Look for any podcast host, guest or anyone
Showing episodes and shows of

INSS Productions

Shows

משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 329: תמיר הימן בריאיון | תוכנית טראמפ | קטר וישראל | בין הדוב הרוסי לדרקון הסיניאיראן, עזה ונורמליזציה: שיחה אישית עם תמיר הימן לקראת הכנס השנתי שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף )מיל'( תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת/ להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025 תוכנית טראמפ לרצועת עזה ל"יום שאחרי" | דיון מומחים חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה. האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית? מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת? וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו? קטר וישראל: נקודות מפגש והתנגשות מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה. דרקון במדבר - פרק 3 | בין הדרקון לדוב: רוסיה, סין והמזה"ת בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.
2025-02-202h 25משדרים ביטחון2025-02-1837 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 328: חיל האוויר בעידן של תהפוכות | השיח העזתי | ישראל-סין | השפעה זרה בישראלחיל האוויר הישראלי בעידן של תפניות אסטרטגיות | ריאיון עם תמיר הימן לרגל כנס חיל האוויר ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית. בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה? מעבר לרשת – השיח בעזה לאחר הפסקת האש: בין ״נכבת הניצחון״, הריאליטי "חטופים" ו״הגירה שלא מרצון״ חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים. את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים. בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים? בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״? דרקון במדבר – פרק 2: יחסי ישראל-סין אחרי ה-7 באוקטובר סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו. פייקלנד – פרק 31: הדוח שחושף את עומק ההשפעה הזרה בישראל דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/
2025-02-132h 45משדרים ביטחון2025-02-1235 minמשדרים ביטחון2025-02-041h 07משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 325: העסקה והתפטרות הרמטכ"ל | עידן טראמפ 2 | סודות הרשתות החברתיותההסכם לשחרור החטופים והתפטרות הרמטכ״ל: האפשרויות שמונחות על הפרק וההיערכות הנדרשת בישראל ראש המכון, אלוף(מיל') תמיר הימן, יחד עם החוקרים עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל, מציגים ניתוח של מרכיבי המתווה לשחרור החטופים והפסקת האש, ובוחנים את האירועים שמתרחשים בעקבותיו - ובראש סדר הדברים התפטרות הרמטכ״ל והמכתב שפרסם בהקשר בעיתוי זה. כיצד צריכים לפעול צה״ל והדרג המדיני בעקבות התפטרות הרמטכ״ל, על מנת שהצבא יוכל לתפקד כנדרש בעת הזאת ולהשלים את משימותיו? מהם הסיכונים הנגזרים מהחלוקה של המתווה לשלבים, ההפרות של חמאס, החתירה שלו לשחרר מחבלים מסוכנים וכן התעוררות הטרור בזירת איו״ש תוך כדי ביצוע ההסכם? וגם: מהן החלופות למצב הנוכחי ברצועת עזה ואיזה מהן יכולה לשרת את ישראל בצורה הטובה ביותר? עידן טראמפ 2: היעדים שסימן וההזדמנויות עבור ישראל על רקע חילופי השלטון בארה״ב, עם השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ לתקופת כהונה שניה, ונאום ההשבעה, שקיפל בתוכו לא מעט מסרים פנימה והחוצה, חוקרי ארה"ב במכון מנתחים את השינויים המסתמנים בארה״ב, היעדים שעליהם הצהיר טראמפ בפתח תקופת כהונתו השנייה וההשלכות הצפויות בזירה הבינ״ל, במזה״ת ובישראל בפרט. מה מעצב את תפיסת עולמו של טראמפ כנשיא והאם הוא צפוי לדבוק במדיניות שאפיינה את תקופת הכהונה הקודמת שלו? מה מלמדים הצווים הנשיאותיים ונאום ההשבעה על המשמעות של חזונו ״אמריקה תחילה״? על איזה אדנים מתכוון טראמפ לבסס את מדיניות החוץ שלו ושאיפתו לסיים מלחמות ולהשכין שלום, בהמשך להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לשכנותיה? כיצד תשפיע כניסתו לתפקיד על יחסי ארה״ב-סין ועל היבטים טכנולוגיים בפרט? ולאור השינויים, כיצד מומלץ לישראל לפעול להידוק היחסים עם ארה״ב ולניצול ההזדמנויות? קראו את נייר המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/trump-policy-paper/ מאחורי הקלעים של הרשתות החברתיות: ההשפעה, האינטרסים והסכנה לישראל המלחמה בין הרשתות החברתיות על תשומת הלב שלנו משפיעה על כולנו, כל יום וכל הזמן. אנחנו לא תמיד ערים למלחמה הזו כי לרוב היא סמויה מן העין ומה שגלוי לפעמים לא מובן. סגנית מנהל מחלקת הדיגטל במכון, מאיה לס, בשיחה עם אופיר דיין, חוקרת במרכז למדיניות ישראל-סין שבמכון, ודרור גלוברמן, מרצה על השפעת הבינה מלאכותית על החברה האנושית ומחבר הניוזלטר ״סקיפ אינטרו״, על השפעת המהלכים של הרשתות החברתיות על השיח העולמי וגם הישראלי, הטעיות האלגוריתם ומה הציבור ומקבלי ההחלטות בישראל צריכים להבין על השפעת הרשתות החברתיות.
2025-01-222h 03משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןעידן טראמפ 2: היעדים שסימן וההזדמנויות עבור ישראלעל רקע חילופי השלטון בארה״ב, עם השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ לתקופת כהונה שניה, ונאום ההשבעה, שקיפל בתוכו לא מעט מסרים פנימה והחוצה, חוקרי ארה"ב במכון מנתחים את השינויים המסתמנים בארה״ב, היעדים שעליהם הצהיר טראמפ בפתח תקופת כהונתו השנייה וההשלכות הצפויות בזירה הבינ״ל, במזה״ת ובישראל בפרט. מה מעצב את תפיסת עולמו של טראמפ כנשיא והאם הוא צפוי לדבוק במדיניות שאפיינה את תקופת הכהונה הקודמת שלו? מה מלמדים הצווים הנשיאותיים ונאום ההשבעה על המשמעות של חזונו ״אמריקה תחילה״? על איזה אדנים מתכוון טראמפ לבסס את מדיניות החוץ שלו ושאיפתו לסיים מלחמות ולהשכין שלום, בהמשך להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לשכנותיה? כיצד תשפיע כניסתו לתפקיד על יחסי ארה״ב-סין ועל היבטים טכנולוגיים בפרט? ולאור השינויים, כיצד מומלץ לישראל לפעול להידוק היחסים עם ארה״ב ולניצול ההזדמנויות? קראו את נייר המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/trump-policy-paper/
2025-01-2140 minמשדרים ביטחון2025-01-0625 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 321: מבצע הרשות הפלסטינית בגדה | מתקפות החות'ים - לאן? | כאב ראש ושמו טיקטוקמבצע הרשות הפלסטינית בג׳נין: כוונות אבו מאזן והמשמעות לישראל בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה. מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת? כתבות, פוסטים ופרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/ מתקפות החות'ים לא פוסקות: איך מתמודדים עם הזירה השביעית? חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות. כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך? היכנסו והאזינו לפודקאסטים מומלצים באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - https://www.inss.org.il/he/podcast/ טיקטוק וביטחון לאומי רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל. אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים?
2024-12-261h 10משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 318: המורדים בסוריה מכים שנית | תקציב בימי מלחמה | הצומת הגרמניתמתקפת המורדים בסוריה: ההפתעה, המבחן הגדול לציר האיראני והמשמעויות לישראל חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל. תקציב 2025: השלכות המלחמה, הגזירות הכלכליות ודירוג האשראי של ישראל חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט. אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב? גרמניה על פרשת דרכים English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections?
2024-12-051h 15משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןגרמניה על פרשת דרכיםEnglish follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections?
2024-12-0227 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 314: טראמפ חוזר לבית הלבן | מה קורה בעיראק? | השיח ברחוב העזתי אחרי חיסול סינווארטראמפ חוזר לבית הלבן: אולפן מומחים מיוחד בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל". פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן הזירה העיראקית: שלוחי איראן שמאתגרים את ישראל בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב? מעבר לרשת - "איבדו את הראש": השיח בעזה לאחר חיסול סינוואר חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב. החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה. החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים. בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.
2024-11-072h 07משדרים ביטחון2024-11-0644 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 312: חלופות ויעדי תמרון בלבנון | רוסיה במזרח התיכון | תובנות סקרי המכון | ישראל בתודעה העולמית שנה לאחר 07.10התמרון הקרקעי בדרום לבנון: חלופות, יעדים ריאליים והחיבור להסדרה מדינית על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות. מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם? לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/ מגרש הרוסים – פרק 8 | האם רוסיה תגביר מעורבותה במלחמה במזרח התיכון? האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות? חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה? שנה למלחמה בראי סקרי המכון - תובנות לגבי אמון הציבור בצה"ל ובהנהגה חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986 פייקלנד - פרק 27 | בעולם - 7 באוקטובר נגמר שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם. האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
2024-10-101h 59משדרים ביטחון2024-10-0926 minמשדרים ביטחון2024-10-0818 minמשדרים ביטחון2024-09-2934 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןיהדות ארה״ב וישראל: המלחמה, הבחירות, והאנטישמיות הגואהלקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה. מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב? לכל הפרטים על הכנס היכנסו: https://www.inss.org.il/he/event/usa-israel-2024/ פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן
2024-09-0339 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 304: היערכות למתקפה | רוסיה והחיסולים במזה"ת | הישראלים בוחרים במלחמה? | סין והפלסטיניםההיערכות למתקפת הציר האיראני: שיחה עם עפר שלח בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב על חיסולי הבכירים בטהראן ובביירות, מנתח חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, את המשמעויות וההשפעות של שני החיסולים האחרונים, ודן בהיערכות הישראלית למתקפת תגובה אפשרית של הציר השיעי: מה ניתן ללמוד לגבי המתקפה הצפויה מהתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני בסוריה באפריל האחרון? מה נדרש מישראל בכל הנוגע להיערכות למתקפה שתהיה בסדר גודל כזה – וכיצד צריך להיראות שיתוף הפעולה בנושא עם ארה"ב והגורמים האזוריים? וגם: בהתחשב באתגר שמציבים איראן והציר השיעי לפתחה של ישראל – האם אפשר לנצח מערכה כזו בכלים שמפעילה ישראל היום, ומה נדרש כדי להשיג הכרעה? מגרש הרוסים - פרק 5 | הסיכולים בביירות ובטהראן: האם רוסיה מתנהגת אחרת? בפרק החמישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תכנית רוסיה של ה-INSS בהבדלים בין היחס הרוסי למתיחות האזורית כיום לעומת התנהלותה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. וגם: הסיפור הלא מוכר על חטיפת דיפלומטים סובייטים על ידי המחבלים בלבנון. לינק לקריקטורה מאתר ה SVR : https://x.com/ArkadyMan/status/1771905056574439712/photo/1 אז מה כן? - פרק 4 : מחקר - הישראלים בוחרים במלחמה ולא בשלום פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": עשרה חודשים לתוך המלחמה, בדקנו בקבוצות מיקוד את עמדתם של הישראלים לגבי הסוגיות המדיניות המרכזיות. מסקנותינו: רוב הישראלים מאמינים בהפעלת עוד כוח ולא בהסכמים מדיניים, ומתנגדים לתהליך מדיני שעשוי להוביל למדינה פלסטינית. "יש פה אלמנט מאוד חזק של חוסר אונים", מסבירה ענת נרקיס, פסיכולוגית חברתית שהובילה את קבוצות המיקוד. באשר לעמדות הפוליטיות שלהם, הישראלים נעו ימינה לתפיסה ש"לעולם נחיה על חרבנו". ובכל זאת - מה כן? - הישראלים מבינים שצריך לתקן את הבית לפני שמתקנים את הסביבה האסטרטגית. פרק מיוחד עם ממצאים של מחקר עומק ששופכים אור על המלכוד האסטרטגי בו שרויה החברה הישראלית. סין, הפלסטינים וחרבות ברזל: מה עומד ברקע מאמצי התיווך הסיניים בין פת"ח לחמאס? חוקרת הזירה הסינית במכון, גליה לביא, וחוקר הזירה הפלסטינית, פרופ' קובי מיכאל, מנתחים את המעורבות הסינית במאמצים לפייס בין הפלגים הפלסטיניים, בדגש על פת"ח וחמאס, שהובילה ל"הצהרת בייג'ינג" – הכרזה על התקדמות בפיוס והקמת "ממשלת אחדות זמנית". עד כמה ההצהרה משקפת התקדמות בדרך לפיוס - האם מדובר בהצהרה למראית עין בלבד? מה התמריץ של סין לגלות תוך כדי המלחמה מעורבות פעילה במגעים אלה – מה היא מנסה להשיג בזירה הפלסטינית בפרט ובזירה המזרח תיכונית בכלל? והאם האירוע הזה הוא עוד נדבך בעימות בין סין לארה"ב?
2024-08-061h 47משדרים ביטחון2024-08-0528 minמשדרים ביטחון2024-07-2932 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 302: גיוס חרדים | הטרור החות'י | תגובות למבצע לחיסול דף | סין בעיני הישראליםראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת | לקריאת מסמך המכון המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/ בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית? החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים. השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה? חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?
2024-07-251h 51משדרים ביטחון2024-07-2225 minמשדרים ביטחון2024-07-2138 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 301: היעד - מוחמד דף | איראן ביבשת אפריקה | האיום החדש של פוטין | בחירות 2024 וישראלהיעד - מוחמד דף כוחו של הארכי-טרוריסט והשלכות מבצע החיסול על המלחמה והמו"מ חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה. האיום האיראני על ישראל ביבשת אפריקה חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה. עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה? לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/ מגרש הרוסים – פרק 4 | האיום החדש של פוטין לחמש את אויבי המערב - ישראל על הכוונת? נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה. בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו. פייקלנד - פרק 23 | בחירות 2024: ישראל איבדה את הלב של אמריקה לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
2024-07-181h 52משדרים ביטחון2024-07-1824 minמשדרים ביטחון2024-07-1727 minמשדרים ביטחון2024-07-1719 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 300: ההתפתחיות בצפון | רעב בעזה? | נשיא חדש באיראן | הבחירות באיראן מעיני האיראניםבין מלחמה עם חזבאללה להסדר מדיני בצפון: תרחישים, חלופות והחלטות קשות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת? מחקר INSS: דוחות האו״ם על רעב בעזה - סילוף עובדות מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה? לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/ קולות מאיראן – פרק 10 | הבחירות באיראן מעיניהם של תושבי הרפובליקה האסאלמית וההנהגה חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי. מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים? נשיא חדש באיראן - סיכוי לשינוי? | רשת ביטחון בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?
2024-07-111h 21משדרים ביטחון2024-07-0716 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 299: השלכות המלחמה הארוכה | סערת תרחיש העלטה | עשור למדינה האסלאמיתתשעה חודשים לחרבות ברזל: השלכותיה של מלחמה ארוכה ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה. מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים? סערת "תרחיש העלטה": על משק החשמל וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל? עשור לדאעש: עלייתה וקריסתה של המדינה האסלאמית בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה. על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום? לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/
2024-07-041h 32משדרים ביטחון2024-07-0425 minמשדרים ביטחון2024-07-0424 minמשדרים ביטחון2024-06-2725 minמשדרים ביטחון2024-06-0221 minמשדרים ביטחון2024-05-1320 minמשדרים ביטחון2024-05-0538 minמשדרים ביטחון2024-04-1531 minמשדרים ביטחון2024-04-1057 minמשדרים ביטחון2024-04-091h 34משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןבשולי הכנס השנתי פודקאסט מיוחד - חוקרי המכון מראיינים אישי מפתח בתחומי הביטחון והאסטרטגיהמבט אל ההווה ועתיד הטכנולוגיה בלוחמה היבשתית במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן. במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד. ישראל, הגז הטבעי – והמלחמה בעזה אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום. מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר. יישומים ביטחוניים-אזרחיים בהיי-טק ובתעשייה הביטחונית - וההשלכות של מתקפת ה-7/10 במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד. מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?
2024-03-071h 22משדרים ביטחון2024-03-0716 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןמבט אל ההווה ועתיד הטכנולוגיה בלוחמה היבשתיתבמסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן. במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד.
2024-03-0723 minמשדרים ביטחון2024-03-0729 minמשדרים ביטחון2024-03-0630 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 283: שיחה אישית עם מנהל ה-INSS | סוגית הר הבית במלחמה | חודש רמדאן - צפירת הרגעהמלחמה, קונספציה והביקורת על המכון: שיחה אישית עם מנהל ה-INSS, אלוף (מיל') תמיר הימן שבוע לכנס השנתי הבילנאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שייערך ב-7 במרץ ויועבר בשידור ישיר, ישב מנהל הכנס בן ירושלמי עם מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן כדי לדבר על הלבטים שעלו לקראת קיום הכנס השנתי בתקופה כה רגישה ביטחונית וחברתית, החשיבות בדיון אסטרטגי רחב והשיח שהם מקווים שיצליח להיווצר בכנס. סוגית הר הבית במלחמה וההיערכות לרמדאן חוקר המכון יוחנן צורף מנתח את הקשר בין האירועים הביטחוניים בהר הבית בשנים האחרונות לדת ולאומיות. מה עומד מאחורי מאמצי חמאס להחריף את הסכסוך עם ישראל, דווקא במסגד אל-אקצא ועלייתם של יהודים להר הבית? כיצד חמאס משתמש באירועים ובתקריות סביב הר הבית כדי להסית לטרור, גם כעת תוך כדי המלחמה? וגם – מה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בפעילות על הר הבית, באמצעות הגופים המקצועיים האחראים על שמירת הסדר במקום (ובראשם המשטרה) ובסיוע גורמים בינ״ל? מעבר לרשת: חודש רמדאן - צפירת הרגעה החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בסיכויי ההסלמה ״בחודש רמדאן״ שיערך השנה ב-11 במרץ ומנסה לטעון כי הווקטורים המצביעים על העדר יכולת ורצון להסלים גדולים ורבים יותר מאלו שדוחקים ופועלים להסלמה ביטחונית באזור. פרלוב סוקרת עשר סיבות מדוע היכולת והרצון להביא לפיצוץ האזור דווקא בחודש הרמדאן השנה - קטנים מבעבר, זאת למרות ההתרעות הרבות אותם הציגו בכירי מערכת הביטחון ואדי הדלק שיש באוויר. עם זאת, פרלוב תציג תרחישים המעודדים נפיצות בהר הבית, לצד צעדים קונקרטיים להרגעת השטח - אותם ניתן יהיה לעשות בשבוע שלפני חודש הרמדאן.
2024-03-0117 minמשדרים ביטחון2024-03-0132 minמשדרים ביטחון2024-02-2829 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 282: מעורבות איראן במרחב הערבי | מכונת הרעל הסינית | מתקפות סייבר איראניותמעורבות איראן במרחב הערבי בעקבות פרסום המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", מציג כותב המזכר ד"ר רז צימט את כל מה שצריך לדעת על המניעים למעורבות האיראנית באזור, הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי, והאסטרטגיות של איראן בהקשר זה. מהם שורשי המעורבות האיראנית באזור (שהחלה עוד בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית)? כיצד המשטר הנוכחי רתם את ״ייצוא המהפכה״ להתערבות באזור? מה מאפיין את יחסי איראן עם השלוחים או הארגונים שמקבלים ממנה סיוע (חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות׳ים וכן הארגונים הפלסטיניים)? כיצד איראן משלבת ביחסים אלה עוצמה רכה, לצד הפעילות הצבאית? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב לאיומים מצד איראן ושלוחיה? היכנסו לקריאת המזכר המלא, שפורסם בשיתוף מרכז אליאנס באוניברסיטת ת״א https://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-arab-region/ פייקלנד – פרק 15 | הסוד של "מכונת הרעל" הסינית סין מגבירה את מבצעי ההשפעה שלה בעולם, וישראל נכנסה גם היא בין הכוונות של המעצמה שמקדמת את האינטרסים שלה על פני הגלובוס, ולא מהססת להפיץ פייק, דיסאינפורמציה, אנטישמיות ושקרים שפוגעים ביציבות של דמוקרטיות ברחבי תבל. טוביה גרינג, חוקר המכון בתוכנית סין, בריאיון לאטילה שומפלבי על מכונת ההשפעה הסינית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. מתקפות סייבר מאיראן: מאפייני האיום וההשפעה על ישראל חוקר המכון, ד"ר צ׳ק פרייליך, מציג את עיקרי המזכר שכתב ״איום הסייבר האיראני״, המתמקד בזרוע הסייבר של המשטר האיראני, האחראית למתקפות על ארה״ב, ישראל ומדינות נוספות באזור, וכן להגנה על המשטר מפני מתקפות חיצוניות ולהתמודדות עם אופוזיציה מבית. מהו איום הסייבר וכיצד מתבצעת מתקפת סייבר? מה הרקע לפיתוח יכולות הסייבר באיראן? אילו גופים מעורבים בפעילות הזאת, מה מטרתם, אילו מתקפות סייבר גדולות ביצעה איראן עד כה נגד ישראל ומה הייתה השפעתן? ומה ניתן להסיק מכך לגבי היקף השימוש בסייבר מצד איראן ולגבי ההיערכות הנדרשת בישראל?
2024-02-221h 37משדרים ביטחון2024-02-2228 minמשדרים ביטחון2024-02-2033 minמשדרים ביטחון2024-02-1435 minמשדרים ביטחון2024-02-0835 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 279: החלטת בית הדין בהאג | האם ישראל יכולה באמת לנצח? | טכנולוגיה תוצרת הארץהחלטת בית הדין הבינ״ל בהאג ומשמעויותיה המעשיות בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד הקריאה לישראל למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את האחראים לכך, וכן לדווח בתוך חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם הההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו הדיינים ומה הבעייתיות בהם? מדוע מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההידיינות המשפטית בנושא, במישור הצבאי ובמישור המדיני? פייקלנד - פרק 13 | המלחמה בעזה: האם ישראל באמת יכולה לנצח? – דיון בתודעה תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל הטכנולוגיה הישראלית: האם ישראל עלולה לאבד את היתרון התחרותי שלה? בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל. בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר. לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/technology-memorandum/
2024-02-011h 16משדרים ביטחון2024-01-3118 minמשדרים ביטחון2024-01-2936 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 278: 7 באוקטובר - גרסת חמאס | דרא"פ נגד ישראל | יחסי קטר- חמאסמסמך ה-7/10 של חמאס: מלחמת התודעה של ארגון הטרור חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״). חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10? דרום אפריקה נגד ישראל: מה עומד ברקע להאשמה ברצח עם?​ שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל. לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/ יחסי קטר-חמאס ו״פרויקט עזה״: עבר, הווה, עתיד חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?
2024-01-251h 11משדרים ביטחון2024-01-2220 minמשדרים ביטחון2024-01-1130 minמשדרים ביטחון2024-01-1110 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 275: חיסול אל-עארורי | לקראת שלב ג' של הלחימה | חוסן לאומי | ישראל-טורקיהחיסול סאלח אל-עארורי: דיון מיוחד של מומחי ה-INSS חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול? לקראת שלב ג': התבוננות מומחי ה-INSS על המלחמה בעזה גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני? חוסן לאומי בישראל בזמן המלחמה בעזה סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד? בין זעם לעסקים כרגיל: יחסי ישראל-טורקיה בעקבות המלחמה בעזה בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?
2024-01-042h 13משדרים ביטחון2024-01-0323 minמשדרים ביטחון2024-01-0323 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןעל המלחמה בעזה INSS לקראת שלב ג': התבוננות מומחי הגם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני?
2024-01-0158 minמשדרים ביטחון2023-12-0534 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 270: המחדל המודיעיני - ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר | החזית הימית | האתגר הצה"ל בתחום ההשפעההכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר: ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום? החזית הימית של המלחמה: החות׳ים, איראן והאיום על נתיבי השיט חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת? פייקלנד – פרק 6 | האתגר של צה"ל בתחומי ההשפעה לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.
2023-12-041h 36משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 270: המחדל המודיעיני - ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר | החזית הימית | האתגר הצה"ל בתחום ההשפעההכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר: ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום? החזית הימית של המלחמה: החות׳ים, איראן והאיום על נתיבי השיט חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת? פייקלנד – פרק 6 | האתגר של צה"ל בתחומי ההשפעה לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.
2023-11-301h 36משדרים ביטחון2023-11-2937 minמשדרים ביטחון2023-11-2829 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 269: עסקת החטופים | מכונת רעל בשם אל-ג'זירה | ביטחון המזון במלחמה | האנטישמיות במערבעסקת החטופים – דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס. מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח? פייקלנד - פרק 5 | כך הפכה אל-ג'זירה למכונת הרעל של המזרח התיכון כבר כמעט 30 שנה שהרשת הקטארית משנה את פני המזרח התיכון, בוחשת בתוך דיקטטורות ודמוקרטיות כאחת, מסייעת למחבלים ולרוצחים דוגמת חמאס. מגיש "פייקלנד" אטילה שומפלבי מראיין את רועי קייס (כאן11) ופרופ' קובי מיכאל (INSS) על הנשק המסוכן של שליט קטאר שלא נופל משום טיל מדוייק. ביטחון המזון במלחמה: משבר התעשייה והאספקה גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון, ודודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון, בדיון על המשבר שמאיים על ביטחון המזון של ישראל והדרכים לטפל בו ולמנוע את החרפתו: מהם האתגרים שנחשפו עם תחילת המלחמה בתחום שרשראות האספקה של תעשיית המזון - החל באספקת מוצרי הגלם, דרך הייצור, ועד לצרכנים בשווקים? במה מתבטא המשבר הנוכחי לעומת המשברים שהתעוררו בתחום זה בתקופת הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה? כיצד צריכה ישראל לתכלל את הטיפול במשבר זה, על מרכיביו השונים, ולאיזה אתגרים עתידיים יש להיערך בעקבותיו? גל אנטישמיות במערב - על סטרואידים מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?
2023-11-232h 05משדרים ביטחון2023-11-2034 minמשדרים ביטחון2023-11-1515 minמשדרים ביטחון2023-11-0821 minמשדרים ביטחון2023-10-3131 minמשדרים ביטחון2023-10-2425 minמשדרים ביטחון2023-10-1524 minמשדרים ביטחון2023-10-1533 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןאחרי החגים: מה יעמוד במוקד סדר היום של ישראל? | ריאיון עם ראשי ה-INSSראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, ומנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת על המחלוקות והדילמות שיעמדו במרכז סדר היום הפנימי, המדיני והביטחוני של ישראל אחרי החגים, כפי שמסתמן כעת: בראש סדר היום - המשבר הפנימי, עם חידוש הדיונים בבג״ץ והחקיקה שמקדמת הקואליציה (ובפרט: ״חוק הגיוס״): איזה מחיר גובה המשך המשבר הפנימי והאם מסתמנת דרך להיחלץ ממנו או לחילופין - מבוי סתום והחרפה של המשבר, על השלכותיו המדיניות והכלכליות? בהקשר הצבאי, על רקע ההתרעות שפרסם המכון בהקשר זה, מהן המשמעויות הביטחוניות של החרפת המשבר בשורות הצבא? במישור המדיני - האם הסכם נורמליזציה עם סעודיה יוכל להוות נקודת מפנה - לא רק מבחינת מעמדה האזורי של ישראל, אלא גם במישור הפנימי, כלומר מהלך שיטרוף את הקלפים הפוליטיים ויוביל להפחתת המשבר מבית ודעיכתו? באילו תחנות עוברת הדרך להסכם נורמליזציה עם סעודיה, בשיתוף עם ארה״ב, ומהן הדילמות המדיניות והבטחוניות הכרוכות בה? מהן הדרישות הסעודיות מארה״ב, לרבות סוגיית העשרת האורניום, הציפיות הסעודיות מישראל לבצע צעדים מדיניים כלפי הפלסטינים, ומה מעורר חוסר ודאות וקושי להגיע להסכם בין ישראל, ארה״ב וסעודיה? וגם - מה מצבה של ישראל מול הציר האיראני ובזירה הפלסטינית, נוכח אירועי השנה שחלפה וההסלמה של השבועות האחרונים באיו״ש ובגבול רצועת עזה? ולסיום, במבט לאחור על 50 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, המשבר הפנימי שחוללה וההתפתכחות שבעקבותיו - אילו לקחים מהתמודדות עם האירוע המכונן הזה צריכה ליישם ישראל כיום, כדי לצלוח את המשבר המתהווה?
2023-09-2749 minמשדרים ביטחון2023-09-2142 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 262: התעצמות צבא סוריה | שנה למחאת החיג'אב | בית הדין בהאגהתעצמות צבא סוריה - איום לישראל חוקרי המכון, ד"ר יהושע קליסקי וטל אברהם, מציגים תמונת מצב עדכנית בנושא צבא סוריה ומשטר אסד. האם שאריות האורניום שנותרו בסוריה, לאחר השמדת הכור הגרעיני על ידי ישראל ב-2007, עלולות לשמש את המשטר הסורי כדי לחזור על הניסיון לפתח נשק גרעיני? האם המשטר מסוגל להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן טכנולוגיות לייזר, לפיתוחים צבאיים? מה ידוע על פיתוח נשק כימי ונשק ביולוגי על ידי משטר אסד בשנים האחרונות? באילו מדינות נעזר צבא סוריה כדי לחדש את מלאי הנשק שלו? מהן המגבלות שעמן הוא עדיין מתמודד, כתוצאה ממלחמת האזרחים? ובאילו צעדים מומלץ לישראל לנקוט כדי להתמודד אם האיומים הצבאיים הללו? לקריאת המאמר בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/syrian-army-2023/ שנה למחאת החיג׳אב: מגוון הזהויות בציבור האיראני והפוטנציאל לשינוי פוליטי על רקע האירועים הדרמטיים באיראן מאז התפרצות מחאת החיג׳אב לפני שנה, ממתח חוקר המכון רז צימט את מגוון הזהויות והמורכבות בציבור האיראני כיום, נוכח מגמות של חילון מול שמרנות ואדיקות דתית, שאינן חופפות להשקפות הפוליטיות של ״הרוב הדומם״ - קרי, תמיכה במשטר או התנגדות לו. לאור הניתוח, המתבסס על סקרים ומחקרים פנימיים באיראן, צימט מסביר את הקושי להעריך את הסיכויים לשינוי פוליטי מבפנים, בעקבות תופעות של מחאה ובכלל, ומזהיר מפני הכללות לגבי הציבור האיראני - גם בעניין היחס לישראל - והישענות על הערכות שמקורן באופוזיציה האיראנית הגולה. בתי הדין בהאג: סכנה לישראל? בתקופה האחרונה נמצא בית הדין הבינלאומי בהאג בכותרות, לאור חוות הדעת המייעצת העתידה להתפרסם על ידו בקרוב, בנושא "השלכות משפטיות של המדיניות וההתנהלות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". אותה חוות דעת, יכולה להשפיע על ישראל, כמדינה, אך גם להוביל לסכנה לאנשיה, אם היא תשפיע על בית הדין השני בהאג - בית הדין הפלילי הבינלאומי. בפרק השמיני של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך, על ההבדל בין שני בתי הדין הבינלאומיים בהאג, כיצד ומאיזה תוקף הם פועלים ואיך הם יכולים להשפיע על ישראל, מנהיגיה וחייליה בעבר ובהווה בזירה המשפטית והדיפלומטית.
2023-09-071h 19משדרים ביטחון2023-09-0519 minמשדרים ביטחון2023-08-3038 minמשדרים ביטחון2023-08-2421 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 259: נסראללה רוצה מלחמה? | כוחות הביטחון באיראן | פגיעה בזכויות הנשים | המדריך לסוריהנסראללה לא דוהר למלחמה - אז מה כן? על אסטרטגית ההרתעה של חיזבאללה בעקבות פרסום מאמרם ב״עדכן אסטרטגי״ על אסטרטגיית ההרתעה של חיזבאללה, חוקרי המכון אורנה מזרחי, יורם שוייצר וענת שפירא מסבירים מדוע אווירת ההסלמה שנוצרה בימים האחרונים בגבול הצפון, אינה בהכרח מעידה על כוונת חיזבאללה לפתוח במלחמה נגד ישראל, גם אם פעילות הטרור וההתגרויות שלו נגד ישראל בעת האחרונה מקפלות בתוכן פוטנציאל של הסלמה למלחמה. מהם מרכיבי האסטרטגיה של חיזבאללה בעימות עם ישראל ומהם השיקולים ומרכיבי הזהות שגיבשו אותה, מאז הקמתו ועד היום? מה תכליתה של ״משוואת ההרתעה״ בעימות עם ישראל ומדוע חיזבאללה פועל לשנותה מעת לעת? כיצד המערכה על התודעה ופיגועי ראווה בחו״ל השתלבו באסטרטגיית חיזבאללה, מראשית דרכו, ומה המשקל שניתן להם כיום, לצד איום הטילים המדויקים ואמצעי לחימה מתקדמים נוספים? לפרסום המלא היכנסו: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/hezbollah/ קולות מאיראן | פרק 2 - השיטות החדשות של כוחות הביטחון האיראניים בפרק חדש של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובהתקרב יום השנה למחאות החיג'אב באיראן, יציג החוקר בני סבטי את התנהלות כוחות הביטחון האיראנים ואת הפקת הלקחים שלהם ממהלך המחאות, לאחר שבשלבים הראשונים לא הצליחו לדכא אותן בצורה אפקטיבית. פגיעה במעמד האישה בישראל והשלכותיה על הביטחון הלאומי על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל - נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל. באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל יש השפעה על הביטחון הלאומי? סוריה: המדריך השלם למדינה מפורקת גם בתוך הכאוס המזרח תיכוני הקבוע, לא ניתן להתעלם מהתמורות הרבות שעברה סוריה בעשור וחצי האחרונים – מצב חברתי וכלכלי קשה שהובילו למרד ולמלחמת אזרחים עקובה מדם, אשר התפתחה לכדי זירת קרב רב מערכתית ומרובת שחקנים, אזוריים ועולמיים. בפרק הרביעי של "רשת ביטחון" מארח בן ירושלמי את ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, במטרה להבין כיצד הגיעה המדינה לכדי התפרקות, מי הכוחות הפועלים בה היום, כיצד שלטון אסד שרד וממשיך לשרוד על אף המורדים הרבים והעוני הקשה, מה ניתן ללמוד מחזרתה לליגה הערבית, והאם על ישראל לדאוג מהתעצמות צבא סוריה ומהשאיפות להשיב לשליטתם את הגולן.
2023-08-171h 41משדרים ביטחון2023-08-1029 minמשדרים ביטחון2023-07-2052 minמשדרים ביטחון2023-07-0424 minמשדרים ביטחון2023-07-0238 minמשדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפודקאסטרטגי 251: ההתפתחויות במלחמה באוקראינה | גלי חום קיצוניים בישראל | יוזמת שלום סינית?פאנל מומחי ה-INSS: המלחמה באוקראינה כמעצב של הסדר העולמי מומחי ה-INSS - השגריר ארקדי מיל-מן, הח"כ לשעבר עפר שלח ואל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך - מנתחים את השפעת המלחמה באוקראינה על הסדר העולמי, ובפרט על מדינת ישראל והמעצמות הפועלות בזירת המזרח התיכון. כיצד שינתה מתקפת התגובה של אוקראינה על רוסיה את תמונת הקרבות ומה ניתן ללמוד מכך על היכולת של אוקראינה כיום, כשהיא מקבלת סיוע מהמערב, להחזיק מעמד בפני המתקפות הרוסיות ואף להשיב מלחמה? כיצד התגבשותן של קואליציות יריבות במלחמה משפיעה על מעורבות ארה״ב, רוסיה וסין במזרח התיכון והקשרים שלהן עם מדינות האזור - וכיצד ההתפתחות הזאת משרתת את איראן ומעמדה האזורי ומה המשמעויות מבחינת מדיניות החוץ של ישראל? אילו מהלכים משפטיים בינלאומיים ננקטו בתגובה למהלכי המלחמה של רוסיה והאם הם יעילים? מי מעורב בהטלת סנקציות נגד רוסיה והאם למדינות יש עדיין תפקיד מרכזי במישור זה? וגם - כיצד מוצגת המלחמה בנרטיב של המשטר הרוסי ומה משיג פוטים מהמשך המלחמה ? יוזמת שלום סינית? שאיפתה של המעצמה המתחרה בארה״ב לתווך בסכסוכים בינלאומיים על רקע החסות הסינית להסכם חידוש היחסים בין איראן לסעודיה, וכן ביקור יו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בבייג׳ין בימים האחרונים וההצהרות המדיניות של הממשל הסיני במהלכו, חוקרת המכון גליה לביא מסבירה מה מביא את סין להתערב בתהליכים ליישוב סכסוכים בינלאומיים, ואף להציג יוזמות משלה - למשל בין רוסיה לאוקראינה ובין ישראל לפלסטינים. האם הצהרות סין מלמדות על תכניות מגובשות ואף מוכנות להירתם לתהליך מדיני ממושך, בדומה ליוזמות השלום שקידמה ארה״ב בין ישראל לפלסטינים? האם סין יכולה לשמש כמתווכת הוגנת מבחינת ישראל, בהתחשב בשיוכה למחנה האנטי-מערבי? ומדוע לא תיתכן יוזמת שלום סינית ליישוב הסכסוך עם טאיוואן? גלי חום קיצוניים בישראל ומשבר האקלים העולמי גלית כהן, ראשת תוכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון ומנכ״לית המשרד להגנת הסביבה עד לשנה שעברה, מסבירה את ההיערכות בישראל להתמודדות עם תופעות הכרוכות בשינויי האקלים, ובהן גלי החום הקיצוניים. כיצד מטופל נושא זה, ובכלל: מה היתרונות וההזדמנויות של מדינת ישראל בתחום הגנת הסביבה וההתמודדות עם שינויי האקלים? האם מתקיים שיתוף פעולה פרודוקטיבי עם הפלסטינים ועם מדינות ערב? כיצד השתלבה ישראל בתוכנית האו״ם לצמצום פליטות הגז והמעבר לאנרגיה מתחדשת? ואילו פערים נדרשת ישראל לצמצם בתחומים אלה, בין החזון למציאות?
2023-06-221h 05משדרים ביטחון
משדרים ביטחוןפאנל מומחי ה-INSS: המלחמה באוקראינה כמעצב של הסדר העולמימומחי ה-INSS - השגריר ארקדי מיל-מן, הח"כ לשעבר עפר שלח ואל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך - מנתחים את השפעת המלחמה באוקראינה על הסדר העולמי, ובפרט על מדינת ישראל והמעצמות הפועלות בזירת המזרח התיכון. כיצד שינתה מתקפת התגובה של אוקראינה על רוסיה את תמונת הקרבות ומה ניתן ללמוד מכך על היכולת של אוקראינה כיום, כשהיא מקבלת סיוע מהמערב, להחזיק מעמד בפני המתקפות הרוסיות ואף להשיב מלחמה? כיצד התגבשותן של קואליציות יריבות במלחמה משפיעה על מעורבות ארה״ב, רוסיה וסין במזרח התיכון והקשרים שלהן עם מדינות האזור - וכיצד ההתפתחות הזאת משרתת את איראן ומעמדה האזורי ומה המשמעויות מבחינת מדיניות החוץ של ישראל? אילו מהלכים משפטיים בינלאומיים ננקטו בתגובה למהלכי המלחמה של רוסיה והאם הם יעילים? מי מעורב בהטלת סנקציות נגד רוסיה והאם למדינות יש עדיין תפקיד מרכזי במישור זה? וגם - כיצד מוצגת המלחמה בנרטיב של המשטר הרוסי ומה משיג פוטים מהמשך המלחמה ?
2023-06-2130 minמשדרים ביטחון2023-05-1731 minמשדרים ביטחון2023-05-1445 minמשדרים ביטחון2023-05-0919 minAdeus INSS2020-09-0643 minAdeus INSS2020-08-2223 minAdeus INSS2020-08-1148 minAdeus INSS2020-08-0238 minAdeus INSS2020-07-2422 minAdeus INSS2020-07-1020 minAdeus INSS2020-07-0430 min