטע האל גן (לפי המקרא אין קיום מסוג כלשהו אחרי שמתים). כיצד השתנתה הבנת המקרא עם מציאת ה׳אנומה אליש׳ הבבלי? אלות ואלים בעבר היו גיבורי
