פרק מספר 65 של באמפרס (385 למניין רברס עם פלטפורמה) - רן, אלון ודותן עם סקירה של טכנולוגיות ודברים מעניינים מהזמן האחרון.
רן -
- חברת Shopify(חברת eCommerce קנדית) מציגה קונספט מעניין של Dev Degree: מציעים למפתחים בתחילת דרכם (לפני השלמת התואר) לעבוד אצלם, כשהם הם מממנים את הסיפור הזה.
- שיתןף פעולה עם כמה אוניברסיטאות באיזור, כשהסטודנטים לומדים ועובדים במקביל, במימון החברה.
- עוד סינגל לכך שחברות צמאות לכוח אדם ומוכנות לשלם הרבה עבור זה - גם בכסף וגם בזמן - Internship מאוד ארוך, במקרה הזה של 4 שנים.
- בעיית כוח האדם קיימת בכל העולם ומעניין לראות פתרונות יצירתיים - יש הרבה תוכניות של העסקת סטודנטים אבל זה בהחלט די קיצוני.
- מעניין אם יוזמה כזו תוכל להתרומם גם בישראל.
- אחד השחקנים המובילים של Go - איש בשם Brad Fitzpatrick - עוזב את Google ולמעשה עוזב את ה Core Development Team של Go.
- מדובר במפתח עם הרבה מאוד קרדיט בעולם של Go וגם הרבה לפני כן.
- משתמשים ב Memcached? אז זה קוד שלו מאחת החברות הקודמות.
- כתב עוד לא מעט מערכות מבוזרות מעניינות.
- עכשיו החליט שהספיק לו - אחרי 12 שנים וחמישה חודשים . . .
- הבלוג כולל עוד כל מיני סטטיסטיקות מעניינות שהוא אסף על התקופה הזו - Commits, Code reviews ועוד.
- אחד האנשים שכתב הרבה מהסביבות הפנימיות, ומשאיר את ה-Community במצב מאוד טוב ובריא - אומר שיהיה נחמד להשתמש בשפה ולא רק לפתח אותה.
- מצד אחד עצוב, מצד שני מגיע לו הרבה קרדיט על תרומה משמעותית.
- ולענייני Security - רן קיבל לפני כמה שבועות שיחה מעניינת ממספר פרטי . . .
- שיחה באנגלית, לא נשמע בריטי או אמריקאי, מבטא כבד . . . נשמע כמו התחלה של שיחה על כנס כלשהו.
- הדובר עדכן על כך ש”מחשב ה-Windows” ככל הנראה נפרץ ומבצע “פעילות חשודה”. האדם שהתקשר אמר שהוא “מטעם Windows” וביקש לבצע מספר פעולות.
- בהתחלה נשמע הזוי ו”על מי מנסים לעבוד?” - ומצד שני אולי יהיה נחמד לשחק עם זה קצת… לא שווה את השיחה?
- רן המשיך ומדי פעם שאל שוב מהיכן מגיעה השיחה (מה זאת אומרת? “מ-Windows!”, בסיאטל…)
- מישהו ב-Microsoft כנראה היה עונה Redmond
- “איך אתה יודע שהמחשב שלי?” - “הוא רשום על שמך”. מוזר, לא היה כנראה מחשב Windows רשום על רן כבר הרבה שנים…
- ואז היה צריך לגשת לאיזשהו אתר - ואז הגיעה שיחה אחרת יותר חשובה והיה צריך להפסיק את המשחק.
- כנראה שהשלב הבא היה להוריד משהו ולהריץ אותו - ואז אכן המחשב יהיה פרוץ. סוג של חיזוי עתידות…
- לעיניינו - השקעה די מרשימה: מצאו שם וטלפון, חייגו מחוץ לישראל (לא בטוח - בהמשך האייטם)
- האם זה משתלם? מה אחוזי ההצלחה ומה עושים עם זה?
- (דותן) קרה לנו מקרה דומה לפני שנה ולפני שנתיים - ותמיד אלו היו שיחות אל מישהו שמתעסק ב-DevOps או Infrastructure או משהו קשור - יכול להיות שמטרגטים מקצועות?
- ולמשהו יותר חמור - פוסט של רן בר זיק, שבו הוא מתאר את הכשלים שהיו באפליקצית אלקטור
- היה הרבה בחדשות, אז רק תקציר - מדובר באפליקציה שנמצאת בשימוש מפלגת הליכוד על מנת לנהל את הקמפיין ולהיות בקשר עם הבוחרים
- מדובר במעיין פורטל / אפליקציית ווב שבמאגרי המידע שלה יש גישה לכל מאגר הבוחרים בישראל - משהו כמו 6.5 מיליון אזרחים, כתובות מספרי טלפון . . . כל זה כל כך קל לפריצה שזה די גובל בפשע.
- שימוש בכלי הפריצה “דפדפן”, כפתור-ימיני View source ומשם מהר מאוד אל סיסמאות ה-Admin . . . זה ספציפית כבר לא קיים (?), אבל כנראה היה פתוח לא מעט זמן ואפשר פשוט להוריד את כל פנקס הבוחרים של ישראל.
- יש על זה כמובן פרק ב-CyberCyber - האגרון 2: פנקס הבוחרים המלא דלף לרשת דרך הליכוד
- אולי משם הגיעו הפרטים של רן מהאייטם הקודם?
- בכל אופן, רמת החשיפה של כל אזרחי ישראל הרבה יותר חמורה כרגע, כולל לא מעט פרטים - וזה כשל אבטחתי נוראי ברמה הלאומית, גם ברמת המידע שנחשף וגם בקלות בה ניתן היה להשיג אותו.
- כל כך קל שזה מכעיס. רק צריך ללבוש קפוצ’ון . . .
- עכשיו זו פשוט פצצת זמן שממתינה.
- (דותן) רגע - אז אפשר להצביע דרך הדבר הזה? להכניס רשומה . . .גאוני.
- אפשר לחשוב רגע על מגוון המחדלים שכנראה היו פה -
- כל מאגר הבוחרים נמצא במקום שמוגן בסך הכל ע”י סיסמא (ב-Clear text כמובן)
- ה-URL של הסיסמאות פשוט זמין בתוך אחד מעמודי ה-Web הלא מוגנים
- בגדול - ביטוי המפתח הוא “מישהו תכנן”. לא נראה ככה . . .
- המון דברים שגם אם עושים מהר וחפיף - מי שומר סיסמאות ב-Plain text בדף Web? מסתבר שיש.
- תעודת עניות להמון גורמים בשרשרת.
- חשבתם שזה נגמר? אחרי החשיפה: פרטי 6.4 מ' ישראלים ממשיכים לדלוף
- וזה פשוט לא מפסיק . . .
- לנשום עמוק . . .
- בשבוע שעבר התקיים כנס GopherconIL
- הכנס התקיים כבר, אבל תוכלו לצפות בהרצאות המוקלטות, לכשיפורסמו.
- גם רן וגם אלון דיברו בכנס
- רן דיבר על go-grpc-channelz (דיברנו על זה בבאמפרס 61) - מספק visibility לתוך gRPC, שהיא מערכת RPC רובסטית וטובה, אבל גם מורכבת - והפרויקט מספק עוד Visibility, בעיקר לתוך ה-Clients (לאן מחובר, איך עובד ה-Load balancing, וכו’), והכל בממשק וובי די פשוט.
- מעיין הרצאת Ignite של 10 דקות
- אלון דיבר על Go is Getting Rusty - לאורך השנים דיברנו הרבה כאן על Go ו-Rust
- האם צריך בכלל להשוות בינהן, קצת על מה זה Rust ולמה זה מעניין . . בקרוב הוידאו.
- אחת הדמויות הבולטות בעולם ה-Go נכח גם - Dave Cheney
- ביקר בישראל, היה ה-Keynote speaker וגם העביר סדנא שנזכיר עוד מעט.
- בעניין דומה ל Go ו-Rust - פוסט של חברת Discord שמדבר על למה הם עברו מ-Go ל-Rust באחד ה-Services שלהם.
- כתוב יפה, מסביר כל מיני מגבלות (ה-Garbage collection של Go…)
- הנושא לא מפתיע - כל מי שעובד עם שפה שהיא Garbage-collected חייב להיות מודע למגבלות של ה-Garbage collector. נכון שיש כאלו כמו של JVM שמאפשרות קצת Tuning ואולי במקרה של Discord היה אפשר להשמש ב-Java או ב-Kotlin כדי לספק את הצרכים שלהם עם ה - Garbage collector, מה שב-Go כמעט שאי אפשר לעשות.
- בסופו של דבר, אם חשוב לכם Raw Performance ושלא יהיו עיכובים אפילו לא באחוזון ה-99 ועם Latency מאוד נמוך (פחות מ-1mS) - יכול להיות ששפה שהיא Garbage-collected לא תתאים לכם.
- צריך להכיר את המגבלות של הכלים - שפות שהן Garbage-collected בדרך כלל יותר קלות לפיתוח אבל יש להן מגבלות, וכאן הן מוצגות מאוד יפה ונראה שהמעבר ל-Rust מוצדק.
- (אלון) אני חושב שחלק מהעניין נובע מההשוואה של Goל-++C, וזה לא כל כך נכון - אולי לפעמים מגיעים ל-Performance שמתקרב ל-++C, אבל זה לא שם בהרבה מקרים ולא באמת תחליף בהרבה מקומות.
- (רן) תלוי בהקשר - במקומות שבהם אתה כותב ++C אבל לא מגרד את יכולות הניהול זכרון אז זה לא כל כך משנה; במקרה הזה היה להם הרבה מאוד דאטה - Caches גדולים ואינטנסיביים אבל עם מעט מאוד מקרי Revocation - ואז ה - Garbage collector עדיין נאלץ לעבור על כל האובייקטים וזה לקח הרבה זמן.
אלון -
- בהמשך ל Dave Cheney ו - GopherconIL - הוא העביר גם Workshop (יותר הרצאה-מאוד-ארוכה)
- כתב על זה- Practical Go: Real world advice for writing maintainable Go programs
- חלק מספר שהוא כותב - ואלו משהו כמו עשרת הפרקים הראשונים.
- מגוון נושאים - הצהרה על משתנים ושמות משתנים, מתי להשתמש במה, הערות, Style . . .
- מסביר איך עובד nil, שזה משהו קצת הזוי ב-Go (מסתבר שלא כל ה nil-ים זהים…)
- ועוד רשימה ארוכה . . . מאוד ארוך אבל מעיין - נכנס לאיך הוא רואה את הדברים וזו נקודת פתיחה מעניינת לכל מי שכותב ב-Go.
- (רן) גם השתתפתי בסדנא וקראתי (באמת ארוך) - כתוב יפה מאוד ומסביר דברים יפה ולא חוסך בדוגמאות.
- מה שכן - לא בהכרח הייתי ממליץ למי שרק עכשיו לומד את השפה אלא למי שכותב כבר כמה חודשים ואז הדברים יהיו יותר הגיוניים.
- הוא כותב על דברים שהם Battle-tested, ומי שרק לומד את השפה לא בהכרח צריך להבין את כל מקרי הקצה של טיפול ב-Channels למשל, אבל בהחלט קריאה מומלצת.
- יש כאן ענייני שמות משתנים, החלק של ה-nil ועוד כמה דברים שיכולים כן להיות רלוונטיים, ואולי אחר כך רק מי שכותב ממש ב-Go יכול להמשיך.
- שפת תכנות חדשה שמיקרוסופט הוציאו בשם verona
- מוגדרת כ “Research programming language for concurrent ownership”
- לא ברור מה המוטיבציה לשפת Research חדשה, אבל לקחו הרבה עקרונות מ-Rust וניסו לבנות שפת Research.
- מדובר ב-Research במובן של שפות או בהקשר של Data Science? לא לגמרי ברור
- (דותן) נראה כמו מחקר על שפות תכנות - עוד סוג של Meta (שפת תכנות שחוקרת שפות תכנות, ד”ש ל Inception)
- (רן) חושב ש-Scala הייתה קצת כזו בתחילת הדרך, ומחבר השפה (Martin Odersky) אמר שיש בה כל מיני דברים שהוא תמיד רצה לנסות בשפות ועכשיו יש לו מגרש משחקים לנסות . . . אולי זה מסביר את זה.
- בכל מקרה, לא ברור אם יצא מזה משהו, אבל יש כאן הרבה עקרונות מ-Rust (וגם מ-Pony, שאנחנו פחות מכירים - מפתחים שהיו פעם חלק מחברה ואז המשיכו לבד, משהו כזה)
- המימוש של verona עצמה הוא ב++C.
- שירות של AWS בשםAmazon Braket - והפעם: Explore and experiment with quantum computing
- מה אפשר לעשות היום, כשחישוב קוונטי זה עדיין לא משהו עם הרבה יישומים בימים אלו?
- לא לגמרי ברור, אבל אולי מישהו מהתחום יבין
- (רן) אני יכול לנחש שאולי להריץ איזשהו סימולטור ל - Quantum Computing
- (דותן) או שאחרי ההכרזה של Google על Quantum supremacy מישהו ב-AWS רצה מהר להריץ על משהו עם “Quantum”.
- (רן) אפשר לראות תועלת בדבר כזה, גם אם אין לך גישה למחשב קוונטי אמיתי - אפשר ללמוד ע”י סימולטור את השפות והעקרונות. זה לא יפרוץ RSA בשעתיים, אבל אפשר ללמוד עקרונות ברמה טובה.
- בקיצור - אם אתה באמת צריך, בסוף זה ירוץ ב - GCP. . .
- ואם כבר GCP - נראה שהייתה שם התלבטות האם לנטוש או לא, והחליטו כן עם זה (זאת אומרת לא לנטוש), ובכל הכח - ולהיות a top-two cloud player by 2023
- זה לא ממש עתיד רחוק עבור מטרה כזו, וזה אומר שהם כנראה הולכים לשים הרבה משאבים על זה. יש להם - אבל גם לאחרים יש.
- נראה מה יהיה עם העננים - ומעניין איך זה בכלל יצא החוצה (נראה כמו דיון פנימי די סודי של Google)
- שירות חדש - Pulumi
- הכותרת היא Modern Infrastructure as Code - מתחרה ל Terraform - פתוח, חינמי וכו’.
- בשונה מ Infrastructure-as-a-YAML, שכבר אמרנו מה אנחנו חושבים עליו.
- נראה מעניין, כולל גם השוואה בינם לבין Terraform
- (דותן) זה דווקא נראה כמו פרויקט שקצת מעצבן אותי - עושה מעיין Singularity ואומרים שהם יכולים לעשות משהו מעבר ל “Declarative” של Terraform, עם עטיפה מוצרית והכל - אבל אם כבר מדברים על חופש, למה אני לא יכול פשוט לכתוב את כל זה בעצמי? כל העניין ב - Declarative הוא שאני רוצה שתיהיה מסגרת שגם תגביל אותי.
- (אלון) אני חושב שחלק מהעניין הוא שאתה גם Cross-Cloud עם זה . . .
- (רן) נראה שההבדל הוא בעיקר בממשק המשתמש
- (דותן) זה שאני יכול להשתמש יותר בשפת תכנות נותן לי יותר כוח בסופו של דבר, אבל אם כל הרעיון שבגללו אני הולך ל Terraform הוא עבור המסגרת והסדר, אז אני לא רוצה את עולם שפות התכנות כי אני לא רוצה סיכון . . .
- (רן) מזכיר קצת את Cheff מול Puppet של לפני כמה שנים - Cheff בא עם Ruby שאפשרה לתכנת את ה-Infrastructure ו-Puppet נתנה DSL עם מעט מאוד Constructs.
- (דותן) … ושתיהן התכנסו לכיוון של תכנות, כשאף אחד לא באמת עצר אותך (מלולאות אינסופיות וכו’) - זה טוב ל-80%, אבל מי שצריך את ה-20% צריך לעבור פרדיגמה לחלוטין.
- (אלון) אולי זה מקרב את המפתחים ל-Infrastructure, לטוב ולרע - אחרת נוצר ניתוק עם מערכות אחרות, ברגע שזה קוד אז יש סט אחר של כלים ו-Unit tests וכו’.
- (דותן) כל עוד יש מסגרת זה נהדר, אבל אם אין מסגרת? “קח את המסגרת ותעשה מה שאתה רוצה”, יש גישה ל-S3 וכו’ ותעשה מה שאתה רוצה. איפה זה עוזר לי, בהנחה שאני לא מישהו שמכיר את כל ה-API בע”פ ויש מצב שאני אעשה טעויות?
- (אלון) אני חושב שזה יותר מזה - יש כאן גם Environment ו-Roll-backs ובעצם כל מה ש - Terraform נותן. אם פשוט תתחיל לעבוד עם ה-APIs לא תגיע לאותו מצב.
- מן הסתם זה לא ברמת בשלות של Terraform שכבר הפך למפלצת, אבל יכול להיות מעניין, לפחות בינתיים.
- יש repository בשם earthengine-py-notebooks - אוסף של מעל 300 Jupyter Python notebook examples for using Google Earth Engine with interactive mapping
- למי שמעניין ממשקים עם מפות, Jupyter Python notebook וכו’ - יש כאן המון דברים יפים.
- זה משתמש ב-API של Google Earth, אפשר לראות וידאו קצר - אז אם רוצים לראות כמה דברים בשביל רעיונות, יש כאן מלא.
- ועוד לדיון ה Go/no-Go - עוד Plug-in ל-VS Code בשם Go Autotest
- מאפשר להריץ טסטים ואז הכל מסתדר, נחמד ומומלץ למי שעובד עם VS Code
- עוד Go שמבטיח “Json for Humans” - אז HuJson
- מי שרוצה להשתמש ב-Json ולכתוב comments - מוזמן להשתמש בזה.
- (רן) מבאס שאין Comments ב-Json . . . הרי זה התחיל מ-JavaScript ושם כן אפשר להוסיף הערות, אז למה כאן לא?
- (דותן) זה בעצם Jason5 - זה הסטנדרטי.
- (רן) עדיין - ב-JavaScript ה-Json הוא בסך הכל אובייקט ושם אפשר להוסיף הערות, אז מתי זה ירד?
- (דותן) זה רק היה מביא לפיתוח סטנדרט של Json-for-Machines בלי הערות…
- (אלון) זה דומה ל-JavaScript אבל לא לגמרי, אולי רק לקחו את השם.
- וזה בא אחרי XML שבוא גם היו הערות
- (דותן) Json הוא פורמט Serialization יחסית מהר, אז אולי ככל שהוא יותר פשוט ככה הוא יותר יעיל וזה חלק מזה.
- (אלון) למה לבאס? בכל מקרה, צריך Comments. אנחנו בעד.
- מה 7? מה כמה. זו הערה.
- וגם אפשר להוסיף שם את הסיסמאות Admin, אחרת איך יהיה אלקטור?
- ובהמשך ל”כולנו קומונה ושיתופי וחינם וטוב לנו” - DL HUB הוא A simple way to find, share, publish, and run machine learning models and discover training data for science
- יש כאן Hub עבור מי שרוצה להריץ Machine Learning ,עם המון דוגמאות ומקום שאפשר להעלות ולהריץ כל מיני שטויות (או שלא).
- לא חקרתי, נשמע חביב.
- ועוד אחד - שאלות ותשובות ל Cloud Run
- די דומה ל-FarGate של AWS אבל לדעתי הקונספט יותר מגניב - קצת כמו Lambda, רק של Docker, ואז אתה לא צריך להתעסק עם Run-time וכו’, רק לקחת Docker.
- יש יתרונות על Lambda כמו אם חסר לך משהו בספריות וכו’.
- עדיין בטא, אבל אני חושב שבעתיד זה יהיה מגניב.
- וכל זה- כי מישהו יצר מסמך FAQ, לא רשמי של Google, שמסביר את ההבדל אל מול AppEngine ו-FarGate וכו’.
- אפשר להוסיף ולערוך ולקרוא ולהסכים.
- בלוג-פוסט בשם A Brief History of Containers: From the 1970s Till Now
- סקירה של ההיסטוריה של Containers, החל מUnix v7 והלאה, Dockers ואז K8s ב-2017 . . .
- למי שמתעניין בהיסטוריה וב-Containers (באמת יש חיתוך בין הקבוצות?)
- (רן) זה חלק מהבלוג של Aqua שהיא חברה ישראלית, ונראה קצת כמו PR שנועד להביא גולשים.
- (דותן) רק לדייק - לא היו באמת Containers ב-1970 . . . זה התחיל סביב 2000. Docker התחיל כשילוב של כלים, שבעצמם באו על בסיס רעיונות קודמים.
- (אלון) לכולם יש אינטרס, ועדיין - משעשע.
דותן -
- זוכרים את האייטם על Pulumi? אז זה כן יכול להסביר את הגישה של החברה: אליל נוער שלי בשם Joe Duffy …
- לא להקת רוק. . . האיש שמבין Concurrent Programming.
- יש כאן (באייטם של Pulumi) עוד כמה חבר’ה ממיקרוסופט, אז אולי יש כאן גם עניין עם תמיכה ב-Azure
- בכל מקרה - נאחל להם בהצלחה, אבל את הדעה שלי כבר שיתפתי ...
- אתר (שכבר כיסינו בעבר?) בשם Illustrated.dev
- אתר מדהים עם ציורים של כלים, ספריות ועקרונות מעולם הפיתוח.
- ספציפית - מאמר שעוסק ב-immer, שזה Immutable Data ל-DataScript.
- אחד הפוסטים היותר חשובים שקראתי, גם כי Immutable Data זה משהו שקשה להבנה
- וגם יש לו שם בעייתי, אולי יותר נכון לקרוא לזה Persistent Data Structures? מבנים שעושים בהם שינוי והם יודעים לשנות את עצמם בצורה יעילה.
- אם יש עץ כלשהו עם הרבה Nodes ואז עשיתי שינוי באחד התת-עצים, המבנה אמור לבצע את השינוי המינימלי בכל השרשרת של העץ למטה, כך שאם נשווה את העץ החדש לישן, ברמת ה-Root, זה יהיה אי-שיוויון, מבלי להעתיק את כל העץ.
- אבל כאן יש ספרייה שכולנו מכירים, ומישהי שלקחה את הספרייה וציירה את כל מה שבפנים עם כל העקרונות, וזה מאוד עוזר להבין את האינטואיציה מאחורי הספריות.
- מנסיון - הרבה מאלו שעובדים עם Immutable Data structures לא כך מבינים מה עומד מאחורי וזה יוצר הרבה טעויות.
- (רן) אחת הדוגמאות הקלות יחסית להבנה של העקרון זה Copy-on-Write - אתה מעתיק קובץ, וכל עוד לא שינית אותו אז עלות הפעולה מאוד נמוכה. רק כשאתה באמת רוצה לשנות מתבצעת ההעתקה “האמיתית” (סוג של “Lazy copy”).
- במבנה הנתונים יש הרבה יותר תחכום, אבל זו היכרות עדינה עם הנושא
- אחלה הסבר - ועכשיו מי שרוצה וממש מתעניין צריך לחשוב על איך עושים את זה באופן יעיל, ומה עושים כשיש קבצים שתלויים בקבצים וכו’.
- מאמר מאוד חשוב - שווה לקרוא גם אם אתם לא מתעסקים עם Persistent Data Structures בשביל להבין את החשיבה.
- באילו שפות משתמשים בזה? Clojure זו אחת מאבני הבניין, שילוב של פרקטיות ו-Mindset;
- יש את hasql שהיא שפה פונקציונאלית ו- Immutable אז אין כל כך ברירה
- ולשפות יותר פרקטיות - JavaScript . . . למה בעצם? כל הסיפור של Redux בעולם ה - Frontend.
- הרי Redux ו - Flux וכל הארכיטקטורה הזו נולדו מתוך Elm, שזה Framework שנולד מתוך עולם פונקציונאלי.
- בגלל שזה מגיע מהמקום הזה, ב-Redux יש עקרון של Immutability - בכל שינוי שאתה עושה אסור שיהיו Side-effects.
- מהמקום הזה, תרצה לקחת איזשהו Data Structure שמאפשר לך להיות Immutable או להימנע מ-Side effects כעיקרון - וזה עוזר אם יש לך Immutable Data structure להשתמש בו.
- וככה חזרנו ל - immer . . . זו אחת מהספריות היותר פופלאריות של JavaScript, בהקשר (בסוף) של שימוש ב-Redux ב - Frontend.
- וזו (מועמד לשיא גינס בסגירת סוגריים) דוגמא ב-Mass-adoption לשפה שצריכה Immutable Data structure.
- ספרייה מגניבה בשם grex
- וזה עוד לפני פרויקט Greps שעושה Grep-(ס)ים . . .
- מדובר בכלי/ספריה ב - Rust שמאפשר לקחת ביטויים ולחלץ מהם Regular expressions.
- ראינו כאלה כבר בהיסטוריה (משהו כמו 10 שנים אחורה) עם כלי שנקרא GROK (יש עוד הרבה בהקשר של LogStash), שאפשר לתת לו כמה שורות של לוג ואז הוא “מצליח להבין על מה הלוג מדבר” - אם זה Apache וכו’.
- אז כאן מגיע grex עם אותו עיקרון, רק שהוא מנסה להוציא Regular expressions בהתבסס על כמה דוגמאות.
- פינת העובדה המוזרה - מאיפה מגיעה המילה GROK? המשמעות היא “להבין”, אבל מדובר בסלנג שמגיע מסרט מדע בדיוני מפורסם שבו הומצאה המילה ומשם זה נכנס
- כלי בשם git-sizer שאפשר להריץ על ה-Repositories שלכם ב-Git ולראות אילו מהם “לא בריאים”
- ההגדרה - “Git repositories should be under 1 GB” - ומה שגדול יותר כנראה יתחיל לג’עג’ע.
- הכלי עושה ניתוח יפה של ה -Git Repo וגם מוצא את האובייקטים היותר גדולים יחסית
- יש גם הסברים על איך לתקן
- מי שה-Repo שלו כבר איטי - אז כנראה שיש סיבה, וזה אחלה כלי כדי לנתח.
- נחמד שזה בא מ-GitHub, כתוב ב-Go (דותן בכלל הגיע לזה ממקום של להסתכל איך זה כתוב).
- ספרייה בשם jsonrpc
- מדובר בפרוטוקול לא חדש וגם לא כל כך פופלארי היום - כשכולם עושים gRPC(לא, זה לא אותו הדבר).
- זה פרוטוקול transport-agnostic, שהמטרה שלו הייתה לנסות לנסח RPC בין שני רכיבי תוכנה כך שיהיה מבוסס על json.
- בהנחה ש-json הוא פורמט Serialization די פופולארי שכולם מכירים.
- אנחנו רוצים לקרוא למתודה, להעביר פרמטרים ולקרוא return value.
- כל זה הוגדר כ json Object - רושמים את השם של המתודה ואת הפרמטרים (Array, dictionary וכו’) - הכל מוגדר ב-Spec יפה ומסודר.
- אם רוצים פשטות, הפרוטוקול נותן Transports די מעניינים
- למשל - HTTP Server, שזה משהו שאנחנו רגילים לצפות לו ויש גם ב-gRPC- אבל יש גם TCP Server שזה יותר “Old School” (ממש Line Protocol - “אני שולח שורה, אתה שולח שורה” - מגניב יעיל, פשוט).
- יש גם Web socket server, אותו סיפור - אם מעבירים שורה קדימה ואחורה, אז אפשר לעשות את זה גם על Web Sockets.
- יש ICP Server
- וגם -STDIO Server - להרים Process, להזרים אליו שורה אחת ואז לקבל חזרה שורה אחת. אושר.
- הספרייה הזו ספציפית נכתבה ע”י Parity (קשור ל Blockchain Parity), סופר-איכותית, מאפשרת לזוז בין הפרוטוקולים בשורה אחת בלבד.
- וגם כתוב ב-Rust אז מאוד יעיל.
- עולם שלם של יתרונות, לא מצאתי עדיין חסרונות, אחלה למי שבונה Client-Server Architecture - אני הייתי צריך את הכל באותו ה-Host ורציתי פשוט, אז זה מגניב.
- (רן) עדיין עם GROK מהאייטם הקודם . . . חוזר אחרי עדכון ויקיפדיה - זו כן מילה באנגלית, אבל הפכה פופלארית ומשמעותית במדמ”ח בעקבות Stranger in a Strange Land של היינליין.
- (דותן) מתי מתקצרים את הספר? אולי יש שם גם קונפיגורציה של LogStash. . .
- (אלון) ואז גם אפשר לשנות את שם הפודקאסט ל”עושים באמפרס” . . . רן לוי קורא את זה? אם גבר, אז הפרק על היינליין מעולה.
- ובחזרה לאייטם - לא להתבייש להשתמש jsonrpc, לא חייבים gRPC, יש עוד דברים.
- ספרייה בשם dialoguer
- גם ב-Rust
- יש ספרייה למי שמכיר בשם prompt.js, ועוד ספריות דומות, שמאפשרות לקחת Input מהמשתמשים (כנראה Developers) - השלמת סיסמאות, check-boxes וכו’.
- באופן מפתיע אין כל כך Read-me . . . מי שבנה את זה מכונה mitsuhiko, מיודענו מעולם ה-Python וה-Rust ושאר דברים טובים, אחד האנשים המרכזיים בעולם הפיתוח וה-Open source.
- (אלון) היה נחמד אם היו תמונות לראות מה הם עושים . . .
- (דותן) אולי הוא לא ממש רוצה שזה יהיה פומבי, ואנחנו בבאמפרס מביאים את זה בכל זאת לכותרות.
- זו הספרייה היחידה ב-Rust - ככה זה, ולפעמים זו הספרייה הכי טובה שאפשר למצוא.
- שינוי מרענן, אין את פרדוקס האפשרויות ועשר ספריות שכל אחת טובה בצורה מסויימת שונה וחסרה במשהו אחר.
- בהקשר דומה - ספרייה נוספת בשם fiber
- סוג של Express(של Node.js) על Go - כשהתחלתי (דותן) עם Go לפני 10 שנים, זה אחד הדברים הראשונים רציתי לעשות.
- רק שזה לא משתלב ב “Go המסורתי”.
- מסתבר שיש דברים שצריך לתת להם את הזמן שלהם - ופה בא מישהו ועשה משהו ש-Literally נראה כמו Express מבחינת ה - Developer Experience, שזה מגניב.
- טיפל בעוד כמה דברים מבחינת Performance (לא הכל) - ועכשיו אנחנו בעולם שיש בו Express ב-Go.
- לא ממש העולם ה - “idiom-טי” של Go אלא נראה ונקרא כמו Express.
- במשך השנים למדתי ללכת עם Compatibility ולהסתמך על ה - Standard Library של Go (ועל ה - Approach ועל ה - Mindset), אבל פה יש ספרייה שהיא פופולארית “בין-לילה” שזונחת את הסיפור הזה . . . והכל בסדר.
- (רן) אני משתמש בספרייה נוספת שעושה את אותו “תעלול” שבנויה מעל fasthttp, יותר low-level implementation או מעיין מימוש מחדש של net/http מעל Go, שהוא הרבה יותר מהיר.
- זה מוסיף את ה-Routing מעל.
- (דותן) גם הספרייה הזו נראית באותה גישה, ואולי זה סוג של טרנד (שהיה שם כל הזמן, רק שהרבה זמן עדיין הלכנו על הסטנדרט של Go על מנת להימנע מכל מיני בעיות Comparability). אולי זה כבר לא משנה?
- (רן) אני חושב שזה עדיין משנה - אחד האתגרים שלי עכשיו למשל הוא להוסיף Middlewares שונים, ובעולם של net/http יש את כל מה שאתה רוצה - Tracing לסטטיסטיקות, ל-Log-ins וכאלה - זה מאוד קל, רק תבחר ותוסיף. ב-Framework אחר זה פשוט לא תואם ואתה צריך לכתוב בעצמך.
- חלק כתבתי וזה לא כל כך מסובך, אבל זו עדיין עוד Liability וקוד שצריך לכתוב ולתחזק, ויש גם “קצוות לא משוייפים” (ה-Context לא תמיד מתאים).
- (דותן) פעם גם אמרתי שאולי כדאי לקחת משהו עם Developer experience יותר טוב - בתקופה שלא היה Context ב-Go בכלל.
- ואז זה נולד, ומצאתי את עצמי חסר יכולת להתחבר ל-concept הזה בכלל . . . עבדתי בלי זה הרבה זמן, ו”כל היקום כבר הלך לשם” ולא הייתה לי ממש ברירה כי אני מבין את היתרונות שבהצמדות ל-Standard Library של Go ולא ללכת ל”נתיב צדדי”.
- (רן) רק מבאס שה - Performance של הספרייה הבסיסית של net/http הוא פשוט הרבה יותר גרוע . . .
- נובע מבחירות Design שהם עשו לאורך הדרך
- (דותן) עכשיו אנחנו מסתכלים על fiber, שב-Read me שלו יש “Express inspired web framework” ומעניין לראות איך זה יתפתח -
- אחרי ש- Express נולד לא הייתה לגיטימציה ליותר מ-Framework אחד, ואז נולד Kora ואז nest.js ועוד.
- ברגע שנפתחה הדלת, יכול להיות שבעוד כמה חודשים נראה אולי עולם חדש של “דמויי-Express”, פחות דומה למה שהיה עד עכשיו אבל עם Developer-experience יותר דומה ל-Express.
- אני רוצה לנסות ולראות איך זה מרגיש.
- עוד ספרייה ב-Go בשם fyne, שמתוארת כ”Cross platform GUI in Go based on Material Design”
- לא רואה כאן הרבה Material Design אבל כן הרבה UI שמרנדר (render) מעיין Widgets אחידים בין פלטפורמות.
- מבוסס על OpenGL
- למי שרוצה ליצור UI שהוא Cross-Platform ורוצה Binary קטן ולא רוצה לארוז הכל ב-electron עם 50Mb ב-Zip ועוד 150Mb פרוש . . .אפשר לשקול את האופציה במקרה שרוב הלוגיקה בצד של Go / בצד של ה-Binary ולא בצד של ה-UI.
- נראה כמו ספרייה שכבר עברה לא מעט Mileage, נחמד.
- וברוח התקופה - קצת Coronavirus כי אפשר בלי - יש מלא אנשים שאוספים Data-sets . . .
- וכאן יש את free-for-dev - יש כמה כאלה אבל זה מאוד פופלארי
- חשבונות חינמיים, Servers, כלים, Storage . . .
- כוכבית - אם אתם רואים משהו שאתם אוהבים, זכרו שיש מאחורי זה מפתחים רעבים. שלמו . . .
- שום דבר לא גנוב, כן? הכל Trails וכאלה.
- דיברו על MDX בעבר (למשל באמפרס 50), וכאן יש את mdx-deck.
- אז MDX זה Markdown משולב עם React, מגיע ממפתח בשם Brent Jackson, שהפך למעיין “אושיית UI / Frontend” שגם מפיק כלים מאוד מתקדמים.
- עובד ב-@gatsbyjs, שזה כוח אש יפה
- בכל מקרה - הוא בנה ספרייה בשם mdx-deck
- אז MDX בכלל זה Markdown שמאפשר לקחת רכיבים של React ולשלב לתוך Markdown
- בהנחה שההרצאות בהקשר הזה מוכוונות Frontend ורוצים להראות דוגמא של רכיב ב-React, פשוט אפשר לעשות Import ו-Render לתוך הMarkdown, ואז אפשר גם להוסיף טקסט, תמונות ומה שרוצים.
- דרך סופר-מהירה לשלב קוד ו-deck “מסורתי”
- וזה גם יכול להיות אינראקטיבי - אם יש כפתור אז אפשר ללחוץ.
- בכלל - MDX זה אחלה פורמט לייצור עזרים ויזואליים שהם לא אתרים או משהו כזה.
- בלוג-פוסט של דותן על המורשת של אותו Brent Jackson תחת הכותרת 4 New Theme Based React UI Toolkits and Why It’s Going To Change How You Think
- האיש נמצא בחזית של קונספטים מתקדמים ב-Frontend וייצר כמה ספריות מאוד משמעותיות בתחום
- אחת מהן היא Rebass - נראת קטנה ושטותית במבט ראשון אבל במבט שני מאוד משמעותית - עם עקרונות מאוד מתקדמים של UI
- הוא גם פיתח את Theme UI, שזו ספרייה ש gatsbyjs משתמשת בה (עם אותם עקרונות)
- ואחרי זה - styled-system, שהיא עוד ספרייה שאומרת שאם בונים Design System ב-Frontend, אז אחד העקרונות החשובים זה Theme והיכולת להחליף את ה-styles לפי דרישה.
- בכלל - הארכיטקטורה שם זה משהו שהוא חשב עליו המון, והיה צריך לייצר כמה וכמה ספריות -
- כל ספרייה כזו זה משהו כמו שנה בפיתוח ואלפי Stars והמון Communities
- כל ספרייה כזו גררה אחריה המון פידבק ממפתחים, כך שכל אבולוציה היא מואד משמעותית והוא הגיע לספרייה או חבילה מאוד טובה - Theme UI - שזה הסטנדרט וה-Go-To שלי - לא רזה מדי ולא שמן מדי - ומי שלוקח את זה יכול ללמוד המון על איך לעשות UI כמו שצריך מהספרייה עצמה.
ולחלק המשעשע (או לפחות מנסים) -
- ניסיון לענות על אחת השאלות הפופולאריות ב-Stack Overflow, שהיא כמובן - איך יוצאים מ-VI?!
- בפעם הבאה - מה הטעם בכבישים ללא מוצא?
- מדובר ב-Repo בשם how-to-exit-vim, ועושה את זה בדרכים מאוד יצירתיות, מעבר לEsc+Q או Esc+X
- למשל - קריאה ל-Shell ואז grep ו-kill פשוט כדי להרוג את VI, או find לתוך קבצים שמתארים את ה-processes השונים . . .
- אפשר עם Perl ו - Python ו-Ruby ועוד המון דרכים יצירתיות.
- (דותן) אהבתי את האופציה ל-Reboot, זה מה שאני עושה.
- (רן) יש גם את גישת ה-Passive-aggressive - להפעיל Fork-bomb ב-Bash ואז (בין שאר הדברים הרעים אז גם) VI קורס.
- ועוד אחד - אפליקציית Look Busy . . .
- ברגע שמתקינים על הטלפון היא מוסיפה פגישות מזוייפות - שנראות אמיתיות:
- “ מחוייט ועסקי”, אפשר להגדיר במה אתם עוסקים והפגישות יהיו בהקשר הנכון
- אפשר להגדיר שעות לפגישות המזוייפות - ואתם נראים מאוד עסוקים כי יש לכם מלא פגישות.
- המטרה בגדול היא שיעזבו אותך בשקט ושתוכל לעבוד.
- זיכרו איפה שמעתם על זה בפעם הראשונה! אנחנו עסוקים עכשיו.
הקובץ נמצא כאן, האזנה נעימה ותודה רבה לעופר פורר על התמלול
