בפודקאסט #סרנדיפיטיולאבמקרה הסופרת והמשוררת איריס אליה כהן מספרת על צרוף מקרים בסיום ברית המילה של בנה הבכור, שהוליד עוד ״ילד״, את הספר #מכתוב. ״מתנה״ שנתתי לעצמי בסיום כתיבת הספר #שאלתטילמן הובילה אותי לאיריס.
בפודקסט דיברנו על הסיור בצפון אמריקה שלה ושלנו באפריל !!! תהנו.
שלוש נקודות מהשיחה:
1. מקריות כחומר גלם ספרותי
הספרים של איריס לא נכתבו מתוך תכנון מודע “לכתוב על מקריות”, אבל בפועל הם בנויים על החיים עצמם שמציעים את הצירופים, והספרות שאוספת אותם ומעניקה להם צורה.
2. גם בכתיבת ספרים, מקריות בלבד לא מספיקה.
איריס מחזקת את זה דרך עולם העריכה: העורך הוא זוגיות מקצועית, אינטימיות של מי שקורא את הנפש מבפנים, ומסוגל למחוק עודפות ולהדק.
3. איריס מסבירה למה היא מוציאה את “מכתוב” מחדש, למרות הצלחתו הגדולה. הקריאה המחודשת חשפה לה שתי תופעות: היא כבר איננה אותה איריס שכתבה, והעולם כבר איננו אותו עולם שקרא. השבעה באוקטובר שבר את השפה, שינה את הרגישות, והפך את הדרך שבה אומרים דברים לדרמטית יותר מן העלילה עצמה.
