Shows
ציונות באי נחתלמה שכחנו (קצת) את תולדות הציונות? / רחל עזריהפרק בונוס!העונה השלישית של ציונות באי נחת תעלה מיד אחרי פסח. ובינתיים, חשבתי שיש שיחה שמתאימה במיוחד לימים האלה, ימי מלחמת איראן השנייה. ובשיחה הפעם: איך קרה שאחרי יותר ממאה שנות ציונות, ההיסטוריה שלה קצת נשכחה? אנחנו מדברים הרבה על הציונות, אבל לא הרבה יודעים או זוכרים מה בדיוק קרה אז, מה הם אמרו, וגם למה הם קיוו... אז לטובת שיחה על העניין הזה, על המקום של הציונות בחיים שלנו היום, מצטרפת אליי רחל עזריה.רחל עזריה היא אשת ציבור ישראלית אשר עומדת בראש המיזם העוגן למשפחות המילואים. בעברה הייתה חברת הכנסת מטעם סיעת"כולנו", סגנית רה"ע ירושלים וחברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת"ירושלמים". רחל היא המחברת של הספר ״המדריכה למהפכה״, ומנחת הפודקסט "פרשת דרכים".https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות
2026-03-0237 min
ציונות באי נחתקיר ברזל או ברית שלום? שתי תפיסות ציוניות שעדיין מתנגשות / אמנון רז-קרקוצקיןפרק אחרון לעונה 2. העונה הבאה תתחיל מיד לאחר פסח. רק עכשיו ציינו 100 שנה לשני אירועים מכוננים בתולדות הציונות: הקמת תנועת ברית שלום מצד אחד, שדגלה בפיוס ושותפות עם הערבים, ומצד שני פרסום בעברית של המאמר החשוב של זאב ז'בוטינסקי ״על קיר הברזל״, שביקש להקים קיר (מטפורי) בין היהודים והערבים. מאה שנה, ואנחנו עדיין מתווכחים. אז לשיחה האחרונה של עונה, הצטרף אלי אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון לדבר על הויכוח היסודי שניטש בציונות אז אבל גם היום, ובמיוחד לאחר השביעי באוקטובר. Professor Amnon Raz-Krakotzkin, Ben Gurion University of the Negevאמנון (נונו) רז-קרקוצקין הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו עוסק בשני תחומים עיקריים: (1) יחסי יהדות-נצרות, תולדות הדפוס והצנזורה וראשיתה של המודרניות מנקודת מבט יהודית. ו(2) הציונות, על היבטיה השונים. מאמרו ״גלות מתוך ריבונות: לביקורת שלילת הגלות בתרבות הציונית״– שיצא כמאמר כפול בשנים 1993–1994 בכתב העת "תיאוריה וביקורת", הוא אחד הטקסטים המכוננים שנכתבו על הציונות בשנים האחרונות. ספרו הראשון הוא ״הצנזור, העורך והטקסט״ שעוסק בצנזורה של הנצרות על טקסטים יהודיים עם המעבר לעידן הדפוס. הספר יצא לאור בשנת 2005 בהוצאת מאגנס, וזכה בפרס שזר לתולדות ישראל. בשנת 2022 יצא לאור ספרו ״תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית״ בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר.ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #קבלה #ז'בוטינסקי #בובר #בריתשלום
2026-01-1850 min
ציונות באי נחתשפינוזה: הציוני הראשון? / ג'ולי קופרהאם שפינוזה הוא הציוני הראשון?ברוך שפינוזה, מגדולי הפילוסופים היהודים, נחשב בעיני רבים ל״חילוני הראשון״ — מי שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז. הוא גם הוחרם בקהילה היהודית באמסטרדם ב־1656, חרם שנשאר בעינו מאות שנים ורק לאחרונה הותר.אבל דווקא מי שיצא כל-כך בחריפות נגד סמכות הדת היהודית כתב גם על העם היהודי וההיסטוריה שלו. שפינוזה ראה בעם היהודי קהילה שנולדה מהיסטוריה משותפת, לא רק מאמונה משותפת ושיכול להיות לה גם עתיד משותף! על שפינוזה ועל האופן שבו חלק מהוגי הציונות, כולל בן גוריון (!) ראו בו הציוני הראשון בשיחה עם פרופסור ג'ולי קופר מאוניברסיטת תל אביב.Professor Julie Cooper, Tel Aviv university פרופסור ג'ולי קופר מלמדת במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, וראש המכון לחקר האנטשימיות והגזענות בימינו עש סטפן רוטבאוניברסיטה. תחומי המחקר שלה כוללים את תולדות המחשבה המדינית; מחשבה מדינית בעת החדשה המוקדמת (ובמיוחד הובס ושפינוזה); חילוניות וחילון; מחשבה פוליטית יהודית; ומחשבה יהודית מודרנית. ג'ולי היא מחברת הספר Secular Powers: Humility in Modern Political Thought ahmt שיצא בהוצאת אוניברסיטת שיקגו בשנת 2013ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #שפינוזה
2026-01-1146 min
ציונות באי נחתהמנדט: כשהבריטים שלטו על הארץ / אריה דובנובבשיחה השבוע - על תקופת המנדט הבריטי מזווית קצת שונה: לא דרך עיני היהודים או האוכלוסייה הערבית, אלא דרך נקודת המבט של האימפריה הבריטית עצמה. מה בעצם רצו הבריטים מארץ ישראל? עד כמה “פלשתינה–א״י” הייתה עבורם זירה מרכזית, ומה היו הדימויים, החששות והאינטרסים שעיצבו את מדיניותם כלפי יהודים וערבים כאחד? בשיחה עם פרופ’ אריה דובנוב היסטוריון של האימפריות והציונות, בררנו כיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ושיקולים גיאו־פוליטיים עיצבו את אחת התקופות המכריעות בתולדות הציונות — ואת התנאים שבתוכם נולדה מדינת ישראל.Professor Arie M. Dubnov, George Washington Universityאריה דובנוב הוא היסטוריון בוגר האוניברסיטה העברית המתמחה בהיסטוריה יהודית ובלימודי ישראל, המכהן כפרופסור חבר באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, שם הוא עומד בראש הקתדרה ללימודי ישראל ע״ש מקס טיקטין ומנהל את התוכנית בלימודי המזרח התיכון. מחקריו עוסקים בתולדות המחשבה הפוליטית, הלאומיות, יחסי התנועה הציונית עם האימפריה הבריטית, בתולדות תכניות החלוקה ותהליכי דקולוניזציה. ספריו כוללים את הביוגרפיה האינטלקטואלית Isaiah Berlin: The Journey of a Jewish Liberal (2012) , וקובץ המאמרים Partitions: A Transnational History of Twentieth-century Territorial Separatism (יחד עם לורה רובסון), וכן הגיליון המיוחד ״מאה שנים למנדט״ שערך יחד עם מוטי גולני ז״ל בכתב העת ישראל בשנת 2021.ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #מנדט #אנגליה
2026-01-041h 01
ציונות באי נחתלמה אנחנו לא עולים למונדיאל? ציונות וספורט / עופר אידלסמה הקשר בין הציונות לכדורגל? בין החלוץ העברי וחלוץ נבחרת ישראל? בשיחה השבוע עם עופר אידלס מאוניברסיטת קלגרי חזרנו אלההיסטוריה של הספורט בארץ ישראל ובפרויקט הציוני, דברנו על החזון הציוני של “הגוף היהודי החדש” אבל גם על אלופי העולם שעלו לארץ רק כדי לעבוד בקצביה ועל ההתחלה של מכבי והפועל, והמשחקים שלהם מול הבריטים. Dr. Ofer Idelsד"ר עופר אידלס הוא היסטוריון באוניברסיטת קלגרי. מחבר הספר Zionism: Emotions, Language and Experience (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2024) וכן Embodying the Revolution: The Hebrew Experience and the Globalization of Modern Sports inInterwar Palestine (הוצאת אוניברסיטת רטגרס, 2025). כתביו הופיעו בין היתר בתלם, ynet ו Times of Israel.ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ספורט
2025-12-2839 min
ציונות באי נחתאיך כותבים אומה? החיפוש אחר היסטוריה ציונית / דיוויד מאיירסלכל עם יש היסטוריה, נכון? אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הרי קרו דברים לעם היהודי מאז בית שני. והפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור. אז איך כתבו היסטוריה לעם היהודי, מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים שביקשו להשאיר את היהודים והיהדות מאחור? בהיסטוריה... על כל הנושאים האלה, בשיחה מרתקת עם דיוויד מאיירס מ UCLA. Professor David N. Myers, UCLAפרופסור דייוויד מאיירס הוא היסטוריון יהודי אמריקאי ומחזיק הקתדרה עש סיידי ולודויג קהאן להיסטוריה יהודית באוניברסיטת לוס אנג’לס, קליפורניה. הוא היה הנשיא של המרכז להיסטוריה יהודית בין 2017 ל 2018, ועד לאחרונה שימש כנשיא הקרן החדשה לישראל. מחקריו מתמקדים בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית, תולדות הציונות, ובהיסטוריה אינטלקטואלית יהודית מודרנית. פרופסור מאיירס לימד גם בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז ובאוניברסיטה הרוסית למדעי החברה במוסקבה. מאז 2002 הוא משמש עורך שותף ב-Jewish Quarterly Review. מתוך הספרים הרבים שכתב, חשוב להזכיר בהקשר של השיחה שלנו את Re-Inventing the Jewish Past: European Jewish Intellectuals and the Zionist Return to History שיצא בהוצאת אוקספורד לפני כשלושה עשורים. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות
2025-12-2145 min
ציונות באי נחתאיך נשמעת הציונות בלאדינו? על יהדות הבלקן / תמיר קרקסוןבשיחה עם ד״ר תמיר קרקסון אנחנו יוצאים למסע אל יהדות הבלקן: בין מזרח למערב, בין אימפריה למדינות לאום, בין עבר יהודי־ספרדי עשיר לעתיד ציוני. נדבר על החשיבות של המפעל הציוני דווקא שם, כדרך להשפיע על האימפריה העותומאנית, נשאל לאן נעלמה הלאדינו, ונבדוק כיצד נראתה הציונות מחוץ למרכז האירופי המוכר, ואיך נקודת המבט הזו משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את הציונות — אז והיום.Dr. Tamir Karkason, Martin Luther University Halle-Wittenbergד״ר תמיר קרקסון הוא פוסט דוקטורנט באוניברסיטת מרטין לותרבהאלה-ויטנברג גרמניה. את הדוקטורט הוא כתב במחלקה להיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בהשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית. ספרו הראשון ״מביתומחוץ: ההשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית במאה התשע עשרה״, יצא במכון בן־צבי, בשנת 2024.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #יוון #תורכיה #בולגריה
2025-12-1441 min
ציונות באי נחתנשים בציונות: המהפכה האמיתית? / לילך רוזנברג-פרידמןהאם המהפכה האמיתית שהביאה איתה הציונות היתה בכלל מהפכה במעמד הנשים היהודיות? בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו בוחנים את אחד ההיבטים המרתקים והפחות מדוברים של ראשית הציונות: האופן שבו הפרויקט הלאומי פתח לנשים אפשרות חדשה לחלוטין — להשתלב בעשייה הציבורית, לדרוש מעמד שוויוני, ולעצב מחדש את מקומן בחברה היהודית המתחדשת.שיחה עם פרופסור לילך רוזנברג־פרידמן על המהפכה בתוך המהפכה הציונית שמשפיעה עלינו גם היום.Professor Lilach Rosenberg-Friedman, Bar Ilan Universityפרופסור לילך רוזנברג-פרידמן היא היסטוריונית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סגנית דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר האשה ביהדות. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה חברתית של היישוב ומדינת ישראל בראשיתה, בדגש על היסטוריה של נשים, מגדר ומשפחה. בחינת התהליכים ההיסטוריים נעשית במבט מ'למטה', מתוך שאיפה להצגת מגוון קולות בשיח ההיסטורי, ולהפניית הזרקור על נשים ואנשים רגילים בחייהם היומיומיים. בין ספריה: מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ה'תשס"ה), וציונות מבטן ומלידה: הילודה ביישוב ובמדינת ישראל בראשיתה: מניעתה ועידודה 1960-1918 (מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023).״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ישראל #נשים
2025-12-0743 min
ציונות באי נחתמגילת העצמאות – מבט עכשווי / אפרים פודוקסיקלכבוד כ״ט בנובמבר : מה באמת מספרת מגילת העצמאות על הציונות?בשיחה עם פרופסור אפרים פודוקסיק מהאוניברסיטה העברית אנחנו חוזרים אל המסמך המכונן של מדינת ישראל — מגילת העצמאות. אלו ערכים היא מקדשת ואילו דברים היא מחביאה? למי היא פונה ואת מי היא שוכחת? ואיזה מן מדינה הם דמיינו אז?והכי חשוב - מה המגילה מספרת על ראשית המדינה, על רוח הציונות — וגם עלינו היום.Professor Efraim Podoksikאפרים פודוקסיק הוא פרופסור חבר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתמחה במחשבה מדינית ותולדות הרעיונות. בין ספריו הרבים:Georg Simmel and German Culture: Unity, Variety and Modern Discontents (Cambridge University Press, 2021)Doing Humanities in Nineteenth-Century Germany (Brill, 2019)״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ישראל
2025-11-3045 min
ציונות באי נחתלאן נעלם התלמוד? הציונות והבחירה בתנ״ך / גלעד שנהבלאן נעלם התלמוד? רק לפני כמה מאות שנים, התלמוד היה גוף הידע המרכזי ביהדות, אולי אפילו יותר מהתנ״ך. והיום, הוא לא מוכר וכמעט ולא קיים בחברה הישראלית.איך הגענו למצב הזה? ואיך כל זה קשור לויכוח חשוב, מהויכוחים החשובים בתחילת המאה ה20, על המקום של התנ״ך והתלמוד בתנועה הציונית? על מה הם התוכחו אז, ולמה הויכוח הזה חשוב גם היום?על כל השאלות האלה בשיחה עם ד״ר גלעד שנהבDr. Ghilad H. Shenhavגלעד שנהב הוא מרצה במחלקה להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ומנהל את המכון ללימודי ישראל שם. מחקריו עוסקים ביחסים בין פוליטיקה, דת ומגדר במחשבה ובתרבות היהודית המודרנית. ספרו הראשון (Fragen der Sprache in Gershom Scholems frühen Schriften) עוסק בשפה, ציונות ומגדר בכתיבתו של גרשום שלום פורסם בשנה שעברה. גלעד הוא גם עורך במשותף של הספר: Modern Jewish Thought on Crisis Interpretation, Heresy and History שיצא בהוצאת דה גרויטר בשנת 2024. הוא עובד עובד על ספרו השני אשר עוסק בהתקבלות התלמוד בראשית הציונות.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #תלמוד #תנ״ך
2025-11-2334 min
ציונות באי נחתהציונות מנקודת המבט של ערביי א״י פלשתינה / מוסטפא עבאסימה חשבו הערבים על הציונים הראשונים שמגיעים מאירופה בעלייה הראשונה? מתי הם מתחילים לחשוש מהם, ומה הם מקווים שיקרה? ואיך כל זה קשור לתחילתה של הלאומיות הערבית ממש באותם השנים, וגם למהלכים רחבים יותר באזור, כמו נפילת האימפריה העותומאנית ותחילת המנדט. בפרק הזה אני משוחח עם פרופסור מוסטפא עבאסי על הציונות מנקודת המבט של ערביי א״י פלשתינה. השיחה מסתיימת בפרעות תרפ״ט. Professor Mustafa Abbasiמוסטפא עבאסי הוא היסטוריון, חוקר ומרצה בחוג ללימודים רב תחומיים ובתוכנית לתואר שני בלימודי הגליל, פרופסור חבר ודיקן הסטודנטים במכללה האקדמית תל-חי. הוא עוסק בחקר ההיסטוריה החברתית של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בארץ ישראל משלהי התקופה העות'מאנית ועד לסיום המנדט הבריטי. בין ספריו ״ערבים ויהודים בעיר מעורבת: צפת בתקופת המנדט 1918-1948״ (הוצאת יד בן-צבי, 2015), ו״טבריה ותושביה הערבים בימי השלטון הבריטי, 1948-1918,״ (הוצאת יד בן-צבי, 2015).״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ארץ ישראל #פלשתינה #פלשתינים
2025-11-1648 min
ציונות באי נחתAbraham Joshua Heschel, Zionism, and the Soul of American Jewry / Susannah HeschelIn this special English-language episode, we speak with Professor Susannah Heschel about her father, Abraham Joshua Heschel — one of the most influential Jewish thinkers of the twentieth century.Most of us remember Heschel as the rabbi who marched beside Martin Luther King Jr. in Selma, and yet this conversation turns to a lesser-known dimension of his thought - his understanding of Zionism: What did Zionism mean to Heschel, and how did his vision reflect the complex relationship between American Jewry and the State of Israel?Join us as we explore how theology, morality, and politics intertwined in Heschel’s li...
2025-11-0941 min
ציונות באי נחת'הציונות במרוקו: כבר מהמאה ה-19 / דוד גדגמתי הגיעה הציונות למרוקו? (כבר 1895) מתי הגיעו היהודים בכלל למרוקו? (כבר מימי האימפריה הרומית), מה המשמעות של ההגירה דווקא מארץ ישראל למרוקו בזמן הציונות, וכיצד קשורות הסוכנות היהודית והג'וינט האמריקאי לעליית יהודי מרוקו ארצה? על כל אלו, ועל עוד נושאים רבים בשיחה מרתקת על הציונות במרוקו עם ד״ר דוד גדג' מהאוניברסיטה העברית.בתמונה, חברי המערכת של העיתון הציוני בצרפתית ״העתיד המצויר״ (L'Avenir Illustré) שיצא בקזבלנקה בין השנים 1926–1940Dr. David Guedj ד״ר דוד גדג' הוא מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית ומנהל מרכז משגב ירושלים לחקר והוראת מורשת יהודי ספרד והמזרח. הוא היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם ובמחקריו הוא עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית של יהודים בארצות האסלאם במאות ה-19 וה-20, בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה בצפון אפריקה, ובייצוג ודימוי של יהודי ארצות האסלאם בארצותיהם ובישראל. ספרו הראשון, ״אור במערב: התרבות העברית במרוקו, 1912–1956״ דן ביחס לשפה העברית והתפתחותה של תרבות עברית בקרב הקהילה היהודית במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #מרוקו
2025-11-0256 min
ציונות באי נחתציונות כזהות יהודית / תומר פרסיקוהאם הציונות היא בעצם סוג של זהות יהודית, ולא באמת השארנו את היהדות מאחור, בגולה? ומה עם החרדים? יכול להיות שגם הם תופעה מודרנית?בשיחה עם ד״ר תומר פרסיקו ממכון הרטמן שאלנו מהי בעצם זהות יהודית — דת, תרבות, לאום, או אולי משהו אחר לגמרי... חזרנו לשורשי הוויכוח הזה בראשית הציונות וראינו איך הוא ממשיך גם היום. למשל, תהינו האם כל זה קשור גם לחיפוש אחר האלוהים לאחר השביעי באוקטובר? שיחה על זיכרון, שייכות, וחיפוש אחר משמעות.Dr. Tomer Persicoד״ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. תחומי מחקרו כוללים רוחניות עכשווית ודתות עולם, זהות יהודית מודרנית, וצורות של חילון ודתיות בישראל. הוא שימש כמרצה אורח במשך שלוש שנים במכון למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ושימש כמנהל האקדמי של ארגון ״קולות״. ספרו האחרון הוא ״אדם בצלם אלוהים - הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות״ יצא ב-2021 בהוצאת ידיעות ספרים ולאחרונה גם בהוצאת אוניברסיטת ניו יורק. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות
2025-10-2642 min
ציונות באי נחתציונות בתרבות האמריקאית: וודי אלן עד ממדאני / נעם גילמה קורה כשהסיפור הלאומי היהודי פוגש את החלום האמריקאי?בשיחה עם ד״ר נעם גיל, מחזאי וחוקר ספרות ותרבות אמריקאית, אנחנו מדברים על המקום של הציונות בתרבות האמריקאית: מפול ניומן בסרט ההוליוודי ״אקסודוס״, דרך וודי אלן, ועד למקום של הציונות וישראל בשמאל הליברלי היום, אחרי השביעי באוקטובר.Dr. Noam Gilד״ר נעם גיל הוא מחזאי ותסריטאי ישראלי וחוקר ספרות ותרבות יהודית אמריקאית. הוא מלמד בחוג לאנגלית וללימודים אמריקאיים באוניברסיטת תל אביב. מחזותיו הוצגו בתאטרון תמונע, הבימה ובקרוב גם בבית ליסין. מחזה שכתב "המתנחל", שהוצג בתיאטרון תמונע, במסגרת אנסמבל קבוצת עבודה, זכה בפרס מחזה השנה בטקס פרסי קיפוד הזהב לתיאטרון הפרינג' הישראלי. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ארה״ב #ספרות
2025-10-1944 min
ציונות באי נחתביאליק: יותר ממשורר לאומי / רוברט אלטרהאם ביאליק היה באמת משורר גדול ברמה עולמית? מה הפך אותו למשורר הלאומי? ואיך כל זה קשור למפעל התרגום לעברית עליו עמל שנים רבות?על כל השאלות האלו בשיחה עם פרופסור רוברט אלטר מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, אחד מגדולי חוקרי הספרות העברית, ומתרגם גדול בעצמו - הוא תרגם את התנ״ך כולו לאנגלית (תנ״ך אלטר...)!!Professor Robert Alterרוברט אלטר הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית ולספרות השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם לימד מאז 1967. הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובאגודה הפילוסופית האמריקאית, ובמועצת החוקרים של ספריית הקונגרס האמריקאי, וכיהן כנשיא אגודת חוקרי הספרות והמבקרים האמריקאית.אלטר היה עמית קרן גוגנהיים פעמיים, עמית בכיר בקרן הלאומית למדעי הרוח (NEH), עמית במכון ללימודים מתקדמים בירושלים, ועמית "אולד דומיניון" באוניברסיטת פרינסטון. כמו כן הוא בעל דוקטורט לשם כבוד באוניברסיטה העברית. אלטר חיבר עשרות ספרים על הספרות האירופית, הספרות האמריקאית המודרנית והספרות העברית החדשה, ונודע במיוחד בזכות מחקריו ותרגומיו הספרותיים של התנ״ך – כולל תרגום מלא של התנ״ך לאנגלית מודרנית עם פירוש מקיף. כתביו, שתורגמו לשפות רבות, עיצבו את האופן שבו קוראים את התנ״ך ואת מקומו בספרות ובתרבות המערבית.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ביאליק #ספרות עברית
2025-10-1241 min
ציונות באי נחתציון כחלום: העלייה החסידית לארץ ישראל / מעוז כהנאשיחה קצת שונה לימים שבין יום כיפור לחג שמחת תורה עם מעוז כהנא מאוניברסיטת תל אביב על העליות החסידיות לארץ ישראל ומה שאפשר ללמוד מהן על החוויה הזו: ״עלייה״. ובסוף אנחנו מדברים על החברה החרדית/חסידית בישראל היום. לא במסגרת השאלה החשובה מאוד של כן או לא גיוס חרדים, אלא איך החסידים מרגישים שייכים, או לא, למדינת ישראל, ואיך כל זה קשור לשואה. Professor Maoz Kahanaמעוז כהנא הוא פרופסור חבר וראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקרו מתמקדים בחקר הספרות הרבנית ותרבות ההלכה בעת החדשה המוקדמת. הוא חוקר חסידות, קבלה, שבתאות, וגם מדע ודפוס וכתבי יד. ספרו האחרון, ״תרנגולת בלי לב - דת ומדע בכתיבה הרבנית במאה השמונה עשרה״, הוא רב מכר שיצא בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 2021״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ישראל #ציונות #חסידות
2025-10-0549 min
ציונות באי נחתמה זה טבע ציוני? / מירי לביא נאמןלמה ייבשו את הביצות? ולמה נטעו פה יערות? ואיך כל זה קשור לטבע באירופה ולחוות הבודדים שבנגב? על כל זה בשיחה מרתקת על המקום של הטבע בפרויקט הציוני עם ד״ר מירי לביא נאמן ממכון הערבה.Dr. Miri Lavi-Neemanד״ר מירי לביא נאמן מלמדת קורסים בתחום האקולוגי הפוליטית של המזרח התיכון ושל שינויי אקלים במכון הערבה ובתכנית הבינלאומית לתואר שני בהיבטי חברה ומדיניות של לימודי אקלים באוניברסיטת תל אביב. לד"ר לביא נאמן דוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ופוסט דוקטורט מבית הספר למשפטים בברקלי. טרם חזרתה לישראל היא שמשה כמנהלת המחקר של המרכז לכלכלה חברה ומשפט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. תחומי העניין שלה הם בתחום התיאוריה הביקורתית והאפיסטמולוגיה של לימודי פיתוח ושימור״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #היסטוריה #ישראל #ציונות #טבע
2025-09-2841 min
ציונות באי נחתעברית על הבמה: איך נולד התיאטרון הציוני הראשון? / שלי זר-ציוןמה זה בעצם תיאטרון ציוני?בפרק הפעם אנחנו חוזרים לימים שבהם גם התיאטרון "עשה עלייה". הבימה – התיאטרון הלאומי של ישראל – התחיל בכלל במוסקבה, הציג מחזות שלא עסקו בציונות או בארץ ישראל, ורק מאוחר יותר הגיע לכאן.אז איך תיאטרון שנולד מתוך אוונגרד, מרד במוסכמות ואמנות מודרנית הפך לחלק מהפרויקט הציוני?על זה, ועל הדמויות והשאלות שעמדו מאחורי הקלעים, אני משוחח עם ד״ר שלי זר-ציון מאוניברסיטת חיפה.Dr. Shelly Zer-Zion, University of Haifaד״ר שלי זר-ציון היא בעלת תואר שלישי בלימודי תיאטרון מן האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיהדוקטורט שימשה כעמיתת מחקר במרכז ע"ש פרנץ רוזנצוייג לחקר תרבות וספרות יהודית גרמנית, וזכתה במלגות הצטיינות שונות, וביניהן מלגת דן דוד. עם סיום הדוקטורט זכתה ד"ר זר-ציון במלגת קרן החינוך אמריקה ישראל (פולברייט) להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק, ולאחר מכן שהתה כעמיתת מחקר באוניברסיטה של קליפורניה בסנטה קרוז. מחקרה של ד"ר זר-ציון מתמקד בתיאטרון המודרניסטי באירופה ובארץ ישראל במאות התשע עשרה והעשרים.ספרה "'הבימה' בברלין – מיסודו של תיאטרון ציוני" ראה אור בהוצאת מאגנס״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#ציונות #היסטוריה #תיאטרון
2025-09-2146 min
ציונות באי נחתממדינת לאום לחוק הלאום / דימיטרי שומסקיהשיחה השבוע עם פרופ’ דימיטרי שומסקי (האוניברסיטה העברית) היא על אחד הנושאים הבוערים בהיסטוריה – ובהווה – של הציונות: מדינת הלאום.האם הציונות באמת דמיינה את עצמה מראש כפרויקט של מדינת לאום במודל האירופי, או שהתמונה מורכבת הרבה יותר?והאם חוק הלאום מבטא נכון או מעוות את האידיאלים של הרצל, ז'בוטינסקי ובן גוריון? Prof. Dmitry Shumskyדימיטרי שומסקי הוא היסטוריון ופובליציסט, פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. ומנהל מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית. נושאי המחקר שלו כוללים את תולדות הציונות, היישוב והחברה בישראל, הלאומיות המודרנית ויהודי מזרח ומרכז אירופה. ספרו האחרון, Beyond the Nation-State: The Zionist Political Imagination from Pinsker to Ben-Gurionהופיע ב-2018 בהוצאת אוניברסיטת ייל, ומאז זכה בציון לשבח מטעם פרס יונתן שפירא של האגודה ללימודי ישראל לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל לשנת 2019״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#ציונות #היסטוריה #יהדות
2025-09-1445 min
ציונות באי נחתציונות לוחמת: ז’בוטינסקי וקיר הברזל / דן מרידורפרק ראשון לעונה 2!ובשיחה הפעם - זאב ז'בוטינסקי, אבי הציונות הרוויזיונסטית, סופר, מתרגם, וכנראה אחד מהאנשים שעדיין משפיעים בצורה עמוקה על המציאות הפוליטית בישראל. והשיחה עם חבר הכנסת, השר וסגן ראש הממשלה לשעבר דן מרידור - מי שגילם ומגלם במידה רבה את הערכים של ז'בוטינסקי בחייו הציבוריים Dan Meridorדן מרידור הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כחבר כנסת ושר בממשלות ישראל מטעם סיעות הליכוד ומפלגת המרכז. מרידור, בנו של מנהיג אצ"ל אליהו מרידור, איש ליכוד, היה מזכיר הממשלה תחת ראשי הממשלות מנחם בגין ויצחק שמיר, לאחר מכן כיהן בתור שר המשפטים, שר האוצר, השר לענייני מודיעין וסגן ראש הממשלה. בתפקידו כשר המשפטים קידם את חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#ציונות #היסטוריה #יהדות
2025-09-0747 min
ציונות באי נחתBonus Episode: Kabbalah and the Land of Israel / Elliot WolfsonBonus episode in English. Season 2 launches in a few weeks! In this bonus episode, we turn away from geography,politics, or history, and ask instead: what is the deeper meaning of the Land of Israel? Why couldn’t Zionism be realized in Uganda, but only here? To explore these questions, I speak with Elliot Wolfson, one of the foremost scholars of Kabbalah. Together, we discuss zimzum (divine contraction), the breaking of the vessels, and the mystical, even messianic, significance of the land—both in Jewish tradition and in messianic strands of religious Zionism today.Professor Elli...
2025-08-1742 min
ציונות באי נחתSpecial Episode, Herzl: A Madman or a Prophet? / Derek PenslarLast episode of the first season. We’ll be back just before Rosh Hashana. Special episode in English, marking 121 Years Since Herzl's DeathBefore he became the visionary leader of modern Zionism, Theodor Herzl probably suffered what might have been a nervous breakdown. So how did this troubled playwright and journalist transform into a political prophet?In this week's episode, I speak with historian Derek Penslar (Harvard University) about Herzl's inner world, the fine line between genius and madness, and why understanding Herzl's psychological state might change the way we view the origins of...
2025-07-2052 min
ציונות באי נחתיהודים ספרדים בארץ ישראל: בין הלאומיות היהודית והערבית / יובל עבריהפרק הלפני אחרון לעונה הראשונה, ואנחנו כבר עובדים על השניהבפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו חוזרים אל קהילה שנשכחה מהנרטיב הציוני: יהודי המזרח שחיו בארץ ישראל לפני קום המדינה. הם לא "עלו לארץ" — הם כבר היו כאן. דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, ראו בעצמם בני המקום.אז איך קיבלה אותם התנועה הציונית כשבאה "להקים בית יהודי"? מה הם חשבו על הציונים שהגיעו מאירופה, ואיך נוצר המתח בין זהות מקומית־מזרחית לבין הזהות העברית־אירופית שביקשה לעצב את האומה? ואיך כל זה השפיע על קליטת העלייה מארצות ערב שנים אחר כך?על כל זה בשיחה עם ד״ר יובל עברי מאוניברסיטת ברנדייס - שיחה על זיכרון, שפה, בית, ועל יהודים ששום מטוס או ספינה הביאו אותם הנהDr. Yuval Evriד״ר יובל עברי הוא מחזיק הקתדרה ללימודי יהדות עות'מאנית, מזרחית וספרדית באוניברסיטת ברנדייס. הוא היסטוריון תרבות המתמחה בהיסטוריה ובתרבות של יהודים ספרדים ויהודים־ערבים בעת החדשה, ומתמקד במיוחד בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־20.ספרו הנוכחי עוסק בתהליך ההמצאה של "המזרחים"/"הספרדים" כמתווכים ו"מגשרים תרבותיים" על קו התפר שבין יהודים לערבים, ובין עברית לערבית — ובוחן כיצד העמדה החמקמקה הזו שימשה גם כבסיס להתנגדות לכוחות הלאומיים והמונולינגואליים הדומיננטיים.ספרו האחרון, "השיבה לאנדלוס: מחלוקות על תרבות וזהות יהודית-ספרדית בין ערביות לעבריות", ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2020. הגרסה האנגלית לספר עתידה לראות אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה בשנת 2026.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-07-1347 min
ציונות באי נחתאחד העם נגד הרצל: הקרב על נשמת הציונות / רות קלדרון בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על אחד העם — ההוגה שביקש לבנות את הציונות לא דרך צבא ומדינה, אלא דרך תרבות עברית חיה.הוא חלם על מרכז רוחני בארץ ישראל שיאחד את העם היהודי דרך שפה, ספרות, מוסר וזהות.ציונות, בעיניו, הייתה בראש ובראשונה פרויקט של תיקון פנימי — לא רק פתרון חיצוני לבעיה פוליטית.על החזון הזה, ועל מקומו היום, אני משוחח עם ד״ר רות קלדרון, יוזמת ומייסדת "עלמא – בית לתרבות עברית", שפועל ברוח אחד העם וביאליק.Dr. Ruth Calderonד״ר רות קלדרון היא אשת חינוך וח״כ לשעבר במפלגת יש עתיד. בעלת דוקטורט מן החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. בוגרת המחזור הראשון של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. ב1989 יסדה במשותף עם מוטי בר-אור את בית מדרש 'אלול', ב1996 הקימה וניהלה את 'עלמא, בית לתרבות עברית' . יצרה והגישה את תכנית 'החדר' (שידורי קשת) בה נידונו טקסטים מן הקאנון העברי יהודי על ידי דמויות מרכזיות מן התרבות הישראלית. עמדה בראש אגף תרבות וחינוך בספרייה הלאומית. בין ספריה: ״השוק הבית הלב״ (כתר, 2000) ו״אלפא ביתא תלמודי״ (ידיעות אחרונות, 2014). על פועלה זכתה לפרס אבי חי בחינוך יהודי, פרס רוטנברג לחינוך יהודי ולתוארי דוקטור לשם כבוד מ-JTS, ברנדייס, Hebrew College ו-RRC וספארטוס. אשת סגל במכון 'מנדל' למנהיגות.
2025-07-0640 min
ציונות באי נחתמאיר כהנא: ציונות עם אגרוף קמוץ / שאול מגידשיחה על השוליים היהודיים שהפכו לצללים הארוכים של הפוליטיקה בישראל.בישראל כהנא הוא קול של ימין קיצוני דתי וגזעני. אבל כהנא התחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין.בשיחה עם שאול מגיד מאוניברסיטת הרווארד, כהנא הוא לא איש ימין "ישראלי", אלא יהודי אמריקאי שהושפע עמוקות מהפנתרים השחורים, מהרטוריקה האלימה של התקופה, ומהמאבק הבין-גזעי בארה״ב.כהנא שאב רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות עירונית — ותרגם אותם לשפה יהודית-דתית-ציונית, שהדהדה הרבה מעבר לברוקלין.Professor Shaul Magid, Harvard Universityשאול מגיד הוא רב ופרופסור ליהדות מודרנית באוניברסיטת הרווארד. פרופ' מגיד חי ולמד במשך עשור בישיבות שונות בישראל, שם גם הוסמך לרבנות בשנת 1984. לאחר מכן השלים תואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט בלימודי המזרח הקרוב והיהדות באוניברסיטת ברנדייס.מחקריו פורצים גבולות של זמן ותחום, וכוללים עיסוק בקבלה מיסטית במאה ה־16, בחסידות ובזיקותיה הנסתרות לנצרות, כמו גם ביהדות אמריקאית עכשווית, זהות יהודית, גזע ותיאוריה ביקורתית.מגיד הוא מחברם של שמונה ספרים ויותר מ־75 מאמרים אקדמיים, לצד מעל 150 מסות ומאמרי דעה על ממדיה התרבותיים, הפוליטיים והרוחניים של החיים היהודיים המודרניים. כתיבתו תרמה תרומה משמעותית לשיח הרחב על דת, תרבות, צדק וחברה.בין ספריו האחרונים:״מאיר כהנא: חייו הציבוריים והגותו הפוליטית של מהפכן יהודי אמריקאי״ (הוצאת אוניברסיטת פריסנסטון), ו״הכרח הגלות״ (הוצאת עין).״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-06-2942 min
ציונות באי נחתהציונות ברוסיה: שם זה התחיל / אלכס ולדמןבפרק על הציונות ברוסיה, שיחה עם ד״ר אלכס ולדמן מאוניברסיטת תל אביב על המקום שבו נולדה הציונות. לא כמדיניות של הרצל, אלא כתנועה רחבה של צעירים שחלמו, כתבו, נאבקו — לא רק על עלייה לארץ ישראל, אלא גם על ארגון החיים היהודיים בגולה עצמה.זו ציונות שהתחרתה חזיתית במרקסיזם על נשמת העם.וגם, איך קרה שאף יהודי לא ידע רוסית לפני 300 שנה — ובתחילת המאה ה־20, רוסיה הייתה המרכז היהודי הגדול בעולם?Dr. Alex Valdmanד"ר אלכס ולדמן הוא חוקר במרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל-אביב ומלמד בתוכנית הבינלאומית לתואר ראשון באוניברסיטה זו. במקביל הוא משמש כראש ההתמחות בהיסטוריה בתוכנית "שבילים" במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע. מחקריו עוסקים בהיסטוריה של מזרח אירופה בעת החדשה ובתולדותיהם של היהודים דוברי הרוסית, בדגש על שאלות של חינוך, ניעות חברתית וזהות. את עבודת הדוקטורט שלו כתב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושימש עמית מחקר באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. ד"ר אלכס ולדמן הוא זוכה פרס שזר לחקר תולדות ישראל לִשנת תשפ"ג, על ספרו: "הגימנזיסטים: חינוך, אקטיביזם וּמקורות האינטליגנציה היהודית באימפריה הרוסית".״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-06-2843 min
ציונות באי נחתאיך הפכנו לעם? השנים הראשונות של המדינה / אורית רוזיןמאז 1948, השאלה 'מי אזרח.ית' נותרה פתוחה.חשבתי הרבה אם להעלות פרק השבוע, יומיים אחרי תחילת הלחימה עם איראן. בהתחלה חשבתי להעלות פרק שעוסק במקום רחוק, אולי כדי שנוכל לחשוב על משהו אחר, אבל בדיוק סיימתי לערוך את השיחה עם פרופסור אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב על השנים הראשונות במדינת ישראל, והבנתי שזה הפרק הנכון לרגע הזה.אנחנו מדברים על דברים לא פשוטים. על הסכנה שחשו בשנים הראשונות, על הפחד, וגם על הדרישה מעולי המזרח להפוך לישראלים ולשכוח את המסורת שאיתה באו.אבל אולי הכי חשוב, ממש בסוף, דברנו קצת גם על הרגע שהכל מתחבר. על הרגע שהמדינה הזו הופכת לבית.לי זה עזר.האזנה נעימה ושנדע ימים טוביםProfessor Orit Rozin, Tel Aviv Universityאורית רוזין היא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלה הם היסטוריה חברתית ותרבותית של החברה ישראלית בשנות החמישים והשישים (של המאה ה-20), היסטוריה של רגשות, מדיניות כלכלית, זכויות ילדים, הקשר בין האזרח למדינה, הבית הישראלי, וזכויות אדם וזהות לאומית.בין ספריה: ״חובת האהבה הקשה, יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים״ (עם עובד, 2008), ״בית לכל היהודים: אזרחות, זכויות, וזהות לאומית במדינה הישראלית החדשה״ (ברנדייס, 2016), ו״רגשות של קונפליקט, ישראל 1949-1967״ (אוקספורד, 2024) ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-06-1537 min
ציונות באי נחתמה זה לקרוא ספרות עברית? / יעל סגלוביץמה זה לקרוא ספרות עברית?בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על הספרות העברית — לא רק דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, אלא כמפעל תרבותי רחב שהפך למעבדה לחשוב ולספר את הציונות.איך ספרות יכולה לדמיין אומה יהודית? באיזה אופן היא עיצבה את גבולות הזהות, המקום, והשפה?וכיצד הפכה הציונות למרחב ספרותי ממנו כמעט ואי אפשר לצאת?על כל זה, בשיחה עם ד״ר יעל סגלוביץ מאוניברסיטת בן גוריוןYael Segalovitz, Ben-Gurion University of the Negevיעל סגלוביץ היא חוקרת ספרות ומתרגמת, מרצה בכירה במחלקה לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון, וכיום מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במחלקה לספרות השוואתית ובמרכז ללימודי יהדות. מחקרה עוסק במודרניזם אמריקאי, ברזילאי ועברי, ומתמקד בשאלות של קריאה, קשב, שעמום ושינה. ספרה How Close Reading Made Us (הוצאת סוני, 2024) מתחקה אחר הסירקולציה הבינלאומית של פרקטיקות קריאה והאופן שבו הן חיברו בין השדה הספרותי בארה״ב, בברזיל ובישראל במהלך המאה העשרים. סגלוביץ גם מתרגמת בין עברית, פורטוגזית ואנגלית—בין היתר את דרך הייסורים של הגוף מאת קלאריס ליספקטור (מפורטוגזית לעברית) ואת אביבה־לא מאת שמעון אדף (מעברית לאנגלית). היא מנחה את הפודקאסט Psychoanaliterature, העוסק בקשרים בין פסיכואנליזה וספרות, וכולל ראיונות עם חוקרות וסופרות כמו ג'ודית באטלר, מגי נלסון וג'יין גאלופ. בימים אלו היא שוקדת על שני פרויקטים חדשים: היסטוריה אינטלקטואלית-ספרותית של הפסיכואנליזה בספרות האמריקאית העכשווית, והיסטוריה של השינה בספרות העברית המודרנית.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-06-0840 min
ציונות באי נחתשבתאי צבי והרעיון המשיחי / רחל אליאור שבתאי צבי ורעיון המשיחיותשבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, וכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית — ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות.מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו?איך קרסה התקווה — ומה נותר אחריה?ואיך זה עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות קיצונית בחברה הישראלית?על כל זה — בשיחה עם פרופ' רחל אליאור, חוקרת קבלה ומשיחיות, מהאוניברסיטה העברית.השיחה מוקדשת למשה רחמני ז״לProfessor Rachel Elior, Hebrew Universityרחל אליאור היא חוקרת קבלה ישראלת, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית. פרופסור אליאור כיהנה כראש החוג למחשבת ישראל ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. היא לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת טוקיו, ועוד. היא עורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", וזכתה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בין ספריה האחרונים: ״ישראל בעל שם טוב ובני דורו – מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב״ הוצאת כרמל, 2014, ו״סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות״, הוצאת כרמל, 2018.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-06-0156 min
ציונות באי נחתבין שנאה לתקווה: האנטישמיות והציונות / סקוט אוריהשבוע ב״ציונות באי נחת״ — מדברים על אנטישמיות. הציונות נולדה לא רק מתוך חלום, אלא גם מתוך איום. מתוך הפחד, השנאה, והאנטישמיות.ֿ אבל מה זו בכלל אנטישמיות? ואיך נראתה לפני מאה שנה — כשעוד לא הייתה מדינת ישראל.בפרק החדש אנחנו חוזרים אל הרגעים שבהם האנטישמיות הפכה לדלק של התודעה הציונית. מה בדיוק הרגישו אז? מה הבינו? על כל זה ועוד נדבר עם פרופסור סקוט אורי מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.Professor Scott Ury, Tel Aviv Universityסקוט אורי הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ראש מכון אווה ומארק בזן לחקר התודעה ההיסטורית ועורך בכיר של כתב העתHistory & Memory , ולשעבר ראש מכון סטפן רוט לחקר אנטישמיות וגזענות בת זמננו. מחקרו עוסק בהיסטוריה של יהדות מזרח אירופה בעת החדשה, בעיקר בפולין, תוך התמקדות בשאלות חברתיות ופוליטיות כמו עיור, לאומיות, הגירה, אנטישמיות וזיכרון. ספרו Barricades and Banners שיצא בהוצאת סטנפורד זכה בפרס זלניק מטעם ASEEES. הוא ערך במשותף מספר קובצי מחקר, ובהם אנטישמיות ופוליטיקה של היסטוריה (הוצאת ברנדייס, 2024; מרכז שזר, 2020) מושגי יסוד בחקר האנטישמיות (פאלגרייב, 2021) וקוסמופוליטיות, לאומיות ויהודים במזרח מרכז אירופה (ראוטלדג', 2014). אורי השלים את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חוקר אורח באוניברסיטאות פנסילבניה, טורונטו, ורשה, ויסקונסין–מדיסון והרווארד.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-05-2549 min
ציונות באי נחתהציונות והחילוניות – מערכת יחסים מסובכת / שמואל פיינרהפעם ב״ציונות באי נחת״ נדבר על חילוניות. חילוניות מרגישה לרובנו טבעית וברורה, אבל זו הרי המצאה של 200-300 שנה. וחשוב יותר, זו המצאה שבלעדיה התנועה הציונית בכלל לא אפשרית. כי התנועה הציונית היא לא סתם תנועה או אידיאולוגיה פוליטית יהודית. הציונות היא תנועה לאומית - מודרנית - וחילונית. היא מתחילה, בראש ובראשונה, כמרד. מרד באורח החיים בגלות, וגם מרד בדת היהודית. והציונים הם, לפחות בחלקם, אלו שהשאירו מאחור את הבית, את המסורת, ואת הדת. אז מהי החילוניות? מתי התחילה ואיך נראתה? והאם היא דומה, או אולי שונה, מאיך שאנחנו מבינים את החילוניות היום בישראל? על הנושאים האלה אדבר עם שמואל פיינר, פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן.Professor Shmuel Feiner, Bar-Ilan Universityשמואל פיינר הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, יושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פיינר הוא חבר במועצה הציבורית של הספרייה הלאומית ובמועצה הציבורית של מרכז זלמן שזר ועמד בראש מכון ליאו בק ירושלים לחקר יהודי גרמניה (2007–2019). הוא כתב וערך ספרים רבים. ספרו האחרון, לתולדות החילון היהודי, יצא בהוצאת בלימה בשנת 2024.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-05-1843 min
ציונות באי נחתSpecial Episode: Zionism, the Frankfurt School, and the New Left / Martin JayThis week, the conversation is in English and features Martin Jay, a leading authority on modern European intellectual history. We discuss the place of Zionism within the Frankfurt School, and in the second part, explore how some figures in the New Left maintained a relatively positive view of Israel well into the 1970s. It was especially fascinating to learn that Herbert Marcuse—one of the most prominent voices of the NewLeft—visited Israel in 1971, met with Moshe Dayan, and expressed support for the existence of the State of Israel and its right to defend itself. The conversation also touches on t...
2025-05-1148 min
ציונות באי נחתציונות בגרמנית - לא רק הרצל! / מיכאל ברנרהסיפור של הציונות בגרמניה – הנושא של הפרק השבוע – הוא לא רק על ההיסטוריה של הייקים. יש שם אינטריגות פוליטיות גלובליות, יש שם מאבקים בין תומכי הציונות ובין מתנגדיה, יש גם את השואה. וכן, אפילו התמונה המפורסמת של הרצל והקיסר הגרמני בדרך לירושלים היא פוטושופ! בקיצור, למרות שהציונות היא סיפור הרבה יותר רחב מבחינה גאוגרפית ונושאית, ולמרות שרוב העולים והעולות מגיעים בתחילה בכלל ממזרח אירופה, הסיפור שלנו השבוע הוא במידה רבה תמונת מראה של הפרויקט הציוני כולו. עלהציונות בגרמניה שוחחתי עם פרופסור מיכאל ברנר מאוניברסיטת אל-אמ-יו במינכן והאוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון ארהב.Professor Michael Brenner, LMU Munich and American Universityד״ר מיכאל ברנר הוא פרופסור להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ובעל הקתדרה ללימודי ישראל על שם סימור וליליאן אבנסון ומנהל המרכז ללימודי ישראל באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון, ארה״ב. ברנר גם כיהן כפרופסור אורח בחיפה, פריז, בודפשט, וינה, סטנפורד, ברקלי וג'ונס הופקינס. פרופ' ברנר הוא עמית של האקדמיה הבווארית למדעים ושל האקדמיה האמריקאית לחקר היהדות. הוא נשיא מכון ליאו בק לחקר ההיסטוריה של יהדות גרמניה ומשמש כחבר בוועדות אקדמיות רבות, בהן מוזיאון היהדות של ברלין, המרכז ללימודים אירופיים של אוניברסיטת חיפה, והוא גם יו"ר הוועד המנהל של מרכז המחקר על שם פרנץ רוזנצוייג באוניברסיטה העברית בירושלים. תשעת ספריו תורגמו לכעשרים שפות, והם כוללים בין השאר: ״בחיפוש אחר ישראל: תולדותיו של רעיון״, ״היסטוריה קצרה של היהודים״, ״תחיית התרבות היהודית ברפובליקת ויימאר״ ו״הציונות: היסטוריה קצרה״. ברנר הוא גם מחבר שותף של סדרה בת ארבעה כרכים ״היסטוריה של יהדות גרמניה בעת החדשה״ ועורך שותף של תשע עשרה אסופות. על התמונה המפוברקת של הרצל והקיסר הגרמני, ועל עוד פרקים ותכנים, חפשו את ״ציונות באי נחת״ בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-05-0435 min
ציונות באי נחתתחיית השפה העברית / נטע דןלא משנה איך אנחנו מבינים ומבינות את הציונות, חידוש השפה העברית הוא באמת פרויקט חסר תקדים. ומה שמרשים בנס הזה - כי זה באמת סוג של נס - זה שהוא מתרחש לא בזכות המוסדות הציוניים, לא בגלל שהרצל קבע שכך צריך לעשות, אלא בזכות עבודה של יחידים, של קבוצות. זה נס שהתחיל מהשטח. השיחה השבוע תעסוק בנס הזה, חידוש השפה העברית - שותפתי לשיחה היא ד"ר נטע דן, חוקרת במדור לחקר העברית החדשה המוקדמת באקדמיה ללשון העברית.Dr. Neta Dan, The Academy of the Hebrew Languageד"ר נטע דן חוקרת באקדמיה ללשון העברית במדור לחקר העברית החדשה. עוסקת בתקופת החידוש של הדיבור העברי, ומתמקדת בחינוך העברי, בתהליכי שינוי בחברה היהודית בארץ ובגולה בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, בחידוש מילים ובפועלם של אישים למען תחיית הלשון. מפרסמת רשימות ומאמרים באתר האקדמיה ללשון העברית, בכתבי עת ובעיתונים.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-04-2733 min
ציונות באי נחתמדע בשירות הלאום: איך המדע הפך לפרויקט הציוני? / עמוס מוריס-רייךהשיחה השבוע עוסקת במקום המורכב והמסקרן של המדע בציונות. האם למדע היה תפקיד בצמיחה של הזהות הלאומית היהודית? מה המקום של המדע במחשבה הציונית כבר אצל הרצל? וכיצד המדע עיצב את החיים בארץ ישראל בתחילת הדרך ואולי גם היום. על כל זה שוחחתי עם פרופ’ עמוס מוריס-רייך ממכון כהן באוניברסיטת תל אביב.Professor Amos Moris-Reich, Tel Aviv University ד״ר עמוס מוריס-רייך הוא מחזיק הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית ופרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. בין ספריו: ״פנטזיה נאצית: וילהלם פלוסר והיסטוריה כאתר של ניסוי״, ״צילום והיסטוריה יהודית״, ו״מדעי הגזע: תולדות הצילום כראיה מדעית״״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-04-1939 min
ציונות באי נחתש״י עגנון כותב ציונות / עדי שורקכשחושבים על סופרים של תחילת הציונות, עגנון הוא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש. ביאליק, ברנר, רחל – הרבה יותר טבעי. אבל מתברר שגם עגנון היה מעורב בפרויקט הציוני, רק מהכיוון שלו: מורכב, ביקורתי, לא צפוי. השבוע דיברתי עם הסופרת והחוקרת עדי שורק (אוניברסיטת תל אביב) על הנובלה "עד הנה" (1952), הסיפור הקצר "עד עולם" (1954) והרעיון של עיר מקלט. מסתבר שעגנון לא רק התגעגע לעיירה היהודית במזרח אירופה – הוא גם חשב על הציונות, הריבונות וביקורת הכוח.Adi Sorek, Tel Aviv University עדי שורק היא סופרת, מסאית וחוקרת ספרות, כלת פרס היצירה ע״ש ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2019 והמחברת של שישה ספרי פרוזה. בעשור האחרון היא מקיימת את הפרוייקט הבין תחומי עיר מקלט 963 מרצפות שכולל מחקר אקדמי על ערי המקלט בתלמוד וביצירה יהודית מודרנית – אצל ש״י עגנון וז'ורז' פרק (אונ' תל אביב); כתיבה מסאית על תל אביב כעיר מקלט (הוצאת רסלינג, לקראת פרסום); ומיצבי-כתב שהוצגו בבמות שונות. בנוסף היא עורכת סדרת ״ושתי״ בהוצאת רסלינג. בשנה הקרובה תתארח לשהות אמן במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת שיקגו.* הפרק בפודקאסט הוא מרצפת #216 ב״עיר מקלט 963 מרצפות״״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-04-1433 min
ציונות באי נחתא.ד. גורדון ואידיאל העבודה העברית / יותם יזרעאליכשאנחנו חושבים על העלייה לישראל, על העולים והעולות, אנחנו לרוב מדמיינים אותם בתמונות בשחור ולבן. קבוצה של צעירים וצעירות עםמעדר ביד ומאחור שדות עד האופק. אלו היו אנשי ונשות העלייה השנייה, או לפחות חלקם. למה היה חשוב להם כל כך לעבוד את האדמה, ולא לעסוק במסחר או בתעשייה, נניח? ואיך אידיאל העבודה שלהם עיצב את החיים בארץ ישראל? בכל השאלות האלו נעסוק בפרק הזה, דרך דיון בהוגה החשוב ביותר של העבודה העברית – א.ד. גורדון. ובשיחה איתי הפעם - יותם יזרעאלי מאוניברסיטת תל אביב.Yotam Yzraely, Tel Aviv Universityיותם יזרעאלי הוא תלמיד, חוקר ומורה בנושאי יהדות, מחשבה פוליטית-דתית ותיאוריה ביקורתית, ופעיל למען חופש דת בישראל. הוא כותב, מרצה ויוצר במגוון מדיות ובמות. הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה יהודית וספרות עברית מאונ׳ תל אביב, מוסמך תואר שני מהתכנית הבינתחומית לחקר דתות באונ׳ תל אביב, ובימים אלו הוא כותב את הדוקטורט שלו בנושא תיאולוגיה-פוליטית בהגות היהודית בראשית המאה ה-20 בהנחייתו של פרופ׳ מנחם לורברבוים, בבית הספר למדעי היהדות באונ׳ תל אביב.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-04-0533 min
ציונות באי נחתגלות וריבונות / מנחם לורברבויםבציונות באי נחת השבוע נעסוק בגלות וריבונות. הגלות היא דרך החיים היחידה שהיהודים הכירו - כך לפחות היו הדברים לפני הציונות. וריבונות יהודית היא משהו שיכול היה לקרות רק עם בוא המשיח. הציונות שינתה את כל זה. היא לא רק הובילה לעלייה לארץ ישראל ולהקמת מדינה ליהודים. היא שינתה את דרך החיים של העם היהודי: היא הציגה מודל של שלטון עצמי יהודי שלא היה קיים במשך אלפיים שנה, ובכך שינתה אולי גם את היהדות. על כל הנושאים הללו ועוד נדבר עם פרופסור מנחם לורברבוים מאוניברסיטת תל אביב, אחד מחשובי החוקרים של מחשבה פוליטית יהודית בימינו.Professor Menachem Lorberbaum, Tel Aviv Universityמנחם לורברבוים הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה, ועמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. בין ספריו: ״פוליטיקה וגבולות ההלכה״, ״ נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית״, ״את פניך אבקש״ ו״לפני היות החסידות״. ד״ר לורברבוים גם כתב מספר ספרי שירה וערך במשותף ספרי מחקר רבים נוספים.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-03-3038 min
ציונות באי נחתציונות ונצרות: מאנטישמיות ועד הימין האוונגליסטי / כרמה בן יוחנןהאם ייתכן שהנוצרים המציאו את הציונות? המסע אל תחילת הציונות לוקח אותנו בפרק הזה אל המקום של הנוצרים והנצרות בפרויקט הציוני ולאחר מכן במדינת ישראל. בשיחה עם ד״ר כרמה בן יוחנן מהאוניברסיטה העברית נשאל האם הנוצרים היו בעד או נגד הפרויקט הציוני, מהי אנטישמיות בהקשר הנוצרי (ואולי גם המקורי) שלה ומהי פילושמיות... ונסיים בניסיון לעמוד על טיב יחסם של האוונגליסטים היום אל מדינת ישראל.Dr. Karma Ben Johanan, Hebrew Universityד״ר כרמה בן-יוחנן מלמדת בחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית בירושלים. עד 2022 היא החזיקה את הקתדרה ליחסי יהודים ונוצרים בפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. ד״ר בן-יוחנן היא זוכת פרס שזר לחקר תולדות ישראל לשנת ה'תשפ"א, פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח לשנת ה׳תשפ״ג, ופרס דן דוד לשנת 2023. ספרה "נזיד עדשים: תפיסות הדדיות של נוצרים ויהודים בעידן הפיוס", יצא בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ובהוצאת אוניברסיטת הרווארד״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-03-2340 min
ציונות באי נחתהציונות והלאומיות הערבית: תנועות לאומיות שנולדו יחד / סדריק כהן-סקליבניגוד למה שמקובל לחשוב, הציונות והלאומיות הערבית לא התחילו ככוחות מתנגשים — אלא כתנועות מודרניות מקבילות שנולדו מאותו רגע היסטורי של התפרקות אימפריות, חיפוש זהות, ורצון בריבונות. בכלל, הציונות לא המציאה את הרעיון הלאומי. יש תנועות לאומיות באירופה, ואפילו במזרח התיכון. בשיחה עם פרופסור סדריק כהן-סקלי מהמחלקה לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, נשאל על הרקע ההיסטורי לרעיון הלאומי היהודי, על הקשר של הלאומיות היהודית לתנועה הלאומית הערבית, וכיצד שתי התנועות ניסו, ואולי נכשלו להתמודד עם כוחה והשפעתה של הדת.Professor Cedric Cohen-Skalli, University of Haifa ד״ר סדריק כהן-סקלי הוא פרופסור במחלקה לתולדת ישראל והמקרא ומלמד פילוסופיה יהודית מודרנית ומודרנית מוקדמת באוניברסיטת חיפה. הוא משמש כמנהל מכון בוצריוס לחקר ההיסטוריה והחברה הגרמנית בת זמננו. מחקרו עוסק ביחסם של הוגים יהודים לשני שינויים פילוסופיים מרכזיים: המעבר מהפילוסופיה של ימי הביניים למחשבה המודרנית המוקדמת (המאה ה-14 עד המאה ה-17), והמעבר מהמחשבה המודרנית המוקדמת למחשבה המודרנית (המאה ה-18 עד המאה ה-20). הוא פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים שונים של מחשבה וספרות יהודית בתקופת הרנסנס וכן בעולם דובר הגרמנית ובתפוצות במאות ה-19 וה-20. הביוגרפיה האינטלקטואלית שלו על יצחק אברבנאל ראתה אור בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" של מרכז זלמן שזר, ותורגמה והורחבה לאחרונה לסדרת מכון טאובר לחקר יהדות אירופה (הוצאת אוניברסיטת ברנדייס). לאחרונה ערך את הקובץ ״ספקנות ואנטי פוליטיקה: האלטרנטיבה של גוסטב לנדאואר״. ד"ר כהן-סקלי הוא מתרגם של פרויד, בנימין, שולם ואברבנל, ועומד בראש פרויקט המחקר ״תחיית הפילוסופיה במזרח התיכון במאות ה-19 וה-20 המוקדמות: סיפור שלא סופר״.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-03-1536 min
Conversations with Musicians, with Leah RosemanTal Yahalom: Jazz guitarist and composerTal Yahalom is an award-winning jazz guitarist and composer and you’ll be getting a preview of his compelling quintet album Mirror Image with refreshingly unique instrumentation: violin, cello, percussion, sax and flute and both nylon-string and electric guitar. You’ll be hearing excerpts from the album and hear about Tal’s creative process and collaborators including percussioninst Rogerio Boccato and David Leon on sax and flute. Tal told me about some great advice he got from Pat Metheny, whom he met when Tal won the Detroit Jazz Festival National Guitar Competition, and the invaluable guidance of key mentors throughou...
2025-03-091h 26
ציונות באי נחתהציונות והאימפריה העותומאנית / יובל בן בסטמסע אל הציונות בתחילת דרכה. שיחה עם פרופסור יובל בן בסט מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון והאיסלם באוניברסיטת חיפה על מקומה של הציונות באימפריה העותומאנית. נדבר על המקום של האימפריה העותומאנית במרחב הגלובלי, על המקום של ארץ ישראל באימפריה, ועל האופן שבו האימפריה הבינה את והגיבה לציונות. מעניין במיוחד יהיה לדבר על מקומה של עזה – דווקא עזה - באימפריה הזו.Professor Yuval Ben Basat, University of Haifaיובל בן בסט הוא פרופסור מן המניין חבר בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם וסגן דיקן למחקר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. הוא חוקר של האימפריה העות'מאנית במאה ה-19 באזור סוריה הגדולה בדגש על פטיציות שנשלחו לסולטאן, מיפוי, אוכלוסיות כפריות, ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, מהפכת "התורכים הצעירים" ב-1908 והשפעתה באזור, ולבסוף העיר עזה וסביבתה. בין ספריו: ״עתירה לסולטן: מחאות וצדק בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית המאוחרת״, ו״עזה בעת העות'מאנית המאוחרת: מרכז מזרח-ים תיכוני בתהליך של שינוי״״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-03-0937 min
ציונות באי נחתפתיחהברוכים הבאים ל״ציונות באי נחת״. הפודקאסט שמזמין אתכם למסע אינטלקטואלי בעקבות הוגים, רעיונות, ותהליכים שעיצבו את הציונות והגשמתה. את הפודקסט מנחה ד״ר גלעד שרביט מאוניברסיטת טאוסון, מרילנד.ד״ר גלעד שרביט הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות באוניברסיטת טאוסון, מרילנד. שרביט השלים עבודת דוקטורט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן שימש כעמית פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטת תל-אביב. בין ספריו: ״חזרה דינאמית: היסטוריה ומשיחיות במחשבה יהודית מודרנית״ ו״תרפויטיקה וגאולה: פרויד ושלינג על החירות״. שרביט הוא גם עורך משותף של אסופת המאמרים "פרויד ומונותאיזם: המקורות האלימים של הדת", "קנוניזציה ואחרות: כפירה בהיסטוריה ובמחשבה יהודית, ובספרות עברית", ושל האסופה ״משבר במחשבה יהודית מודרנית״.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
2025-02-2202 min
New Books in Jewish StudiesGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...
2024-07-271h 03
New Books in ReligionGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...
2024-07-271h 03
New Books in Western European StudiesGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...
2024-07-271h 03
New Books in German StudiesGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...
2024-07-271h 01
New Books in Intellectual HistoryGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...
2024-07-271h 03
Chasing LeviathanHistory and Messianism in Modern Jewish Thought with Dr. Gilad SharvitIn this episode of the Chasing Leviathan podcast, PJ and Dr. Gilad Sharvit discuss the concept of repetition as relates to twentieth-century Jewish theories of messianism. Dr. Sharvit's work not only elucidates the messianic impulses within the works of Kafka, Freud, and Benjamin, but also explores themes of hope that the Jewish faith shares with other traditions.For a deep dive into Dr. Gilad Sharvit's work, check out his book: Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought 👉 https://www.amazon.com/dp/1684581036/Check out our blog on www.candidgoatproductions.com Who t...
2023-01-0356 min