את ועדת החקירה צריכים לנהל אנשים מחוץ למערכת, ולמול מצלמות.
המחדל המודיעיני בשמחת תורה, דומה להחריד לזה של יום כיפור 1973. ב-50 השנים שעברו מסקנות ועדת אגרנט מוסמסו וחוליי המערכת עליהם הצביעה הועדה רק החריפו. החלפת ההנהגה לא הועילה שכן הבעיה נעוצה במערכת הביטחון שעצמאותה גדולה מדי וכל עיסוק בה "מסווג" הרחק מביקורת ציבורית. עומק הכשלון מחייב מינוי של ועדת חקירה מסוג חדש, כזו המייצגת את הציבור, לא את החשיבה הקבוצתית שהובילה למחדל וקיום החקירה כולה לעיני המצלמות ללא תירוצי סיווג. הנזק שיגרם לביטחון המדינה מההסתרה גדול בהרבה מזה שיגרם מחשיפת מידע שרובו ככולו כבר קיים בתקשורת הישראלית והעולמית.
הלקח החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהכשלון הוא שמקומו של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות הוא חיוני ושסגירת הדלתיים פוגעת ביכולתנו לייצר ביטחון, צדק או סולידריות.
נגה ארבל היא חוקרת אסטרטגיה מדינית ולשעבר מעריכה בכירה במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ.
תוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus
גישה מוקדמת לפרקים 🎧 קטעי פרימיום 💎 מפגש שבועי 🖥️ גישה לקורסים 🧮 תמיכה בכלי תקשורת עצמאי ומשפיע 📢
מרצ׳נדייז 👕🏷: https://bit.ly/AlHmMerchandise
פניות עסקיות 💼 – מתן: 058-424-2590
רשימת המלצות קריאה 📚: https://bit.ly/3rXRwvN
ניוזלטר 📧 - http://eepurl.com/iv2c6k
האזנה נעימה!
