הכנסתי אגרוף באוטובוס, או: על שגשוג ונימוס.
כחברה עירונית, צפופה ועשירה, האתיקה שלנו מחייבת איפוק, ציות לכללים ו"חתימה נמוכה". אבל בפני המערערים על האתיקה הזאת נדרש לפעמים להפעיל את שריר הזרוע.
האם ניתן לחנך אנשים לאזרחות טובה, שכנות נעימה והתחשבות במרחב הציבורי, ובו בזמן להעניק להם את היכולת והנכונות להפוך לאלימים כאשר המרחב הציבורי עצמו מאוים? האם האדם הממוצע יכול להיות אלים "רק כשצריך", ועוד לשפוט נכון באילו מצבים יש צורך ציבורי אמיתי בכך? ואם אנשים יגלו שהם מוצלחים בהפעלת אלימות הכרחית כזאת, האם שימוש תדיר בה לא עלול להקהות את חושיהם, כך שיתפתו להשתמש בה בצורה שאינה מיטיבה עם החברה בכללותה, בדיוק כמו אותם האנשים שהם ניסו לעצור?
Support the show
תוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus
גישה מוקדמת לפרקים 🎧 קטעי פרימיום 💎 מפגש שבועי 🖥️ גישה לקורסים 🧮 תמיכה בכלי תקשורת עצמאי ומשפיע 📢
מרצ׳נדייז 👕🏷: https://bit.ly/AlHmMerchandise
פניות עסקיות 💼 – מתן: 058-424-2590
רשימת המלצות קריאה 📚: https://bit.ly/3rXRwvN
ניוזלטר 📧 - http://eepurl.com/iv2c6k
האזנה נעימה!
