בס׳ד
בן איש חי וארא ט
חכמינו אמרו: "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" - וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ (ברכות סא ע"ב). וכך צריך לכוון בקריאת שמע. "יאריך בדל"ת דאחד, ויכוין בעת שמאריך בו למסור עצמו בסקילה שריפה הרג חנק, על קדוש השם"
אריז׳ל - שער הכונות
והנה הכתוב אומר 'תנו עוז לאלקים על ישראל גאותו' פירוש: כביכול השי"ת צריך עזר וסיוע וכח מן מעשה ישראל התחתונים. והנה המלכות נקראת 'סוכת דוד הנופלת' כי בעונותינו נפלה על ידי מעשינו הרעים. וכן כאשר רוצה לעלות צריך שיהיה על ידי זכיותינו ומעשינו הטובים כי עונותינו מפילים אותה כביכול וזכיותינו מעלים אותה.
וא"כ עתה אי אפשר לה לעלות אם לא יהיה בנו צדיקים גמורים אשר נשמותיהם קדושות וטהורות שיש להם כח לעלות עד מקום אימא, ועל ידם תעלה המלכות כנז' בתיקונים. כי ישראל נק' גדפין דשכינתא להעלותה למעלה. ולטעם זה הגלות מתעכב ומתארך כי אין בנו מי שיוכל לעלות במדרגה הזו כי אם יהיה בינינו מי
שיוכל לעלות שם נשמתו, היה מעלה גם את המלכות והיה הזווג נעשה כתיקונו והיתה מתמהרת קץ הגאולה.
אך עתה בזמנינו בעונותינו הרבים אין יכולת לעשות היחוד הזה כתיקונו למעלה ולסיבה זו הקץ מתארך וכמעט רוב הרעות והצרות הבאות על האדם באות לסיבה זו
אמנם עם כל זה יש קצת תיקון במה שנמסור נפשינו על קדוש השם בכל לב, כי על ידי כן אפילו אין בנו שום מעשים טובים והרשענו עד להפליא, הנה על ידי
מסירת נפשינו להריגה מתכפרים עונותינו כולם ויש בנו יכולת לעלות עד אימא עלאה כמ"ש חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך כו'".
תניא פרק יח
וְלָכֵן אֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם עַל הָרֹב, וְסוֹבְלִים עִנּוּיִים קָשִׁים שֶׁלֹּא לִכְפֹּר בַּה' אֶחָד, וְאַף אִם הֵם בּוּרִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֵין יוֹדְעִים גְּדֻלַּת ה'. וְגַם בַּמְּעָט שֶׁיּוֹדְעִים, אֵין מִתְבּוֹנְנִים כְּלָל, וְאֵין מוֹסְרִים נַפְשָׁם מֵחֲמַת דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת בַּה' כְּלָל, אֶלָּא בְּלִי שׁוּם דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת, רַק כְּאִלּוּ הוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִכְפֹּר בַּה' אֶחָד, בְּלִי שׁוּם טַעַם וּטְעָנָה וּמַעֲנֶה כְּלָל. וְהַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁה' אֶחָד מֵאִיר וּמְחַיֶה כָּל הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הַמֻּשָּׂג וּמוּבָן.
