רוחות של שינוי מסוכן – בין 30 שנה לנפילת חומת ברלין ל-81 שנה ל"ליל הבדולח"
עדי קנטור מתארת את התופעות המדאיגות שמתרחשות כיום בפוליטיקה ובחברה הגרמנית, בפרספקטיבה על האירועים החשובים שמציינים בחודש נובמבר. האם החומה באמת נפלה או שמא עדיין ניכר פער בין המזרח והמערב גרמנים כיום? מהם תהליכי העומק בחברה הגרמנית שהובילו להתחזקות הימין הקיצוני ולפיגוע בבית הכנסת בעיר האלה? בעקבות התחזקות מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, בעיקר במזרח המדינה – מיהם בוחריה, מניין מגיע הדחף לבחור בה, וכיצד היא משתמשת בכלים דמוקרטיים להפצת מסרים אנטי-דמוקרטיים?
התגברות השיח האנטישמי ותפקידו של האו"ם
ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 14:04) בשיחה על התגובות הבינלאומיות להתגברות השיח האנטישמי ועל תפקידו של האו"ם בהקשר זה, על רקע הגילויים האחרונים של התופעה באירופה ובצפון אמריקה. מהן התובנות מהדו"חות האחרונים שפורסמו בנושא, ביניהם דו"ח חשוב של המועצה לזכויות אדם של האו"ם? מדוע הדו"ח זכה לאימוץ חם מצד קהילות יהודיות בתפוצות אבל לא זכה להתייחסות מצד ישראל? היכן עובר הגבול בין אנטישמיות לבין BDS, מהם השינויים התפיסתיים לגבי הנושא ומהן השאלות שצריכות להישאל בקרב העוסקים בתחום?
התמרון היבשתי ככלי לתכנון ולמימוש מדיניות: ניתוח תמונת המצב בישראל
אל"מ (מיל.) יובל בזק וח"כ מרב מיכאלי (החל מדקה 27:20) בדיון משותף ומרתק לקראת כנס בנושא "התמרון היבשתי ככלי חיוני בביטחון הלאומי" שייערך ב-21 בנובמבר במכון למחקרי ביטחון לאומי. מהו האתוס, הדוקטרינלי וגם הגאו-פוליטי, של התמרון היבשתי של צה"ל אל מול אויביו? כיצד השתנה אופן החשיבה על תפיסת ביטחון ועיצוב המדיניות, ובתוך כך גם שאלות בניין הכוח והתמרון היבשתי, מאז מלחמת ששת הימים? וגם - עד כמה איום הטילים וההתבססות האיראנית בזירות השונות יתפסו בקרב הציבור כמטרה ראויה לשמה יופעל התמרון היבשתי, תוך ידיעה שיוביל לסיכונים ניכרים ולעלויות גבוהות בנפש ומבחינה כלכלית?
