כינון היחסים הרשמיים בין ישראל למרוקו: רקע והשלכות
ד"ר שרה פוייר מסבירה את התמריצים ושיקולי המדיניות שהובילו את מלך מרוקו, מוחמד השישי, להסכים לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. מה מאפיין את מדיניות החוץ של מרוקו בכלל, וביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט? כיצד מתקבל המהלך בקרב חוגי השלטון האסלאמיים? מה חשיבותו למדיניות החוץ של ישראל ביבשת אפריקה?
"מעבר לרשת" – ביקור ״הדיקטטור המועדף״ א-סיסי בצרפת: הפסגה שעוררה זעם במצרים
אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בביקורו של נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי בפריז ופגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון – אירוע שעורר זעם רב בקרב אקטיביסטים ומעצבי דעת קהל במצרים, כשברקע גלי מעצרים של פעילי זכויות אדם ועורכי דין במדינה. נלמד כיצד פריסת השטיח האדום בפני נשיא מצרים חידדה בפני הציבור הערבי את הטענה כי בעיני המערב, מכירת נשק ועסקים חשובים יותר מקידום דמוקרטיה וזכויות אדם – ולכן אין פרטנר מערבי להפלת הרודנים הערביים.
נורמליזציה בספורט: עסקת בית"ר והשלכותיה
בעקבות עסקת הרכישה של מחצית מהבעלות על בית"ר ירושלים על ידי איש עסקים מהאמירויות, ד"ר אופיר וינטר וד"ר תומר פדלון מנתחים את התופעה של קידום יחסי השלום בין ישראל לעולם הערבי והעולם המוסלמי, ולחילופין – הבעת מחאה פוליטית נגד ישראל, דרך תחרויות ספורט. האם ומדוע מצרים התנגדה לאורך השנים לנורמליזציה עם ישראל בתחום הספורט? מה ההבדל בין הגישה המצרית לגישת האמירויות בנושא הנורמליזציה, המתבטאת ברכש המפתיע של מחצית מבית"ר י-ם? ועוד בהקשר הזה: האם וכיצד השלום ה"חם" עם איחוד האמירויות עשוי להשפיע השלום ה"קר" עם מצרים?
