Look for any podcast host, guest or anyone
Showing episodes and shows of

Beit Avi Chai

Shows

בחירות בקטנה2022-10-0917 minבחירות בקטנה2022-10-0916 minבחירות בקטנה2022-10-0915 minבחירות בקטנה2022-10-0310 minבחירות בקטנה2022-10-0309 minבחירות בקטנה2022-10-0312 minבחירות בקטנה2022-10-0311 minבחירות בקטנה2022-10-0312 minעל הדרך2022-08-1029 minעל הדרך2022-07-0727 minעל הדרך2022-06-0930 minמפלגת המחשבות2022-06-0131 minעל הדרך2022-05-3129 minמפלגת המחשבות2022-05-2530 minעל הדרך2022-05-2432 minמפלגת המחשבות2022-05-1835 minמפלגת המחשבות2022-05-1126 minמפלגת המחשבות2022-04-2738 minמפלגת המחשבות2022-04-2034 minמפלגת המחשבות2022-04-1328 minמפלגת המחשבות2022-04-0626 minמפלגת המחשבות2022-03-3038 minמפלגת המחשבות2022-03-2326 minעל הדרך2022-03-2133 minמפלגת המחשבות2022-03-1631 minמפלגת המחשבות2022-03-0934 minעל הדרך2022-03-0332 minמפלגת המחשבות2022-03-0234 minמפלגת המחשבות2022-02-2325 minמפלגת המחשבות2022-02-1630 minמפלגת המחשבות2022-02-0936 minעל הדרך2022-02-0832 minמפלגת המחשבות2022-02-0226 minמפלגת המחשבות2022-01-2637 minעל הדרך2022-01-2533 minמפלגת המחשבות2022-01-1928 minמפלגת המחשבות2022-01-1231 minעל הדרך2022-01-1133 minמפלגת המחשבות2022-01-0533 minמפלגת המחשבות2021-12-3031 minמפלגת המחשבות2021-12-2232 minמפלגת המחשבות2021-12-1528 minמפלגת המחשבות2021-12-0827 minעל הדרך2021-12-0827 minמפלגת המחשבות2021-12-0129 minעל הדרך2021-11-3031 minמפלגת המחשבות2021-11-2526 minעל הדרך2021-11-2333 minעל הדרך2021-11-2332 minמפלגת המחשבות2021-11-1730 minמפלגת המחשבות2021-11-1032 minמפלגת המחשבות2021-11-0328 minעל הדרך2021-10-2629 minעל הדרך2021-10-1931 minעל הדרך2021-09-3034 minעל הדרך2021-09-1928 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל2021-09-0953 minעל הדרך2021-09-0228 minעל הדרך2021-08-1930 minמפלגת המחשבות2021-08-1228 minעל הדרך2021-08-1229 minמפלגת המחשבות2021-08-0531 minעל הדרך2021-08-0522 minמפלגת המחשבות2021-07-2924 minעל הדרך2021-07-2929 minמפלגת המחשבות2021-07-2228 minעל הדרך2021-07-2130 minמפלגת המחשבות2021-07-1521 minמפלגת המחשבות2021-07-0831 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל2021-07-0150 minמפלגת המחשבות2021-07-0129 minמפלגת המחשבות2021-06-2425 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראלפרק 8: צבא העםיותר מטיול להודו, מעל-האש ביום העצמאות או מפקק באיילון, השירות הצבאי הוא חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. זה מתבטא בגאוות יחידה שנשארת שנים אחרי גזירת החוגר ובביטויי סלנג כמו "שבוז" ו"עפוץ", ששגורים גם על פיהם של מי שמעולם לא לבשו מדי זית. התרבות שלנו משופעת בקלאסיקות מוזיקליות שנולדו בלהקה הצבאית, ובאינספור דמויות חיילים על המסכים (מישהי אמרה "המפקדת"?). יותר מכל, נדמה שצה"ל הוא תחנת חובה בדרך לשייכות בחברה הישראלית. מעין מדורת שבט שמי שלא עברו בה, כאילו אינם לגמרי חלק ממנה.אבל בשנים בהן פרות קדושות נשחטות על ימין ועל שמאל, נדמה שגם הקונצנזוס הזה כבר לא ממש ראוי לתואר "קונצנזוס". אחוזי הגיוס צונחים, ולמרות כל המאבקים - אוכלוסיות שלמות עדיין לא נושאות בנטל. עבור רבים צה"ל נדמה כמקפצה (ולעיתים אף כהפרעה) בדרך לקריירה הנחשקת, כשבמקביל עולה המודעות לנזקים הבריאותיים ולפוסט טראומה שרבים סוחבים איתם הרבה אחרי שהפז"ם כבר הפסיק לדפוק.נראה כי החברה הישראלית וגם מוסדותיה מתחילים להבין ששירות צבאי לא בהכרח מתאים לכולם, ושאולי יש עוד דרכים טובות ומשמעותיות לתרום למדינה ולחברה. האם המודל של "צבא העם" שהיה נכון לרגע הקמת המדינה עדיין רלבנטי, או שאולי תם זמנו? האם מעבר לצבא התנדבותי זאת אופציה, או שְלָנֶצַח נחיה על חרבינו? האם צהל הוא עדיין כור ההיתוך האולטימטיבי, או שהיום כבר יש עוד דרכים להרגיש ישראלים?ד"ר כרמית פדן, האלוף (מיל') אלעזר שטרן, מושיק וולף ואבישג אזולאי-משה התגייסו (סליחה) כדי לתת מענה לשאלות האלו, ולעוד רבות אחרות.
2021-06-2050 minמפלגת המחשבות2021-06-1629 minעל הדרך2021-06-1529 minמפלגת המחשבות2021-06-1032 minמפלגת המחשבות2021-06-0231 minעל הדרך2021-06-0132 minמפלגת המחשבות2021-05-2629 minמפלגת המחשבות2021-05-2027 minמפלגת המחשבות
מפלגת המחשבותפרק 7 - ציונות דתית של דו קיוםהציונות הדתית מהווה כבר לא מעט שנים שחקן מרכזי בזירה הפוליטית בישראל, והיום יותר מתמיד. בצלאל סמוטריץ', יושב ראש המפלגה שממש מכנה את עצמה "הציונות הדתית" הוא לשון מאזניים במאמצים להקים ממשלת ימין, ולראשונה בהיסטוריה הישראלית יש סיכוי שמועמד ציוני דתי בכלל יהיה ראש ממשלה. אם נשאל את רוב בני ובנות הציונות הדתית הדומיננטיות הזאת לגמרי טבעית, שהרי ציונות ודתיות ירדו לעולם שלובות זו בזו. אבל האמת היא שזה ממש לא ככה. בשנים בהן התגבשה התנועה הציונות, עצם החיבור בין ציונות לדתיות עמד בסימן שאלה, והיה צריך דבק מיוחד כדי לחבר ביניהם. ממה היה עשוי הדבק הזה ולמה הוא לא הספיק? מה מחבר בין התיאולוגיה של הרב קוק למועמדות של נפתלי בנט לראשות הממשלה, ואיך כל זה קשור לזברות? בארבעת הפרקים הקרובים של מפלגת המחשבות, נעלה עם ד"ר מיכה גודמן על רכבת ההרים של הציונות הדתית: נעקוב אחרי הטיפוס האיטי והארוך שלה משולי הפוליטיקה הישראלית לפסגה שלה, ונראה איך אידיאולוגיה ותיאולוגיה באות לידי ביטוי מובהק בָּפוליטיקה.  
2021-05-1328 minIsrael in Nederland2021-05-0820 minמפלגת המחשבות
מפלגת המחשבותפרק 6 - ערבים: איסלמיזם ופרגמטיזםבתקופה שחלפה מאז הבחירות האחרונות מתחוללת בפוליטיקה הערבית מיני דרמה, או מגה דרמה, תלוי מאיפה מסתכלים עליה, בפוליטיקה הערבית. לאורך השנים המפלגות הערביות שיחקו תפקיד פריפריאלי-מבחירה בפוליטיקה הישראלית: המפלגות השונות שייצגו את הערבים בישראל, כמעט תמיד בחרו להדיר את עצמן מהצטרפות לממשלות ואפילו מתמיכה בקואליציות., זו הייתה מתוך אמירה אידיאולוגית ואפילו מחאה כנגד עצם קיומה של מדינת ישראל הציונית שגרמה לאסון-נכבה שלהם ב- 48,  ולכיבוש של  אחיהם הפלסטינים ביהודה, שומרון ועזה אחרי 67. אבל במערכת האחרונה יש התחלה של שינוי. לראשונה, מפלגה ערבית משחקת תפקיד מרכזי ודרמטי בתהליך הרכבת הממשלה. אז מה קרה דווקא עכשיו? האם יש כאן שינוי נרטיב ונטישה של הסולידריות הפלסטינית לטובת "החיים עצמם" של החברה הערבית בישראל, או שזאת רק דרך להכניס סוס טרויאני לתוך הממשלה? איך זה שהדרמה הזאת מתחוללת דווקא בתוך הפלג האיסלאמיסטי של הפוליטיקה הערבית-פלסטינית, ואיך כל זה קשור למכירת הוויסקי שלנו בפסח?היום במפלגת המחשבות - רע"מ: איסלמיזם ופרגמטיזם
2021-05-0527 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראלפרק 7: מה קרה לשמאל הישראליהבחירות  ב-1992 היו בחירות גורליות בישראל. אחרי שמונה שנים של תיקו בין גוש הימין לגוש השמאל ושתי ממשלות אחדות, הגיע משבר בלתי נמנע. ממשלת האחדות הופלה ב"תרגיל המסריח", יצחק שמיר הקים ממשלת יָמין צרה וגם היא הופלה, הפעם על ידי מפלגות ימין שהתנגדו לוועידת מדריד. האווירה בציבור היתה שבבחירות האלה כבר צריכה להיות הכרעה ברורה. וזה בדיוק מה שקרה. העבודה בראשות יצחק רבין זכתה ברוב ברור של 44 מנדטים לעומת 32 של הליכוד, ומפלגת שמאל חדשה בשם מרצ זכתה בהישג חסר תקדים של 12 מנדטים. אבל בעשורים שחלפו מאז השמאל רק הולך ומִדלדל - רעיונית ואלקטורלית -, ונדמה שהימין כבר הרבה זמן בועט מול שער ריק. בבחירות האחרונות, שבעה מנדטים של מפלגת העבודה ההיסטורית נחגגו כאילו הם הצלחה מסחררת, וקמפיין גוועלד עצוב של מרצ מנע ברגע האחרון את הירידה שלה אל מתחת לאחוז החסימה. אז מה קרה לשמאל הישראלי?אברום בורג, פרופסור אבי בראלי, זהבה גלאון, אבי דבוש וד"ר גדי טאוב, עוזרים לפתור את התעלומה.
2021-05-0348 minמפלגת המחשבות2021-04-2925 minמפלגת המחשבות2021-04-2128 minIsrael in Nederland2021-04-1821 minמפלגת המחשבות
מפלגת המחשבותפרק 3 - חרדים: 50 גוונים של שחור ולבןהיחסים של החברה הישראלית הכללית והחברה החרדית שבתוכה ידעו לאורך השנים עליות ומורדות. סגירת כבישים, הפגנות המוניות, קצת דו שיח של חירשים. אבל יש מצב שעם כל הויכוחים הסוערים על שוויון בנטל, על תחבורה ציבורית בשבת ועל לימודי ליבה, נקודת השפל ביחסים האלה הייתה דווקא בשנת 2020, בתקופת הקורונה. חלק גדול מההתנהגות של החברה החרדית במשבר לא היה מובן בחברה הכללית, מה שהוביל הרבה ישראלים לחשדנות וציניות, אם לא לניכור, לרתיעה או - קשה אפילו להגיד את זה- לשנאה של ממש כלפי חרדים. האמת? זה לא מפתיע. איך אפשר לנסות להבין את החרדים, אם מעט השיח שכן מתקיים עם ובעיקר על העולם החרדי מתמקד בפוליטיקה, באינטרסים ובמשיכות חבל של זכויות ושל כוח? אבל העולם החרדי הוא הרבה יותר מזה. הוא מושתת על רעיונות עמוקים, ועל אידיאולוגיה מעוררת השראה של הקמת חברת מופת אידיאליסטית. בשלושת הפרקים הבאים של מפלגת המחשבות ד"ר מיכה גודמן ייקח אותנו אל עומק ההגות החרדית, על שלוש אבני היסוד המרכזיות שלה. אתם מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו למסע שמתחיל בהונגריה של המאה ה-18, ומגיע עד ישראל תשפ"א. 
2021-04-1428 minעל הדרך2021-03-2526 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראלפרק 6: זכויות הפרטאחרי שלמעלה מחמישה מיליון ישראלים התחסנו נגד הקורונה, אנחנו מוצאים את עצמנו במערכה חדשה, והיא לא רק על הבריאות שלנו. השמיים נסגרו ואזרחים ישראלים רבים לא יכולים לצאת ולהיכנס לארץ בחופשיות, אנשים נשלחים לבידוד ב"מלוניות" בניגוד לרצונם, והחוק להעברת מידע על מתחסנים עבר בכנסת. יש דיון ציבורי נוקב בשאלה האם אפשר לפטר עובד שלא התחסן, והדובדבן שבקצפת - אזיקונים אלקטרוניים שאמורים לנטר את התנועות של חייבי הבידוד. האח הגדול גרסת 2021.בין אם התחסנתם ובין אם לא, השאלה הבאה צריכה מאד להטריד אתכם: מה מותר למדינה דמוקרטית לעשות לאזרחים שלה כדי לקדם מטרה חשובה כלשהי, ובמקרה הזה, כדי להילחם בקורונה: לחסן את האזרחים בכפייה? להטיל סנקציה פלילית על מי שלא מתחסנים? שלילת זכות בחירה? הגבלות תנועה? פיטורין? שיימינג ציבורי? האם אנחנו במדרון החלקלק לפשיזם וטוטליטריזם, או שיש כאן מדיניות ליברלית שפויה ומקובלת? ואיך כל זה קשור לקוסקוס?ד"ר תומר פרסיקו, משה פייגלין, ח"כ ד"ר עופר כסיף, ד"ר צחי לב רן וקובי אוז יעזרו לנו להתיר את הפלונטר הזה.
2021-03-2446 minמפלגת המחשבות2021-03-2429 minמפלגת המחשבות2021-03-2428 minעל הדרך2021-03-2125 minעל הדרך2021-03-2124 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראלפרק 5 : משילותבהיררכיה הפוליטית, מתחת לנבחרי הציבור נמצאת שכבה של אנשי מקצוע המכונים "פקידים" - הגדרה משונה הכורכת יחד את מנכ"ל משרד הבריאות ואת היועץ לענייני אדמת לס במשרד לפיתוח הנגב. אלו מופקדים על ייעוץ מדיניות ועל הניהול בפועל של סדר היום הלאומי. לאחרונה אנחנו עדים לקרבות סוערים בין הדרג הפוליטי הנבחר לבין הדרג המקצועי הלא-נבחר, כשכל אחד טוען שטובת המדינה היא שעומדת לנגד עיניו - ולנגדן בלבד.מערכת היחסים הזאת תמיד היתה סוערת, עוד מימי יוליוס קיסר ויחסיו עם הסנאט, אבל היא כמעט תמיד הניבה שיווי משקל שבסופו של דבר איזן את המערכת. בשנים האחרונות ואולי במיוחד בשנה האחרונה, יש תחושה שהמצב החמיר. אז קבלו את הסיבוב הבא בקרב ה"פוליטיקאים" נגד ה"פקידים": משילוּת.בפינה הימנית - קרן טרנר ושאול מרידור עוזבים את משרד האוצר בטריקת דלת חזקה ובהצהרה בוטה ש"אינם יכולים עוד", הפקידות הבכירה במשרד המשפטים מזהירה מפגיעה קשה בשלטון החוק ובדמוקרטיה, ואפילו אנשי בריאות הציבור במשרד הבריאות מתריעים שהמאבק בקורונה נפגע בגלל שיקולים פוליטיים ואינטרסים זרים. ובפינה השמאלית - שרים טוענים לאג'נדות זרות של אנשי מקצוע שחותרים תחתיהם במשרד, ולהרים של נהלים ובירוקרטיות שמטרתם למנוע כל סיכוי לשינוי. לכן הם ממנים "פרויקטורים" שעוקפים את המערכת הפורמלית ומחויבים רק להם, כדי שיוכלו לממש את המנדט שהציבור נתן להם בבחירות - ולמשול. אבל, מאיפה הגיע הביטוי החדש הזה, משילוּת? ולמה דווקא עכשיו? האם התופעה של אנשי מקצוע שרוצים להשפיע או אפילו להכריע מדיניות החמירה עם השנים, עד כדי כך שהיא מכרסמת בעיקרון הדמוקרטי של הכרעת הרוב? או שמדובר בניסיון של פוליטיקאים פופוליסטיים לצבור הון פוליטי מהיר תוך כדי רמיסה של אנשי מקצוע אחראיים? רגע לפני הבחירות ננסה להתיר את פלונטר המשילוּת בעזרת שר האוצר לשעבר רוני בר און, ה"פקידה" הבכירה לשעבר טליה ששון, תומר אביטל מעמותת שקוף וד"ר אסף מלאך מהמכללה למדינאות.
2021-03-0149 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראלפרק 4: מינוי שופטים בישראלפוליטיקאים ממנים שופטים: פנטזיה או חלום בלהות?בתחילת שנות ה-50 שר המשפטים פנחס רוזן הציע שיטת מינוי שופטים חדשה ומהפכנית: במקום שהממשלה תמנה את השופטים, הם ימונו על ידי וועדה מקצועית שבה יש ייצוג של פוליטיקאים ושל משפטנים. "אנחנו באים להבטיח את אי־תלותם של השופטים, ולשם כך עלינו להבטיח במידת האפשר גם את אי־תלותם של ממניהם": ככה הסביר אז מנחם בגין, תומך נלהב של שיטת המינוי החדשה והנקיה. אבל מאז, משהו בסיסי הולך ומשתנה. בית המשפט העליון הפך מוקד לביקורת בלתי פוסקת, יש ירידה מתמדת באמון הציבור במערכת המשפט, ובלב הסערה: שיטת מינוי השופטים. דילים נתפרים בוועדה באישון ליל, מועמדים לשיפוט מוחרמים או מקודמים בגלל עמדותיהם, ואפילו - מי היה מאמין - נשיאת בית המשפט העליון מתעקשת לכנס את הוועדה למינוי שופטים חודשיים לפני בחירות, כשדווקא בליכוד מנסים לגבש דרך שתמנע מינוי שופטים בזמן מעבר. יותר ויותר נשמעת הדרישה לשנות בחזרה את השיטה, ולהחזיר לפוליטיקאים את הסמכות למנות שופטים.האם יש במחלוקת הזאת רעים וטובים? כוחות חושך מול כוחות אור? מי שמנסים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט מול מגיני ושומרי הדמוקרטיה הישראלית? או שאולי באמת הגיע הזמן לחשוב מחדש על שיטת מינוי השופטים בישראל?פרופסור מרדכי קרמניצר, ד"ר אביעד בקשי, ד"ר יוסי ביילין ועו"ד גיל ברינגר יעזרו לנו להבין את העקרונות שבבסיס המחלוקת, וגם... מה בדיוק קורה שם, בתוך הוועדה למינוי שופטים
2021-01-3046 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראלפרק 3: זרים בישראל - חלק ב בפרק הקודם, "זרים בישראל -חלק א'", עסקנו במסתננים ומבקשי מקלט. אם לא שמעתם את הפרק הזה, זאת הזדמנות טובה לעצור ולהשלים אותו. בפרק הזה נעסוק בקבוצה אחרת - הרבה יותר גדולה, ולא פחות מאתגרת. לפי הנתונים הרשמיים יש למעלה ממאה אלף זרים שהגיעו לכאן באופן חוקי ומסודר כדי לעבוד, ורק לאחרונה ממשלת ישראל אישרה הגעה של 40,000 עובדים נוספים. העובדים האלה הפכו חיוניים עם השנים: הם בונים את הבתים שלנו, הם מעבדים את הקרקעות שלנו, ויותר מכל דבר אחר - הם מטפלים בזקנים ובחולים שלנו. הבעיה היא שבתום תקופת האשרה שלהם, לא כולם חוזרים הביתה. בחלק מהמקרים גם נולדים להם ילדים שגדלים וחיים בארץ כישראלים לכל דבר. המספרים לגביהם לא ברורים, וההערכות הלא-רשמיות עומדות על כמה מאות ילדים במערכת החינוך הישראלית בין א' לי"ב, ועל עוד כאלף תינוקות.אז... מה עושים? מגרשים את כל מי שכאן בניגוד לחוק? מוותרים ומשאירים אותם בגלל הילדים ה"ישראלים"? עושים קולות של גירוש אבל בעצם לא עושים כלום? מעבירים את הזירה להכרעה בבתי המשפט? אורחים מיוחדים בפרק: פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, עורך הדין דוד פטר מפורום קהלת, סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ולמהגרים, ומיקה טקלה - תלמידת גימנסיה הרצליה בת"א, מדריכה בשבט צופי דיזנגוף, ובת להורים מהפיליפינים שהתבקשה לעזוב את המדינה בתוך 30 יום. יחד עם ארבעתם ננסה להבין האם לישראל יש מדיניות ברורה בנושא, ואיך כל זה קשור לשיר  IMAGINE של ג'ון לנון
2020-12-2134 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראלפרק 2: זרים בישראל - חלק אמסתננים או פליטים? מהגרי עבודה או מבקשי מקלט?השאלה הזאת מלווה את החברה הישראלית כבר הרבה מאד שנים. היא אף פעם לא באמת יורדת מסדר היום. היא באה בגלים, בדרך כלל סביב שמועות על גירוש כלשהו שמתקרב, ואז באורח פלא מתבטל. הגל האחרון הגיע סביב הסכם נירמול היחסים עם סודן, ואיתו הקולות הקוראים בתוקף לקפוץ על ההזדמנות ולגרש הביתה את כל הסודנים. גם הפעם, כמו תמיד, יש מעט מאד נימוקים ענייניים, מעט מדי נתונים ומידע, והרבה מטען רגשי, אמוציות קשות והתלהמות. אלה קוראים להם סרטן בגוף האומה, ואלה נשבעים להסתיר אותם בעליית הגג אם יגורשו.אבל מה אנחנו באמת יודעים על הנושא? מי האנשים האלה, שבפועל מבצעים חלק גדול מהעבודות שישראלים לא ממש רוצים לעשות? למה הם הגיעו לכאן, ומה בדיוק מדינת ישראל עושה, לא עושה, או צריכה לעשות, כדי להתמודד עם העניין? פרופ' שלמה מור יוסף- מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' גליה צבר-נשיאת המרכז האקדמי רופין ומומחית לאפריקה, עו"ד דוד פטר מפורום קהלת, ואורח מיוחד - בראנה טקלה מיכאל - יעזרו לנו לתת סוף סוף תשובות לכל השאלות האלה, ואולי גם לפתוח לנו כמה חדשות...
2020-11-3043 minקצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל2020-11-0353 minBITE SIZE - Behind the Fun In Jerusalem2018-02-2110 min