הדיאלוג החוקתי בישראל
בל יוסף מציגה מחקר על הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט העליון לכנסת, על רקע יוזמות חקיקה מהשנים האחרונות שנועדו להגביל את סמכויות בית המשפט העליון. כיצד נוצר איזון בין הרשויות, תוך כדי דיון ביניהן, בסוגיות מדיניות וגם ביטחוניות שמגיעות להכרעה בבית המשפט העליון, והאם ישראל שונה מדמוקרטיות אחרות בעניין הזה? האם הכלים הקיימים מציבים את בית המשפט העליון כפוסק האחרון במקרים שנוגעים לפרשנות החוק, בין השאר בסוגיות ביטחוניות הרות גורל שיש להן השפעה על תפקוד הצבא או על קבלת החלטות בעת לחימה? כיצד ניתן לנתח שאלות הקשורות בעיצוב פני העתיד של ישראל על בסיס מסקנות המחקר, במישור המשפטי ובזיקה להקשר הביטחוני?
ארצות הברית וסין - מתח, תחרות ויריבות
אסף אוריון (החל מדקה 15:03) מסביר מה מחריף את התחרות והיריבות בין ארצות הברית לסין בשנים האחרונות, וכיצד נכון לישראל להגיב במסגרת ניהול היחסים עם שתי המעצמות. מדוע במערכת היחסים הזו מתגלים בשנים האחרונות, יותר מבעבר, דפוסי יריבות ברורים כל כך? על רקע האזהרה שקיבלה מהממשל האמריקאי מפני מעורבות סינית בפיתוח נמל חיפה ובתשתית התקשורת הסלולרית, מה מבחינת ישראל יכול להיות מודל אידיאלי של ניהול האיזון העדין ביחסים עם שתי המעצמות היריבות?
האקדמיזציה של המודיעין
קובי מיכאל (החל מדקה 28:08) מתאר תהליך במואץ בשנים האחרונות, ובו הקשרים בין גופי מודיעין למוסדות אקדמיים ברחבי העולם מתהדקים: כיצד השתלב עולם המודיעין כתחום מחקר באקדמיה, על רקע עליה בביקוש לאנשי מודיעין באוניברסיטאות בארצות הברית ובמערב בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21? מדוע לא השתלבו האקדמיה ואנשיה בבתי הספר למודיעין, והתהליך התרחש בכיוון ההפוך? וגם - מדוע האקדמיה האמריקאית היא החלוצה גם בתחום הזה, ואיך הנרי קיסינג'ר קשור לנושא?
