ד"ר דורון מצא סיפק הצצה מרתקת ומאירת עיניים למגמות ולתהליכים פוליטיים של ההנהגה הפוליטית הערבית בישראל: בשנים האחרונות, לצד השיח הלאומי והדתי-אסלאמי בחברה הערבית, מתבלט מימד חדש – חברתי - והוא זה שעומד במרכז האסטרטגיה הפוליטית של נבחריה. כיצד הגיעה ההנהגה הפוליטית הערבית לאמץ מימד זה, וכיצד הוא קשור לבחירתו של איימן עודה שלא לבקר את נתניהו על חקירות המשטרה בחודשים האחרונים? האם אכן קיימת ברית פוליטית חשאית בין ההנהגה הערבית לבין ממשלת הימין, וכיצד התכתשויות פוליטיות פומביות משרתות את האינטרסים המשותפים של שני הצדדים?
אל"מ (מיל.) אלדד שביט (החל מדקה 16:27) דיבר על המשמעויות הפנימיות והאיזוריות של מערכות הבחירות הטעונות בלבנון ובעיראק - שתי מדינות שחוו השפעות של טלטלה איזורית ובשתיהן מעורבות של כוחות איראניים ומאבקי כוחות בין שיעים לסונים. האם איראן תצליח להרחיב את השפעה בתוך המדינות הללו, וכיצד תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על סוריה? האם קריסת מעוזי דאעש בעיראק משפיעה על מאזן הכוחות הפוליטיים ועל יציבות המדינה שידעה לא מעט תהפוכות בשני העשורים האחרונים? ובלבנון – האם חזבאללה צפוי להצליח לחזק עוד יותר את כוחו האלקטורלי והפוליטי?
דורון אלה (החל מדקה 27:37), לקראת הכנס השנתי של תוכנית ישראל-סין במכון ב-3 במאי, הסביר על תוכניות היעד האסטרטגיות של סין לעשור הקרוב בתחומי הטכנולוגיה והתעשיה, במטרה להיפטר מהסטיגמה של "יצרנית מוצרי צריכה זולים" ולעבור להתחרות בתעשיות הטכנולוגיה וההייטק - גם הישראליות. כיצד ישראל יכולה להשתלב ביוזמותיה השונות של סין בנושאים אלו ולממש את הפוטנציאל של השוק הסיני העצום והאם היא צריכה לחשוש מהתחרות ומהשלכות אפשריות? כך לדוגמה, לא מופרך להניח ששיתוף הפעולה עשוי להוביל לכך שטכנולוגיה דו-שימושית תזלוג מהתעשיה הסינית לצבאות יריבים של ישראל, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה.
