Shows
ציונות באי נחתSpecial Episode, Herzl: A Madman or a Prophet? / Derek PenslarLast episode of the first season. We’ll be back just before Rosh Hashana. Special episode in English, marking 121 Years Since Herzl's DeathBefore he became the visionary leader of modern Zionism, Theodor Herzl probably suffered what might have been a nervous breakdown. So how did this troubled playwright and journalist transform into a political prophet?In this week's episode, I speak with historian Derek Penslar (Harvard University) about Herzl's inner world, the fine line between genius and madness, and why understanding Herzl's psychological state might change the way we view the origins of...2025-07-2052 min
ציונות באי נחתיהודים ספרדים בארץ ישראל: בין הלאומיות היהודית והערבית / יובל עבריהפרק הלפני אחרון לעונה הראשונה, ואנחנו כבר עובדים על השניהבפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו חוזרים אל קהילה שנשכחה מהנרטיב הציוני: יהודי המזרח שחיו בארץ ישראל לפני קום המדינה. הם לא "עלו לארץ" — הם כבר היו כאן. דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, ראו בעצמם בני המקום.אז איך קיבלה אותם התנועה הציונית כשבאה "להקים בית יהודי"? מה הם חשבו על הציונים שהגיעו מאירופה, ואיך נוצר המתח בין זהות מקומית־מזרחית לבין הזהות העברית־אירופית שביקשה לעצב את האומה? ואיך כל זה השפיע על קליטת העלייה מארצות ערב שנים אחר כך?על כל זה בשיחה עם ד״ר יובל עברי מאוניברסיטת ברנדייס - שיחה על זיכרון, שפה, בית, ועל יהודים ששום מטוס או ספינה הביאו אותם הנהDr. Yuval Evriד״ר יובל עברי הוא מחזיק הקתדרה ללימודי יהדות עות'מאנית, מזרחית וספרדית באוניברסיטת ברנדייס. הוא היסטוריון תרבות המתמחה בהיסטוריה ובתרבות של יהודים ספרדים ויהודים־ערבים בעת החדשה, ומתמקד במיוחד בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־20.ספרו הנוכחי עוסק בתהליך ההמצאה של "המזרחים"/"הספרדים" כמתווכים ו"מגשרים תרבותיים" על קו התפר שבין יהודים לערבים, ובין עברית לערבית — ובוחן כיצד העמדה החמקמקה הזו שימשה גם כבסיס להתנגדות לכוחות הלאומיים והמונולינגואליים הדומיננטיים.ספרו האחרון, "השיבה לאנדלוס: מחלוקות על תרבות וזהות יהודית-ספרדית בין ערביות לעבריות", ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2020. הגרסה האנגלית לספר עתידה לראות אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה בשנת 2026.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-07-1347 min
ציונות באי נחתאחד העם נגד הרצל: הקרב על נשמת הציונות / רות קלדרון בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על אחד העם — ההוגה שביקש לבנות את הציונות לא דרך צבא ומדינה, אלא דרך תרבות עברית חיה.הוא חלם על מרכז רוחני בארץ ישראל שיאחד את העם היהודי דרך שפה, ספרות, מוסר וזהות.ציונות, בעיניו, הייתה בראש ובראשונה פרויקט של תיקון פנימי — לא רק פתרון חיצוני לבעיה פוליטית.על החזון הזה, ועל מקומו היום, אני משוחח עם ד״ר רות קלדרון, יוזמת ומייסדת "עלמא – בית לתרבות עברית", שפועל ברוח אחד העם וביאליק.Dr. Ruth Calderonד״ר רות קלדרון היא אשת חינוך וח״כ לשעבר במפלגת יש עתיד. בעלת דוקטורט מן החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. בוגרת המחזור הראשון של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. ב1989 יסדה במשותף עם מוטי בר-אור את בית מדרש 'אלול', ב1996 הקימה וניהלה את 'עלמא, בית לתרבות עברית' . יצרה והגישה את תכנית 'החדר' (שידורי קשת) בה נידונו טקסטים מן הקאנון העברי יהודי על ידי דמויות מרכזיות מן התרבות הישראלית. עמדה בראש אגף תרבות וחינוך בספרייה הלאומית. בין ספריה: ״השוק הבית הלב״ (כתר, 2000) ו״אלפא ביתא תלמודי״ (ידיעות אחרונות, 2014). על פועלה זכתה לפרס אבי חי בחינוך יהודי, פרס רוטנברג לחינוך יהודי ולתוארי דוקטור לשם כבוד מ-JTS, ברנדייס, Hebrew College ו-RRC וספארטוס. אשת סגל במכון 'מנדל' למנהיגות.2025-07-0640 min
ציונות באי נחתמאיר כהנא: ציונות עם אגרוף קמוץ / שאול מגידשיחה על השוליים היהודיים שהפכו לצללים הארוכים של הפוליטיקה בישראל.בישראל כהנא הוא קול של ימין קיצוני דתי וגזעני. אבל כהנא התחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין.בשיחה עם שאול מגיד מאוניברסיטת הרווארד, כהנא הוא לא איש ימין "ישראלי", אלא יהודי אמריקאי שהושפע עמוקות מהפנתרים השחורים, מהרטוריקה האלימה של התקופה, ומהמאבק הבין-גזעי בארה״ב.כהנא שאב רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות עירונית — ותרגם אותם לשפה יהודית-דתית-ציונית, שהדהדה הרבה מעבר לברוקלין.Professor Shaul Magid, Harvard Universityשאול מגיד הוא רב ופרופסור ליהדות מודרנית באוניברסיטת הרווארד. פרופ' מגיד חי ולמד במשך עשור בישיבות שונות בישראל, שם גם הוסמך לרבנות בשנת 1984. לאחר מכן השלים תואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט בלימודי המזרח הקרוב והיהדות באוניברסיטת ברנדייס.מחקריו פורצים גבולות של זמן ותחום, וכוללים עיסוק בקבלה מיסטית במאה ה־16, בחסידות ובזיקותיה הנסתרות לנצרות, כמו גם ביהדות אמריקאית עכשווית, זהות יהודית, גזע ותיאוריה ביקורתית.מגיד הוא מחברם של שמונה ספרים ויותר מ־75 מאמרים אקדמיים, לצד מעל 150 מסות ומאמרי דעה על ממדיה התרבותיים, הפוליטיים והרוחניים של החיים היהודיים המודרניים. כתיבתו תרמה תרומה משמעותית לשיח הרחב על דת, תרבות, צדק וחברה.בין ספריו האחרונים:״מאיר כהנא: חייו הציבוריים והגותו הפוליטית של מהפכן יהודי אמריקאי״ (הוצאת אוניברסיטת פריסנסטון), ו״הכרח הגלות״ (הוצאת עין).״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-06-2942 min
ציונות באי נחתהציונות ברוסיה: כך זה התחיל / אלכס ולדמןבפרק על הציונות ברוסיה, שיחה עם ד״ר אלכס ולדמן מאוניברסיטת תל אביב על המקום שבו נולדה הציונות. לא כמדיניות של הרצל, אלא כתנועה רחבה של צעירים שחלמו, כתבו, נאבקו — לא רק על עלייה לארץ ישראל, אלא גם על ארגון החיים היהודיים בגולה עצמה.זו ציונות שהתחרתה חזיתית במרקסיזם על נשמת העם.וגם, איך קרה שאף יהודי לא ידע רוסית לפני 300 שנה — ובתחילת המאה ה־20, רוסיה הייתה המרכז היהודי הגדול בעולם?Dr. Alex Valdmanד"ר אלכס ולדמן הוא חוקר במרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל-אביב ומלמד בתוכנית הבינלאומית לתואר ראשון באוניברסיטה זו. במקביל הוא משמש כראש ההתמחות בהיסטוריה בתוכנית "שבילים" במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע. מחקריו עוסקים בהיסטוריה של מזרח אירופה בעת החדשה ובתולדותיהם של היהודים דוברי הרוסית, בדגש על שאלות של חינוך, ניעות חברתית וזהות. את עבודת הדוקטורט שלו כתב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושימש עמית מחקר באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. ד"ר אלכס ולדמן הוא זוכה פרס שזר לחקר תולדות ישראל לִשנת תשפ"ג, על ספרו: "הגימנזיסטים: חינוך, אקטיביזם וּמקורות האינטליגנציה היהודית באימפריה הרוסית".״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-06-2843 min
ציונות באי נחתאיך הפכנו לעם? השנים הראשונות של המדינה / אורית רוזיןמאז 1948, השאלה 'מי אזרח.ית' נותרה פתוחה.חשבתי הרבה אם להעלות פרק השבוע, יומיים אחרי תחילת הלחימה עם איראן. בהתחלה חשבתי להעלות פרק שעוסק במקום רחוק, אולי כדי שנוכל לחשוב על משהו אחר, אבל בדיוק סיימתי לערוך את השיחה עם פרופסור אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב על השנים הראשונות במדינת ישראל, והבנתי שזה הפרק הנכון לרגע הזה.אנחנו מדברים על דברים לא פשוטים. על הסכנה שחשו בשנים הראשונות, על הפחד, וגם על הדרישה מעולי המזרח להפוך לישראלים ולשכוח את המסורת שאיתה באו.אבל אולי הכי חשוב, ממש בסוף, דברנו קצת גם על הרגע שהכל מתחבר. על הרגע שהמדינה הזו הופכת לבית.לי זה עזר.האזנה נעימה ושנדע ימים טוביםProfessor Orit Rozin, Tel Aviv Universityאורית רוזין היא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלה הם היסטוריה חברתית ותרבותית של החברה ישראלית בשנות החמישים והשישים (של המאה ה-20), היסטוריה של רגשות, מדיניות כלכלית, זכויות ילדים, הקשר בין האזרח למדינה, הבית הישראלי, וזכויות אדם וזהות לאומית.בין ספריה: ״חובת האהבה הקשה, יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים״ (עם עובד, 2008), ״בית לכל היהודים: אזרחות, זכויות, וזהות לאומית במדינה הישראלית החדשה״ (ברנדייס, 2016), ו״רגשות של קונפליקט, ישראל 1949-1967״ (אוקספורד, 2024) ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-06-1537 min
ציונות באי נחתמה זה לקרוא ספרות עברית? / יעל סגלוביץמה זה לקרוא ספרות עברית?בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על הספרות העברית — לא רק דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, אלא כמפעל תרבותי רחב שהפך למעבדה לחשוב ולספר את הציונות.איך ספרות יכולה לדמיין אומה יהודית? באיזה אופן היא עיצבה את גבולות הזהות, המקום, והשפה?וכיצד הפכה הציונות למרחב ספרותי ממנו כמעט ואי אפשר לצאת?על כל זה, בשיחה עם ד״ר יעל סגלוביץ מאוניברסיטת בן גוריוןYael Segalovitz, Ben-Gurion University of the Negevיעל סגלוביץ היא חוקרת ספרות ומתרגמת, מרצה בכירה במחלקה לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון, וכיום מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במחלקה לספרות השוואתית ובמרכז ללימודי יהדות. מחקרה עוסק במודרניזם אמריקאי, ברזילאי ועברי, ומתמקד בשאלות של קריאה, קשב, שעמום ושינה. ספרה How Close Reading Made Us (הוצאת סוני, 2024) מתחקה אחר הסירקולציה הבינלאומית של פרקטיקות קריאה והאופן שבו הן חיברו בין השדה הספרותי בארה״ב, בברזיל ובישראל במהלך המאה העשרים. סגלוביץ גם מתרגמת בין עברית, פורטוגזית ואנגלית—בין היתר את דרך הייסורים של הגוף מאת קלאריס ליספקטור (מפורטוגזית לעברית) ואת אביבה־לא מאת שמעון אדף (מעברית לאנגלית). היא מנחה את הפודקאסט Psychoanaliterature, העוסק בקשרים בין פסיכואנליזה וספרות, וכולל ראיונות עם חוקרות וסופרות כמו ג'ודית באטלר, מגי נלסון וג'יין גאלופ. בימים אלו היא שוקדת על שני פרויקטים חדשים: היסטוריה אינטלקטואלית-ספרותית של הפסיכואנליזה בספרות האמריקאית העכשווית, והיסטוריה של השינה בספרות העברית המודרנית.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-06-0840 min
ציונות באי נחתשבתאי צבי והרעיון המשיחי / רחל אליאור שבתאי צבי ורעיון המשיחיותשבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, וכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית — ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות.מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו?איך קרסה התקווה — ומה נותר אחריה?ואיך זה עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות קיצונית בחברה הישראלית?על כל זה — בשיחה עם פרופ' רחל אליאור, חוקרת קבלה ומשיחיות, מהאוניברסיטה העברית.השיחה מוקדשת למשה רחמני ז״לProfessor Rachel Elior, Hebrew Universityרחל אליאור היא חוקרת קבלה ישראלת, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית. פרופסור אליאור כיהנה כראש החוג למחשבת ישראל ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. היא לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת טוקיו, ועוד. היא עורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", וזכתה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בין ספריה האחרונים: ״ישראל בעל שם טוב ובני דורו – מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב״ הוצאת כרמל, 2014, ו״סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות״, הוצאת כרמל, 2018.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-06-0156 min
ציונות באי נחתבין שנאה לתקווה: האנטישמיות כזרז לציונות / סקוט אוריהשבוע ב״ציונות באי נחת״ — מדברים על אנטישמיות. הציונות נולדה לא רק מתוך חלום, אלא גם מתוך איום. מתוך הפחד, השנאה, והאנטישמיות.ֿ אבל מה זו בכלל אנטישמיות? ואיך נראתה לפני מאה שנה — כשעוד לא הייתה מדינת ישראל.בפרק החדש אנחנו חוזרים אל הרגעים שבהם האנטישמיות הפכה לדלק של התודעה הציונית. מה בדיוק הרגישו אז? מה הבינו? על כל זה ועוד נדבר עם פרופסור סקוט אורי מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.Professor Scott Ury, Tel Aviv Universityסקוט אורי הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ראש מכון אווה ומארק בזן לחקר התודעה ההיסטורית ועורך בכיר של כתב העתHistory & Memory , ולשעבר ראש מכון סטפן רוט לחקר אנטישמיות וגזענות בת זמננו. מחקרו עוסק בהיסטוריה של יהדות מזרח אירופה בעת החדשה, בעיקר בפולין, תוך התמקדות בשאלות חברתיות ופוליטיות כמו עיור, לאומיות, הגירה, אנטישמיות וזיכרון. ספרו Barricades and Banners שיצא בהוצאת סטנפורד זכה בפרס זלניק מטעם ASEEES. הוא ערך במשותף מספר קובצי מחקר, ובהם אנטישמיות ופוליטיקה של היסטוריה (הוצאת ברנדייס, 2024; מרכז שזר, 2020) מושגי יסוד בחקר האנטישמיות (פאלגרייב, 2021) וקוסמופוליטיות, לאומיות ויהודים במזרח מרכז אירופה (ראוטלדג', 2014). אורי השלים את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חוקר אורח באוניברסיטאות פנסילבניה, טורונטו, ורשה, ויסקונסין–מדיסון והרווארד.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-05-2549 min
ציונות באי נחתהציונות והחילוניות – מערכת יחסים מסובכת / שמואל פיינרהפעם ב״ציונות באי נחת״ נדבר על חילוניות. חילוניות מרגישה לרובנו טבעית וברורה, אבל זו הרי המצאה של 200-300 שנה. וחשוב יותר, זו המצאה שבלעדיה התנועה הציונית בכלל לא אפשרית. כי התנועה הציונית היא לא סתם תנועה או אידיאולוגיה פוליטית יהודית. הציונות היא תנועה לאומית - מודרנית - וחילונית. היא מתחילה, בראש ובראשונה, כמרד. מרד באורח החיים בגלות, וגם מרד בדת היהודית. והציונים הם, לפחות בחלקם, אלו שהשאירו מאחור את הבית, את המסורת, ואת הדת. אז מהי החילוניות? מתי התחילה ואיך נראתה? והאם היא דומה, או אולי שונה, מאיך שאנחנו מבינים את החילוניות היום בישראל? על הנושאים האלה אדבר עם שמואל פיינר, פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן.Professor Shmuel Feiner, Bar-Ilan Universityשמואל פיינר הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, יושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פיינר הוא חבר במועצה הציבורית של הספרייה הלאומית ובמועצה הציבורית של מרכז זלמן שזר ועמד בראש מכון ליאו בק ירושלים לחקר יהודי גרמניה (2007–2019). הוא כתב וערך ספרים רבים. ספרו האחרון, לתולדות החילון היהודי, יצא בהוצאת בלימה בשנת 2024.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 2025-05-1843 min
ציונות באי נחתSpecial Episode: Zionism, the Frankfurt School, and the New Left / Martin JayThis week, the conversation is in English and features Martin Jay, a leading authority on modern European intellectual history. We discuss the place of Zionism within the Frankfurt School, and in the second part, explore how some figures in the New Left maintained a relatively positive view of Israel well into the 1970s. It was especially fascinating to learn that Herbert Marcuse—one of the most prominent voices of the NewLeft—visited Israel in 1971, met with Moshe Dayan, and expressed support for the existence of the State of Israel and its right to defend itself. The conversation also touches on t...2025-05-1148 min
ציונות באי נחתהציונות בגרמניה - לא רק ייקים! / מיכאל ברנרהסיפור של הציונות בגרמניה – הנושא של הפרק השבוע – הוא לא רק על ההיסטוריה של הייקים. יש שם אינטריגות פוליטיות גלובליות, יש שם מאבקים בין תומכי הציונות ובין מתנגדיה, יש גם את השואה. וכן, אפילו התמונה המפורסמת של הרצל והקיסר הגרמני בדרך לירושלים היא פוטושופ! בקיצור, למרות שהציונות היא סיפור הרבה יותר רחב מבחינה גאוגרפית ונושאית, ולמרות שרוב העולים והעולות מגיעים בתחילה בכלל ממזרח אירופה, הסיפור שלנו השבוע הוא במידה רבה תמונת מראה של הפרויקט הציוני כולו. עלהציונות בגרמניה שוחחתי עם פרופסור מיכאל ברנר מאוניברסיטת אל-אמ-יו במינכן והאוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון ארהב.Professor Michael Brenner, LMU Munich and American Universityד״ר מיכאל ברנר הוא פרופסור להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ובעל הקתדרה ללימודי ישראל על שם סימור וליליאן אבנסון ומנהל המרכז ללימודי ישראל באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון, ארה״ב. ברנר גם כיהן כפרופסור אורח בחיפה, פריז, בודפשט, וינה, סטנפורד, ברקלי וג'ונס הופקינס. פרופ' ברנר הוא עמית של האקדמיה הבווארית למדעים ושל האקדמיה האמריקאית לחקר היהדות. הוא נשיא מכון ליאו בק לחקר ההיסטוריה של יהדות גרמניה ומשמש כחבר בוועדות אקדמיות רבות, בהן מוזיאון היהדות של ברלין, המרכז ללימודים אירופיים של אוניברסיטת חיפה, והוא גם יו"ר הוועד המנהל של מרכז המחקר על שם פרנץ רוזנצוייג באוניברסיטה העברית בירושלים. תשעת ספריו תורגמו לכעשרים שפות, והם כוללים בין השאר: ״בחיפוש אחר ישראל: תולדותיו של רעיון״, ״היסטוריה קצרה של היהודים״, ״תחיית התרבות היהודית ברפובליקת ויימאר״ ו״הציונות: היסטוריה קצרה״. ברנר הוא גם מחבר שותף של סדרה בת ארבעה כרכים ״היסטוריה של יהדות גרמניה בעת החדשה״ ועורך שותף של תשע עשרה אסופות. על התמונה המפוברקת של הרצל והקיסר הגרמני, ועל עוד פרקים ותכנים, חפשו את ״ציונות באי נחת״ בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-05-0435 min
ציונות באי נחתתחיית השפה העברית / נטע דןלא משנה איך אנחנו מבינים ומבינות את הציונות, חידוש השפה העברית הוא באמת פרויקט חסר תקדים. ומה שמרשים בנס הזה - כי זה באמת סוג של נס - זה שהוא מתרחש לא בזכות המוסדות הציוניים, לא בגלל שהרצל קבע שכך צריך לעשות, אלא בזכות עבודה של יחידים, של קבוצות. זה נס שהתחיל מהשטח. השיחה השבוע תעסוק בנס הזה, חידוש השפה העברית - שותפתי לשיחה היא ד"ר נטע דן, חוקרת במדור לחקר העברית החדשה המוקדמת באקדמיה ללשון העברית.Dr. Neta Dan, The Academy of the Hebrew Languageד"ר נטע דן חוקרת באקדמיה ללשון העברית במדור לחקר העברית החדשה. עוסקת בתקופת החידוש של הדיבור העברי, ומתמקדת בחינוך העברי, בתהליכי שינוי בחברה היהודית בארץ ובגולה בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, בחידוש מילים ובפועלם של אישים למען תחיית הלשון. מפרסמת רשימות ומאמרים באתר האקדמיה ללשון העברית, בכתבי עת ובעיתונים.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-04-2733 min
ציונות באי נחתמדע בשירות הלאום: איך המדע הפך לפרויקט הציוני? / עמוס מוריס-רייךהשיחה השבוע עוסקת במקום המורכב והמסקרן של המדע בציונות. האם למדע היה תפקיד בצמיחה של הזהות הלאומית היהודית? מה המקום של המדע במחשבה הציונית כבר אצל הרצל? וכיצד המדע עיצב את החיים בארץ ישראל בתחילת הדרך ואולי גם היום. על כל זה שוחחתי עם פרופ’ עמוס מוריס-רייך ממכון כהן באוניברסיטת תל אביב.Professor Amos Moris-Reich, Tel Aviv University ד״ר עמוס מוריס-רייך הוא מחזיק הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית ופרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. בין ספריו: ״פנטזיה נאצית: וילהלם פלוסר והיסטוריה כאתר של ניסוי״, ״צילום והיסטוריה יהודית״, ו״מדעי הגזע: תולדות הצילום כראיה מדעית״״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-04-1939 min
ציונות באי נחתש״י עגנון כותב ציונות / עדי שורקכשחושבים על סופרים של תחילת הציונות, עגנון הוא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש. ביאליק, ברנר, רחל – הרבה יותר טבעי. אבל מתברר שגם עגנון היה מעורב בפרויקט הציוני, רק מהכיוון שלו: מורכב, ביקורתי, לא צפוי. השבוע דיברתי עם הסופרת והחוקרת עדי שורק (אוניברסיטת תל אביב) על הנובלה "עד הנה" (1952), הסיפור הקצר "עד עולם" (1954) והרעיון של עיר מקלט. מסתבר שעגנון לא רק התגעגע לעיירה היהודית במזרח אירופה – הוא גם חשב על הציונות, הריבונות וביקורת הכוח.Adi Sorek, Tel Aviv University עדי שורק היא סופרת, מסאית וחוקרת ספרות, כלת פרס היצירה ע״ש ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2019 והמחברת של שישה ספרי פרוזה. בעשור האחרון היא מקיימת את הפרוייקט הבין תחומי עיר מקלט 963 מרצפות שכולל מחקר אקדמי על ערי המקלט בתלמוד וביצירה יהודית מודרנית – אצל ש״י עגנון וז'ורז' פרק (אונ' תל אביב); כתיבה מסאית על תל אביב כעיר מקלט (הוצאת רסלינג, לקראת פרסום); ומיצבי-כתב שהוצגו בבמות שונות. בנוסף היא עורכת סדרת ״ושתי״ בהוצאת רסלינג. בשנה הקרובה תתארח לשהות אמן במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת שיקגו.* הפרק בפודקאסט הוא מרצפת #216 ב״עיר מקלט 963 מרצפות״״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-04-1433 min
ציונות באי נחתא.ד. גורדון ואידיאל העבודה העברית / יותם יזרעאליכשאנחנו חושבים על העלייה לישראל, על העולים והעולות, אנחנו לרוב מדמיינים אותם בתמונות בשחור ולבן. קבוצה של צעירים וצעירות עםמעדר ביד ומאחור שדות עד האופק. אלו היו אנשי ונשות העלייה השנייה, או לפחות חלקם. למה היה חשוב להם כל כך לעבוד את האדמה, ולא לעסוק במסחר או בתעשייה, נניח? ואיך אידיאל העבודה שלהם עיצב את החיים בארץ ישראל? בכל השאלות האלו נעסוק בפרק הזה, דרך דיון בהוגה החשוב ביותר של העבודה העברית – א.ד. גורדון. ובשיחה איתי הפעם - יותם יזרעאלי מאוניברסיטת תל אביב.Yotam Yzraely, Tel Aviv Universityיותם יזרעאלי הוא תלמיד, חוקר ומורה בנושאי יהדות, מחשבה פוליטית-דתית ותיאוריה ביקורתית, ופעיל למען חופש דת בישראל. הוא כותב, מרצה ויוצר במגוון מדיות ובמות. הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה יהודית וספרות עברית מאונ׳ תל אביב, מוסמך תואר שני מהתכנית הבינתחומית לחקר דתות באונ׳ תל אביב, ובימים אלו הוא כותב את הדוקטורט שלו בנושא תיאולוגיה-פוליטית בהגות היהודית בראשית המאה ה-20 בהנחייתו של פרופ׳ מנחם לורברבוים, בבית הספר למדעי היהדות באונ׳ תל אביב.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 2025-04-0533 min
ציונות באי נחתגלות וריבונות / מנחם לורברבויםבציונות באי נחת השבוע נעסוק בגלות וריבונות. הגלות היא דרך החיים היחידה שהיהודים הכירו - כך לפחות היו הדברים לפני הציונות. וריבונות יהודית היא משהו שיכול היה לקרות רק עם בוא המשיח. הציונות שינתה את כל זה. היא לא רק הובילה לעלייה לארץ ישראל ולהקמת מדינה ליהודים. היא שינתה את דרך החיים של העם היהודי: היא הציגה מודל של שלטון עצמי יהודי שלא היה קיים במשך אלפיים שנה, ובכך שינתה אולי גם את היהדות. על כל הנושאים הללו ועוד נדבר עם פרופסור מנחם לורברבוים מאוניברסיטת תל אביב, אחד מחשובי החוקרים של מחשבה פוליטית יהודית בימינו.Professor Menachem Lorberbaum, Tel Aviv Universityמנחם לורברבוים הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה, ועמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. בין ספריו: ״פוליטיקה וגבולות ההלכה״, ״ נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית״, ״את פניך אבקש״ ו״לפני היות החסידות״. ד״ר לורברבוים גם כתב מספר ספרי שירה וערך במשותף ספרי מחקר רבים נוספים.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 2025-03-3038 min
ציונות באי נחתציונות ונצרות: מאנטישמיות ועד הימין האוונגליסטי / כרמה בן יוחנןהאם ייתכן שהנוצרים המציאו את הציונות? המסע אל תחילת הציונות לוקח אותנו בפרק הזה אל המקום של הנוצרים והנצרות בפרויקט הציוני ולאחר מכן במדינת ישראל. בשיחה עם ד״ר כרמה בן יוחנן מהאוניברסיטה העברית נשאל האם הנוצרים היו בעד או נגד הפרויקט הציוני, מהי אנטישמיות בהקשר הנוצרי (ואולי גם המקורי) שלה ומהי פילושמיות... ונסיים בניסיון לעמוד על טיב יחסם של האוונגליסטים היום אל מדינת ישראל.Dr. Karma Ben Johanan, Hebrew Universityד״ר כרמה בן-יוחנן מלמדת בחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית בירושלים. עד 2022 היא החזיקה את הקתדרה ליחסי יהודים ונוצרים בפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. ד״ר בן-יוחנן היא זוכת פרס שזר לחקר תולדות ישראל לשנת ה'תשפ"א, פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח לשנת ה׳תשפ״ג, ופרס דן דוד לשנת 2023. ספרה "נזיד עדשים: תפיסות הדדיות של נוצרים ויהודים בעידן הפיוס", יצא בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ובהוצאת אוניברסיטת הרווארד״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-03-2340 min
ציונות באי נחתהציונות והלאומיות הערבית: תנועות לאומיות שנולדו יחד / סדריק כהן-סקליבניגוד למה שמקובל לחשוב, הציונות והלאומיות הערבית לא התחילו ככוחות מתנגשים — אלא כתנועות מודרניות מקבילות שנולדו מאותו רגע היסטורי של התפרקות אימפריות, חיפוש זהות, ורצון בריבונות. בכלל, הציונות לא המציאה את הרעיון הלאומי. יש תנועות לאומיות באירופה, ואפילו במזרח התיכון. בשיחה עם פרופסור סדריק כהן-סקלי מהמחלקה לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, נשאל על הרקע ההיסטורי לרעיון הלאומי היהודי, על הקשר של הלאומיות היהודית לתנועה הלאומית הערבית, וכיצד שתי התנועות ניסו, ואולי נכשלו להתמודד עם כוחה והשפעתה של הדת.Professor Cedric Cohen-Skalli, University of Haifa ד״ר סדריק כהן-סקלי הוא פרופסור במחלקה לתולדת ישראל והמקרא ומלמד פילוסופיה יהודית מודרנית ומודרנית מוקדמת באוניברסיטת חיפה. הוא משמש כמנהל מכון בוצריוס לחקר ההיסטוריה והחברה הגרמנית בת זמננו. מחקרו עוסק ביחסם של הוגים יהודים לשני שינויים פילוסופיים מרכזיים: המעבר מהפילוסופיה של ימי הביניים למחשבה המודרנית המוקדמת (המאה ה-14 עד המאה ה-17), והמעבר מהמחשבה המודרנית המוקדמת למחשבה המודרנית (המאה ה-18 עד המאה ה-20). הוא פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים שונים של מחשבה וספרות יהודית בתקופת הרנסנס וכן בעולם דובר הגרמנית ובתפוצות במאות ה-19 וה-20. הביוגרפיה האינטלקטואלית שלו על יצחק אברבנאל ראתה אור בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" של מרכז זלמן שזר, ותורגמה והורחבה לאחרונה לסדרת מכון טאובר לחקר יהדות אירופה (הוצאת אוניברסיטת ברנדייס). לאחרונה ערך את הקובץ ״ספקנות ואנטי פוליטיקה: האלטרנטיבה של גוסטב לנדאואר״. ד"ר כהן-סקלי הוא מתרגם של פרויד, בנימין, שולם ואברבנל, ועומד בראש פרויקט המחקר ״תחיית הפילוסופיה במזרח התיכון במאות ה-19 וה-20 המוקדמות: סיפור שלא סופר״.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-03-1536 min
Conversations with Musicians, with Leah RosemanTal Yahalom: Jazz guitarist and composerTal Yahalom is an award-winning jazz guitarist and composer and you’ll be getting a preview of his compelling quintet album Mirror Image with refreshingly unique instrumentation: violin, cello, percussion, sax and flute and both nylon-string and electric guitar. You’ll be hearing excerpts from the album and hear about Tal’s creative process and collaborators including percussioninst Rogerio Boccato and David Leon on sax and flute. Tal told me about some great advice he got from Pat Metheny, whom he met when Tal won the Detroit Jazz Festival National Guitar Competition, and the invaluable guidance of key mentors throughou...2025-03-091h 26
ציונות באי נחתהציונות והאימפריה העותומאנית / יובל בן בסטמסע אל הציונות בתחילת דרכה. שיחה עם פרופסור יובל בן בסט מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון והאיסלם באוניברסיטת חיפה על מקומה של הציונות באימפריה העותומאנית. נדבר על המקום של האימפריה העותומאנית במרחב הגלובלי, על המקום של ארץ ישראל באימפריה, ועל האופן שבו האימפריה הבינה את והגיבה לציונות. מעניין במיוחד יהיה לדבר על מקומה של עזה – דווקא עזה - באימפריה הזו.Yuval Ben Basat, University of Haifaד״ר יובל בן בסט הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם וסגן דיקן למחקר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. הוא חוקר של האימפריה העות'מאנית במאה ה-19 באזור סוריה הגדולה בדגש על פטיציות שנשלחו לסולטאן, מיפוי, אוכלוסיות כפריות, ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, מהפכת "התורכים הצעירים" ב-1908 והשפעתה באזור, ולבסוף העיר עזה וסביבתה. בין ספריו: ״עתירה לסולטן: מחאות וצדק בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית המאוחרת״, ו״עזה בעת העות'מאנית המאוחרת: מרכז מזרח-ים תיכוני בתהליך של שינוי״״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-03-0937 min
ציונות באי נחתפתיחהברוכים הבאים ל״ציונות באי נחת״. הפודקאסט שמזמין אתכם למסע אינטלקטואלי בעקבות הוגים, רעיונות, ותהליכים שעיצבו את הציונות והגשמתה. את הפודקסט מנחה ד״ר גלעד שרביט מאוניברסיטת טאוסון, מרילנד.ד״ר גלעד שרביט הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות באוניברסיטת טאוסון, מרילנד. שרביט השלים עבודת דוקטורט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן שימש כעמית פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטת תל-אביב. בין ספריו: ״חזרה דינאמית: היסטוריה ומשיחיות במחשבה יהודית מודרנית״ ו״תרפויטיקה וגאולה: פרויד ושלינג על החירות״. שרביט הור גם עורך משותף של אסופת המאמרים "פרויד ומונותאיזם: המקורות האלימים של הדת", "קנוניזציה ואחרות: כפירה בהיסטוריה ובמחשבה יהודית, ובספרות עברית", ושל האסופה ״משבר במחשבה יהודית מודרנית״.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=615737773895662025-02-2202 min
New Books in Jewish StudiesGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...2024-07-271h 03
New Books in ReligionGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...2024-07-271h 03
New Books in Western European StudiesGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...2024-07-271h 03
New Books in German StudiesGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...2024-07-271h 03
New Books in Intellectual HistoryGilad Sharvit, "Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought" (Brandeis UP, 2022)Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought (Brandeis UP, 2022) proposes a new understanding of modern Jewish theories of messianism across the disciplines of history, theology, and philosophy. The book explores how ideals of repetition, return, and the cyclical occasioned a new messianic impulse across an important swath of late nineteenth- and early twentieth-century German Jewish thought. To grasp the complexities of Jewish messianism in modernity, the book focuses on diverse notions of “dynamic repetition” in the works of Franz Rosenzweig, Walter Benjamin, Franz Kafka, and Sigmund Freud, and their interrelations with basic trajectories of twentieth-century philosophy and criti...2024-07-271h 03
Chasing LeviathanHistory and Messianism in Modern Jewish Thought with Dr. Gilad SharvitIn this episode of the Chasing Leviathan podcast, PJ and Dr. Gilad Sharvit discuss the concept of repetition as relates to twentieth-century Jewish theories of messianism. Dr. Sharvit's work not only elucidates the messianic impulses within the works of Kafka, Freud, and Benjamin, but also explores themes of hope that the Jewish faith shares with other traditions.For a deep dive into Dr. Gilad Sharvit's work, check out his book: Dynamic Repetition: History and Messianism in Modern Jewish Thought 👉 https://www.amazon.com/dp/1684581036/Check out our blog on www.candidgoatproductions.com Who t...2023-01-0356 min