ז'בוטינסקי לא סמך על אף אחד וראה את החשד התמידי באחר כמעלה טובה. הוא גם דרש וחתר לשלושה דברים: דמוקרטיה ליברלית, רוב יהודי ומקסימליזם טריטוריאלי.

בשמאל ובמרכז הישראלי טוענים שאם רוב יהודי ודמוקרטיה תלויים אחד בשני אין הדבר דומה עם דרישת המקסימליזם הטריטוריאלי.

יתרה מזאת, הם טוענים שהתנאי להשגת שני הדברים הראשונים הוא ויתור על השלישי.

כך מיכה גודמן מסביר את עזיבת אנשי ימין את מחנה הימין לטובת השמאל-מרכז: העדיפו את הליברליות על הטרירטוריה בניגוד לימין שבחר הפוך.

ניסים סלמה טוען נגד מיכה גודמן שלושה דברים. ראשית, על אי הבנתו של גודמן את  ז'בוטינסקי בנושא התלות ההדדית של שלושת הדרישות. שנית, אי הבנתו של מחנה הימין של היום שאינו מוותר על טריטוריה דווקא כי אינו מוותר על הדמוקרטיה הליברלית ובוודאי של בחר ביניהם אלא דוגל בשניהם. ושלישית, בניתוח בחירת העוזבים שלא עזבו מסיבות אידאולוגיות אלא קודם כל מסיבות סוציולוגיות.

לצפיה ברשימת ההמלצות

האזנה נעימה!