בס׳ד
האריז"ל שער הכוונות
אסור לאדם להתפלל תפילתו בעצבון. ואם נעשה כן, אין נפשו יכולה לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפילה. אמנם, בעת שמתוודה הוידוי ומפרט חטאיו, אז טוב להתעצב בלבד. אבל בשאר התפילה, נמשך לו נזק נפלא גדול על ידי עצבותו, אבל צריך להראות לפניו יתברך, הכנעה גדולה באימה ויראה. אמנם תהיה בשמחה יתירה, ואם משמשו בעצבות, עבודתו נמאסת לפניו, וכמעט שעיקר המעלה והשלמות והשגת רוח הקודש תלויה בדבר זה, בין בעת תפילתו ובין כשעושה איזה מצוה משאר המצות.
וידע האדם, שזו עצת היצר הרע להכניס את האדם לעצבות על דברים אשר אינם נכונים, ורק במחשבתו הם קשים וחמורים. וכאשר מתפלל ועומד לפני הקב”ה בעצבות עצומה על דבר אשר אינו ולא כלום, כך הורס את כל תפילתו וכל בקשתו לפני בורא עולם. וישים האדם מול עיניו, שרוב הצרות והבעיות אשר הוא מצטער עליהם, אינם אמיתיים ואינם כדאגתו וכצערו, והם עצת היצר הרע להחריב את עולמו
הרב קוק - מאמר העונג והשמחה
הענג והשמחה, הם דברים מוכרחים להיות מתלוים אל כל עסק רוחני ; רק כשיתענג האדם וישמח במעשה הטוב והיושר, אז יהיה חרוץ לעשותם בתכלית שלמותם ולהוסיף עליהם מדי יום ביומו ; רק אז יהיה חל רוח השכינה וזיו כבודה על האדם, כי עז וחדוה במקומו , ויעזר לו להיות נעטר בחוט של חן וחסד, שימצאו מעשיו ופעולותיו גם כן חן בעיני כל הבריות, ויצאו גם הם בדרכיו, ותרבה הברכה והטובה בעולם.
רק כשיש ענג ושמחה פנימית בלב מצורפים למעשה הטוב והצדק, אז הם מתבססים באדם להיות קבוע בדרכי האל הטוב ברוך הוא, וממקור נפשו ימצא מים חיים נוזלים להשכילו ולהדריכו בארחות חיים.
כל פעולות רגשות ומחשבות הנעשות מצד הכרח ומועקה, בין שתהיה המועקה חמרית או רוחנית אינם בתכלית שלמותם, והם אינם באים כי-אם כדי להעמיד את האדם על המצב המוסרי הנכון, שיהיה בו שמח ומתענג בעשות הטוב, ובהנזרו מן הרע והכעור תגל נפשו וישמח כבודו.
