Shows
קול המשפטכל מה שרציתם לדעת על סיכולים ממוקדיםמהו סיכול ממוקד? מהי מעמדה המשפטי של פעולת הסיכול? האם ישראל חזרה למדיניות הסיכולים הממוקדים והאם היא בכלל אי-פעם הפסיקה עם שימוש בסיכולים אלו? נראה שהשאלות הללו התעוררו ביתר שאת בימים שלאחר מבצע מגן וחץ – שהחזיר את שאלת הסיכולים הממוקדים לסדר היום הציבורי בישראל. נפגשנו עם ד״ר עידו רוזנצוויג, מומחה למשפט בינלאומי ומנחה קליניקת קונקורד – הקליניקה למשפט בינלאומי וזכויות אדם במכללה למנהל כדי לבחון את שאלת הסיכולים הממוקדים כמו גם את השאלות המשפטיות והמוסריות שהם מעלים.
2023-07-0433 minקול המשפטאיזוק אסירים ועצורים בעת טיפול רפואיאסירים ועצירים רבים נזקקים לטיפול רפואי בבתי החולים בישראל . בשנתיים האחרונות נמצא כי יותר מ-94% מהאסירים והעצירים מגיעים לקבלת טיפול רפואי בבית החולים כשהם אזוקים. לפי הדין, איזוק אסיר או עצור, בזמן שהות בבית חולים הוא אמצעי בלתי שגרתי שיש להשתמש בו רק כאשר קיים חשד ממשי לאלימות ו/או בריחה. בפרק שלנו ראיינו יעל קסטיאל והודיה דיין את עו"ד רים אסדי בנושא מרתק זה. בפודקאסט שלנו אתם תיווכחו לדעת כי בישראל מתבצע איזוק לא סלקטיבי של אסירים/עצירים בניגוד לחוק ולנהלים.
2023-06-1817 minקול המשפטעל הצדדים שלא הכרתם בדין המשמעתיראו הוזהרתם! - הצדדים שלא הכרתם בדין המשמעתי
הידעתם? כנגד אחד מכל 100 סטודנטים (בממוצע) תוגש קובלנה במסגרת הדין המשמעתי במכללה, אשר יש בכוחה להשפיע רבות ל עתידו במכללה ואף בהמשך.
על מנת להימנע מלהיכנס לסטטיסטיקה זו, אנו כאן היום לנסות ולענות לכם על מספר שאלות, כגון: מה קורה כאשר שני סטודנטים הולכים מכות בפאנג'ויה? האם ניתן להעמידם לדין המשמעתי במכללה בגין זאת? כמו כן, האם ידעתם שכאשר נרשתם ללימודים במכללה הסכמתם להחלת תקנון המשמעת עליכם?
על כל אלו ועוד יענו לכם בפרק בנושא הדין המשמעתי, הסטודנט ירדן איש שלום אשר ראיין את עורך הדין ירון זמר, המשמש כתובע המשמעתי מטעם המכללה בבית הדין המשמעתי. כמו כן נסקור את שלבי ההליך ואת הסוגיות המשפטיות המורכבות העולות במהלכו. ובעיקר, ננסה להמליץ לכם כיצד להמנע ממפגש שכזה עם הדין המשמעתי.
2023-06-0651 minקול המשפטעל השפה המשפטית עם ד”ר רן לוסטיגמן:שפה, משפט ובני אדם
השפה המשפטית המוכרת לנו, עמוסה בביטויים מארמית, מלטינית ומלשון חז"ל, ומאפיינת במשלב לשוני גבוה ביותר ובניסוחים מעורפלים
ניכר שעורכי הדין ובתי המשפט חיים עם כך בשלום, אולם האם יש לשפה המשפטית השפעות על הציבור הרחב? האם הניסוח המסורבל מקשה על נגישותו לציבור בישראל ובכך אף פוגע בעקרונות יסוד של שיטת המשפט הדמוקרטי?
חברי המערכת רוני גת וירין בארי שוחחו עם ד"ר לוסטיגמן, שנחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בתחום הניסוח המשפטי, על המאפיינים וההשפעות של השפה המשפטית ועל המצב המצוי מול המצב הרצוי.
2023-05-3028 minקול המשפטצדק מאחה מול צדק עונשי במשפט הפליליבניגוד לתפיסת הצדק העונשית הרווחת, גישת הצדק המחאה שואפת להתמודד עם ביצוע עוולת ועבירות פליליות באמצעות שיקום, איחוי הפגיעות והעצמת הקהילה. הליכי צדק מאחה שואפים לתקן את הפגיעה ולהכווין התנהגות לצד תמיכה ומתן מענה לצרכים של שני הצדדים להליך שמגבשים יחדיו את הדרך לאיחוי הפגיעה.
חברי המערכת רוני גת וירין בארי אירחו את פרופ' הדר דנציג-רוזנברג, מתמחה בתחום המשפט הפלילי המהותי והדיוני שחוקרת בשנים האחרונות מנגנוני צדק חלופיים להליך הפלילי המסורתי, ושוחחו עימה על גישת הצדק המחאה, על התכליות שהיא שואפת להשיג ועל הכלים במשפט הישראלי שפועלים למימושה כיום.
2023-05-2229 min
קול המשפטעל שערוריות משפטיות בעולם האופנה עם עו”ד רחלי זילברפרב-שרייברעו״ד רחלי זילברפרב שרייבר מתמחה בדיני אופנה והפכה בשנה האחרונה לסנסציית אינסטגרם (_fashion_by_law)שמחברת את התחום הצבעוני ביותר בעולם המשפט לאלפי עוקבים - משפטנים ומעצבים.
הסטודנטיות הדר ביכמן וחן טרכטנברג שוחחו איתה על השערוריות הגדולות והתעלולים היחצניים שעשו רעש בעולם האופנה והותירו חותם משפטי. הצטרפו לפרק מרתק על התחום שלא ידעתם שאתם חולמים להתמחות בו!
2023-05-1631 minקול המשפטמחדל ההפריה באסותא?מי ההורים שלי
כאשר בני זוג בוחרים להביא ילד לעולם עולות בהם תהיות רבות, אבל מה שקרה במחלקת הפריות חוץ גופיות בבית החולים אסותא (ראשון לציון) הפתיע את כולם. דמיינו לעצמכם שאתם ובת/ן הזוג שלכם הייתם מגלים, במהלך ההריון, שאתם לא ההורים הביולוגיים של העובר.
אין ספק, מחדל ההפריה באסותא מעלה סוגיות מוסריות ומשפטיות חדשות. לכן, בפרק זה חברי המערכת אביב הלוי, שי ישראלי וירדן איש שלום הזמינו את עו״ד יהודית מייזלס כדי לנסות לשפוך אור על הפרשה המיוחדת הזו.
2023-05-0835 minקול המשפטחוו”ד בעניין החוקיות של הנוכחות הישראלית בשטחים – התפתחות דרמטית או פופוליזם שגרתי?הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא, בלשון המעטה, "עתיק יומין". ניסיונות להגיע להסכמה ישירה או באמצעות מתווך כשלו פעם אחר פעם. בעקבות אותו סכסוך חולקה המפה הישראלית לשלושה אזורי התיישבות. השטחים בהם יושבו הפלסטינים מכונים "יהודה ושומרון" או "הגדה המערבית" בהתאם לזהות הנשאל. בשטחים אלו מחילה ישראל שלטון צבאי, צורת שלטון זו יצרה בעצמה בעיות בגזרה הבינלאומית.
ב30 בדצמבר 2022 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את הצעתה של הוועדה המיוחדת לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג בבקשה לחוות דעת מייעצת שתקבע האם הנוכחות של מדינת ישראל בשטחים שבמחלוקת מהווה "סיפוח קבוע". ההצעה שהוגשה לאחרונה כבר קובעת שנוכחות ישראלית באזורי יהודה ושומרון ובירושלים אינה חוקית ומפצירה בבית הדין להמליץ על צעדים שהאו"ם ומדינות העולם צריכות לנקוט כנגד ישראל.
בעודנו ממתינים לפרסום חוות הדעת ולתוצאותיה נדון בין השאר בשאלת מעמדה ביחס לישראל והאם אנו מחויבים לפעול לפיה? מה הסבירות שמדינות העולם יטילו סנקציות על ישראל בעקבותיה? מה המדיניות הנוכחית של ישראל ביחס לשטחים שבמחלוקת? אנו מזמינים אתכם להאזין לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט יחד עם ד"ר טל מימרן, מומחה למשפט הבינלאומי, בניסיון לענות על השאלות הללו ולהבין את מורכבותן במנותק מהפוליטיקה השגרתית שאופפת אותן.
2023-04-1729 min
קול המשפטרפורמה משפטית או הפיכה משטרית?עם פרופ’ יניב רוזנאירפורמה משפטית או הפיכה משטרית?
יריב לוין, שר המשפטים של מדינת ישראל, הודיע עם כניסתו לתפקיד על רפורמה במערכת המשפט. ההחלטה הזו קרעה את העם לשניים, אלה שתומכים ואלה שמתנגדים, כל צד והשיקולים שלו. התומכים טוענים - שלטון הרוב. המתנגדים טוענים - דמוקרטיה היא שלטון הרוב תוך הגנה על עקרונות יסוד וזכויות המיעוט.
בפרק זה אירחנו את פרופ׳ יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ואחד האנשים הבולטים במאבק נגד הרפורמה כדי לדון עמו על השינויים והסכנות הצפויות אם הרפורמה אכן תצא לפועל
2023-04-0550 minקול המשפטעל הקשר שבין רפואה למשפט - עם ד”ר חן קוגלאז, מהי רפואה משפטית? מדובר בתחום שבו מיישמים תחומים מדעיים במטרה לפענוח פשעים. במדינת ישראל קיים רק מכון אחד של רפואה משפטית שמטרותיו הן, בין היתר, חקירה של סיבות המוות וזיהוי גופות שלא מזוהות.
בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט, שוחחו עם ד"ר חן קוגל, המכהן כמנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית. יחד, הם דנו בחוסר שקיים ברפואה משפטית והשלכותיו על עולם המשפט.
2023-03-3019 minקול המשפטאי ציות אזרחי- על החובה לציית מול הזכות לסרבדמוקרטיה, מטבעה, מבוססת על אמנה חברתית בין העם לשלטון. אך מה קורה כאשר אזרח.ית עומד.ת מול הוראה שילטונית הנוגדת את מצפונו.ה? מה ההבדל בין אי ציות אזרחי לבין סרבנות מטעמי מצפון? ומהם הטעמים שעשויים להצדיק את האי הציות האזרחי?
בפרק זה, חברי המערכת רוני גת וירין בארי שוחחו עם פרופ' דוד אנוך, חוקר בתחום הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של המוסר והפילוסופיה מדינית, ובחנו את ההצדקות והנסיבות, אם ישנן, לאי־ציות אזרחי ואת הקשיים והסכנות שאי־ציות עלול להביא עימו
2023-01-0932 minקול המשפטגישת בתי המשפט כלפי עבירות מין ואלימות במשפחה
אלימות במשפחה היא תופעה מוכרת בעולם ככלל ובמדינת ישראל בפרט. בשנים האחרונות אנו נחשפים ליותר ויותר מקרים של עבירות מין ואלימות בין בני משפחה. כך למשל, בשנת 2018 נפתחו במשטרה 28,114 תיקים בגין אלימות במשפחה. נראה כי במהלך הקורונה אף עלו מקרי האלימות במשפחה
בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט ראיינו את עו"ד רזין בית-אור מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. יחד, הם דנו בגורמים לעבירות מין ואלימות במשפחה ובפעילות הרשות בנושא. כמו כן, הם ניסו להבין מהם שיקולי הענישה בעבירות אלה, כיצד הרשויות מתייחסות לקורבנות ומה אפשר לעשות כדי למגר את התופעה.
2023-01-0224 minקול המשפטהרשעות חפים מפשע בישראל
בשנת 1976 הורשע עמוס ברנס ברצח החיילת רחל הלר ונידון למאסר עולם. הוא אמנם שוחרר מן הכלא לאחר מאסר ממושך, אך חפותו לא הוכחה באופן חד משמעי. רק בשנת 2002, לאחר שנערך משפט חוזר הוא זוכה זיכוי אילם ונפסקו לו פיצויים בסך 5 מיליון שקלים, מטרתם - לפצותו בעבור התקופה הארוכה שבילה מאחורי סורג ובריח.
איך אתם הייתם מגדירים אדם חף מפשע? האם במדינת ישראל מורשעים אנשים על לא עוול בכפם? מה היקף התופעה? האם מערכת המשפט, שעליה מוטלת החובה בכלל משקיעה מאמצים בניסיון למגר את אותה? מי קובע מיהו חף מפשע? האם ההחלטה ניתנת לביטול? מה הגורמים להרשעות האלה ומה הפגמים המאפיינים אותן? בשאלות אלה בחרנו לעסוק בפרק הזה בסדרת הפודקאסטים "בצריך עיון".
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט עם עוה"ד ליאור אפשטיין, מומחה לניהול משברים פליליים וממובילי עורכי הדין הפליליים בארץ, בניסיון לענות על השאלות הללו, לקבל פרספקטיבה ייחודית על הנושא ולקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של ההליך הפלילי בישראל.
2022-12-2828 min
קול המשפטמשפט וכתות – על המורכבויות המשפטיות, על המצוי והרצוי
בשיר שכתבה רוחמה גמרמן, לאחר מות אחותה המאומצת בכת, אומה, נכתב: ״׳היא לא הבעלים של המוח שלה׳, כך הוא קבע. תלש אותך מהעולם״.
אז מהי בעצם שליטה מנטלית? מהי עבדות? ומדוע קיים קושי ראייתי להוכיח את כל אלו במסגרת כת?
לנוכח יום המודעות לשבי בכתות שמתקיים היום (22.12) הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטיות הדר ביכמן וחן טרכנברג ראיינו את רוחמה גמרמן, שורדת כת ופעילה חברתית ואת עו״ד כרמל פומרנץ, מייצגת נפגעי כתות והיועמ״ש של המרכז הישראל לנפגעי כתות.
יחד עם רוחמה וכרמל, ניסינו להבין מהן המורכבויות המשפטיות בקבוצה כיתתית וכיצד המשפט יכול וצריך לסייע לנפגעי כתות בישראל. אנו מזמינות אתכם.ן להאזין לסיפורה האישי והאמיץ של רוחמה, לניסיון המשפטי המקצועי של עו״ד פומרנץ ולגלות מה הניע את שתיהן לפעילות אקטיביסטית ומעוררת השראה למען נפגעות ונפגעי כתות בישראל.
האזנה נעימה!
2022-12-2238 minקול המשפטגלובליזציה בעולם המשפט - על השינוי המגמתי במשפט האמריקאי והשפעתו על המשפט הישראלי.על-פניו, נראה שכאורך האוקיינוס המפריד בין ישראל לארה״ב, כך המרחק התרבותי והפוליטי בין שתי המדינות. אולם, מהתבוננות קצרה בשתי המדינות ניתן לראות שהדמיון גדול הרבה מכפי שחשבנו.
בהסכת זה, הסטודנטים יעל קסטיאל ודולב מימון שוחחו עם עו״ד יונית ולדנר-פלג ובחנו סוגיות יסודיות שמעסיקות את בית המשפט והחברה האמריקאית בימים אלה ואת ההשפעה שלהן על המרחב הציבורי הישראלי. כיצד ביהמ״ש האמריקאי מתמודד עם אתגרים חוקתיים, ערכיים ויסודיים במרחב הציבורי ומהו הקשר לסוגיות דומות מאד שאנחנו כחברה נאלצות ונאלצים להתמודד עמן כאן בישראל? כל התשובות בפודקאסט החדש שפותח את סדרת הפודקאסטים החדשה שלנו - "צריך עיון"
האזנה נעימה!
2022-12-1430 minקול המשפטהאם החוק היבש לא נרטב אף פעם? על מקומם של רגשות בהליכים משפטייםבשיר שכתב יהלי סובול לאחר פרשת אונס הנערה משומרת, נכתב ״החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה״.
אבל האם באמת אין במשפט מקום לרגש כלל? ד״ר שירה לייטרסדורף־שקדי טוענת שהתשובה לכך מורכבת יותר. האם שופטים בוכים? האם פרקליטי המדינה מרגישים אמפתיה כלפי נאשמים? בפרק החדש של פודקאסט קול המשפט, הסטודנטים מאור קסוטו ושיר טולדנו יארחו את ד״ר לייטרסדורף־שקדי וישוחחו על מקומו של הרגש במשפט בכלל ובמיוחד, במשפט הפלילי.
2022-12-0635 minקול המשפטקהילת ארגון העובדות והעובדים במציאות עבודה היברידית
עד לפני פרוץ משבר הקורונה, רובנו פעלנו על פי מודל העבודה המסורתי והוותיק - הגענו למשרד בכל יום בבוקר וחזרנו הביתה בסוף יום העבודה. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ משבר הקורונה, נחשפו העובדות והמעסיקות למודל עבודה חדש ומגוון יותר - עבודה היברידית.
זהו מודל שמאפשר עבודה מרחוק, מביתם של העובדים והעובדות, מבלי להגיע למשרד.
בפרק זה, דנה שיר טולדנו על האתגרים שהמציאות המשתנה מציבה בפני עולם העבודה בכלל והתארגנויות העובדות והעובדים בפרט, ההיבטים המגדריים הנובעים מכך, על השאלה האם זכויות שזכו להכרה במשפט הישראלי נשמרות גם כשאנו עובדות ועובדים מהבית ועוד יחד עם ד"ר תמי קצביאן, חוקרת ומומחית לעבודה וטכנולוגיה.
האזנה נעימה!
2022-11-2938 minקול המשפטאלימות במגרשי כדורגל וההיבט המשפטי של עולם הספורט בישראל"מרבית חובבי ואוהדי הספורט לא מכירים את הצד המשפטי של עולם הספורט בישראל, את המורכבויות המשפטיות העומדות מאחורי החתמת שחקנים, הסכם בין שחקן לקבוצה, העונשים הקולקטיביים של קבוצותיהם והמבנה המשפטי של ענף הכדורגל בישראל. בפרק זה, דנו הסטודנטים עידו דבי וליאור ברש על כל אלה ועוד יחד עם עו"ד מורן מאירי. עו"ד מאירי מכהן כשופט במוסד הבוררים של פיפ"א, חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל ומשמש בין היתר כיועץ המשפטי הראשי של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב.
2022-11-2230 minקול המשפטזיכוי מחמת הספק - שני סוגי זיכוייםבכל מדינות העולם, כאשר נאשם מגיע למשפט פלילי בעניינו, ההליך יכול להסתיים בשתי תוצאות, זיכוי או הרשעה. בשונה מהנהוג בעולם, קיימות שתי מדינות, ישראל וסקוטלנד אשר הוסיפו תוצאה נוספת לסיום ההליך הפלילי. תוצאה זו נקראת זיכוי מחמת הספק.
הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטים חן בן דוד ואביר זוארץ ינסו להבין, יחד עם פרופ’ יורם רבין, מהו הזיכוי מחמת הספק, כמה הוא נפוץ בעולם, האם הוא שונה מהזיכוי המלא והאם ראוי שבתי המשפט בישראל עושים בו שימוש.
פרופ’ יורם רבין הוא נשיא המכללה למנהל, חוקר ומומחה בתחומי המשפט החוקתי והפלילי. בעברו כיהן יורם בתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה ונמנה בין מייסדי התנועה לחופש המידע.
האזנה נעימה!
2022-11-0839 minקול המשפטעל הטלטלה המשפטית בשאלת הזכות להפלה בארה”ב ובעולםביום שישי האחרון ניתן פסק הדין Dobbs v. Jackson Women’s Health Organization בבית־המשפט העליון הפדרלי בארצות הברית. פסק־הדין הפך את הלכת Roe v. Wade והכריע שכל מדינה תהא רשאית לחוקק חוקים שמגבילים או אוסרים הפלות, ושהזכות להפלות אינה עוד זכות חוקתית.
הסערה הציבורית סביב הנושא החלה כשהודלפה טיוטת פסק־הדין בחודש מאי האחרון, כבר אז צפו החששות מפני ההשלכות של ההחלטה הצפויה. בעקבות זאת, הסטודנטיות אביה חסיד־מן ועמית לוי אירחו את פרופ' רות הלפרין־קדרי, לפרק שעסק במשמעות המשפטית של הזכות החוקתית להפלות, ובהשפעה הצפויה של הפיכת הלכת Roe v. Wade בארה״ב ומחוצה לה.
פרופ' הלפרין־קדרי היא דוקטור למשפטים, וראשת מרכז רקמן – המרכז לקידום מעמד האישה באונ' בר־אילן. עיסוקה כיום הוא חקר דיני המשפחה מהמבט המגדרי.
האזנה נעימה!
2022-06-2741 minקול המשפטסמכויות המשטרה במרחב הציבוריבחודש אוגוסט 2019, עתרו לבג"ץ ( בג"ץ 4455/19 עמותת טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה נ' משטרת ישראל
) האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה והוועד הציבורי נגד עינויים, בדרישה שבית המשפט יאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה, כאשר אין חשד שביצעו עבירה. דרישתם הייתה לבטל את "נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר", שמעגן את הפרקטיקה הבלתי חוקית.
טענתם העיקרית הייתה שיש כלפיהם ״שיטור יתר״ ומשכך מבקשים מהם להציג תעודת זהות ברוב המקרים, לגישתם.
העתירה תקפה את ההתנהלות השיטתית וארוכת השנים של שוטרים לעכב אנשים ברחוב, רק מפני שלתחושתם הסובייקטיבית הם נראים "בעייתיים", לדרוש מהם ללא כל הסבר להציג תעודה מזהה ולבדוק במאגר המשטרתי את המידע אודותיהם. הם טענו שהתנהלות זו מנוגדת לזכותו של כל אדם שרשויות המדינה לא יתייחסו אליו כאל "חשוד" ולא יגבילו את חירותו באופן שרירותי ובהעדר "סיבה טובה". עוד הם טענו שהתנהלות זו פוגעת בזכות לכבוד, בזכות לשם טוב, בזכות לפרטיות, בזכות לחופש תנועה ובזכות לשוויון.
בג"ץ קיבל באופן חלקי את העתירה, וקבע שחוק החזקת תעודת זהות והצגתה מסמיך את המשטרה לדרוש מאדם להציג תעודת זהות ללא חשד לביצוע עבירה, רק לצורך מצומצם ביותר של בירור מידע שקיים בתעודת הזהות או בירור אם אדם הוא בעל תעודת זהות. זאת "על מנת להימנע מתיוגם של אנשים כחשודים בלא סיבה".
פסד הדין מעלה שאלות רבות כמו:
האם הכרעה זו של העליון, מגבילה את סמכות המשטרה בשטח בצורה לא מידתית? האם הכרעה זו מהווה איזון ראוי בין הזכות שלא להיות מעוכב ללא חשד סביר, בין הפגיעה בחופש התנועה, לבין היכולת של המשטרה לבצע את עבודתה?
על מנת לקבל מענה לשאלות הללו, הסטודנטית אלין סמדג'ה ראיינה את עורך הדין אייל אבועלפיה שייצג את עמותת טבקה בעתירה זו. עו"ד אבולפיה הנו סגן יו"ר הוועדה לעניינים פליליים במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין וחבר בוועדת המשטרה ובוועדת חקיקה (פלילי) של הלשכה.
ההאזנה מומלצת!
2022-06-2233 minקול המשפטהאמנם כתום זה השחור החדש?מתוך כלל האסירים בישראל, רק 2% הן אסירות. האם זה אומר שנשים פושעות פחות? במה שונה כלא נשים מכלא של גברים? ואיך מגדלים ילדה בכלא?
בפרק החדש שלנו, חברות המערכת אביה חסיד־מן ועמית לוי ראיינו את עורכת הדין רותם טובול, סנגורית פלילית. יחד הן דנו בגורמים שמשפיעים על פשיעה, וניתחו את המשמעות המשפטית של השוני בין אסירות לאסירים. אנחנו מזמינות אתכם ואתכן להאזין ולגלות איך נראה כלא נווה תרצה מבפנים, ולהבין מדוע שוויון פורמלי ב״מעצר ימים״ עשוי לפגוע בזכויותן של האסירות.
2022-06-1630 minקול המשפטסוגיות משפטיות בעולם הסטרטאפמתעניינים בחברות סטארטאפ? הפרק הזה הוא בשבילכם!
תהליך הקמה של חברת סטארטאפ מצריך חשיבה מעמיקה על ההיבטים המשפטיים השונים, ואין זה סוד שמאחורי כל חברת סטארטאפ מצליחה יש רעיון חדשני. רעיון שללא הגנה משפטית נכונה כל אחד יכול להשתמש בו. הגנה זו מספקת אמצעי לגיטימי לתחרות בריאה בשוק הפרטי ומגנה מפני דליפת מידע ושימוש ברעיון המקורי בו שלא כדין.
על כל זאת ועוד, שוחחו הסטודנטים עידו דבי וליאור ברש יחד עם עו׳׳ד גיא לכמן. עו׳׳ד לכמן הוא שותף בכיר בקבוצת ההייטק במשרד פרל כהן ואף מכהן כיו"ר קבוצת יפן. עו"ד לכמן הוא בעל ניסיון רב בייצוג חברות מתפתחות כבר בשלבים ראשוניים בדגש על חברות סטארטאפ.
האזנה נעימה!
2022-06-0837 minקול המשפטמס פיגוביאני – כמה זה עולה לנו?בראשון לינואר 2022, בהחלטת ועדת הכספים ושר האוצר אביגדור ליברמן, נכנס לתוקפו צו המעלה את המס על משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים. הצו מייקר את המוצרים בעשרות אחוזים וצפוי להכניס לקופת האוצר כ־400 מיליון שקלים.
העלאת המס על מוצרים מסכני חיים כמו סיגריות או משקאות ממותקים והעלאת המס על מוצרים מזהמים כמו דלק וכלים חד פעמיים אינו דבר חדש ואף די שכיח בעולם.
למס על המוצרים הללו יש שם – מס פיגוביאני.
הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטים חן בן־דוד ואביר זוארץ ינסו להבין, יחד עם ד"ר תמיר שאנן, מהו המס הזה, למה הוא נקרא כך, כיצד הוא משפיע על כולנו וכיצד ראוי שהמדינה תעשה בו שימוש.
ד"ר תמיר שאנן הוא דיקן הפקולטה למשפטים במכללה למנהל, עורך דין ורואה חשבון, חוקר ומומחה בתחומי המשפט הציבורי ובדיני המיסים בפרט.
האזנה נעימה!
2022-06-0135 minקול המשפטמלחמת הסייבר בין רוסיה לאוקראינהסון טסו, מחבר הספר "אומנות המלחמה" אמר ש"ניצחון האויב ללא קרב הוא הטוב שבטוב".
המרחב הקיברנטי מאופיין בתכונות שמאתגרות במיוחד לא רק את אמרתו של טסו אלא גם את המערכת המשפטית שהרי המידע שפעם ניתן היה להצפנה והאפשרות להפעלת תשתיות בלחיצת כפתור חשופים כיום להתקפות סייבר גם כן בלחיצת כפתור כך שבחסות מרחב הסייבר נוצרה יכולת להביא לפגיעה בתשתיות קריטיות במדינות אויב, דבר שמציב אתגרים חדשים בפני ההגנה על זכויות האדם.
ככל שזה נוגע למשפט הבינלאומי, עצם העובדה שמרחב הסייבר אינו מתוחם טריטוריאלית ולמעשה פורץ את גבולות השיפוט של המדינות, כפי שראינו במלחמת רוסיה-אוקראינה, מביא לכך שההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הסייבר מערערות את הסדר המדיני העולמי.
בתחומים אלה ונוספים נמצא המשפט הבין־לאומי רק בראשית דרכו. הצורך לעבד ולגבש נורמות ועקרונות מותאמים של דיני האחריות הבינלאומיים לתחום הסייבר שמקדש אנונימיות בעקבות התפתחויות טכנולוגיות אינו ייחודי למשפט הבין־לאומי ועם זאת, אין ספק שמושכלות היסוד המשפטיות של המשפט הבין־לאומי שרירות וקיימות גם במרחב הסייבר ויש להסדיר את הנושא באופן מקיף הרבה יותר.
על כל זאת ועל אתגרים נוספים העומדים בפני מערכת המשפט בנוגע למרחב הקיברנטי, ביניהם התפתחותה של מלחמת התודעה, שוחחה הסטודנטית טל פרנק עם ד"ר טל מימרן, מומחה למשפט בינלאומי, מנחה קליניקת קונקורד במסלול האקדמי המכללה למנהל, מנהל מחקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר וראש תוכנית אמנה דיגיטלית במכון "תכלית".
האזנה נעימה!
המנגינה בפרק לקוחה מ: Link: https://filmmusic.io/song/8404-computer-arithmetic-for-business License: https://filmmusic.io/standard-license
2022-05-2538 minקול המשפטבעקבות חוק האסדרה החדשאסדרה היא שם כולל של פעולות הנקבעות על ידי רשויות המדינה במטרה להכווין התנהגות ופעולות של יחידים וגופים לא ממשלתיים, בין באמצעות חקיקה, תקנות, הנחיות מנהליות או הוראות ברישיונות, אשר יש לממשלה סמכויות לאכוף את התקיימותן. ייעודה של הרגולציה היא להגן על מגוון אינטרסים חברתיים, כלכליים וסביבתיים של החברה והכלכלה במדינה.
מטרת החוק היא לייצר עקרונות יסוד משותפים וחקיקת מסגרת לכל עולם הרגולציה, מאחר שרגולטור מגדיר הוראות מכוח אותו חוק הרלוונטי אליו ואל התחום הספציפי שלו, אין עקרונות ותהליכים אחידים ורוחביים, לכן החוק בא וקובע עקרונות למדיניות רגולציה חכמה עבור כל הרגולטורים.
בפרק היום נדון ביחד עם ד"ר איריס סורוקר, שופטת בדימוס ומרצה וחוקרת בפקולטה למשפטים במכללה למנהל, ברפורמה שהחוק מקדם, נסקור את עקרונותיו וננסה לאמוד האם בניסוחו העדכני, החוק מגשים את תכליתו וכיצד הוא עלול להשפיע עלינו, אזרחי ישראל.
2022-05-1836 minקול המשפטיישוב סכסוכים מקוון בעולם משתנההיום בחרנו להציג סוגיה מעניינת שהתפתחה ותפסה תאוצה בעקבות מגפת הקורונה – הליכי גישור שהועברו למתכונת מקוונת. עד לשנת 2019, הליכים מקוונים ליישוב סכסוכים סיפקו מענה בעיקר לסכסוכים שנבעו מהתקשרות באמצעות הרשת. סכסוכים שניתן להגדירם ככאלה שאין בהם חשיבות לכך שהצדדים יישמעו באופן אישי, שפחות מעורבים בהם עניינים רגשיים ושלא נדרש למצוא בהם פתרון מורכב.
עקב פרוץ מגפת הקורונה נולד צורך במנגנון יעיל ונגיש ליישוב סכסוכים, בין צדדים שאינם יכולים או מפחדים לצאת מביתם בשל המגבלות הרבות שהוטלו על הציבור לרגל המגפה. הצורך המתואר מצא מענה במנגנונים רבים ליישוב סכסוכים שהועברו למתכונת מקוונת.
יחד עם הסטודנט מאור קאסוטו, ובעזרתה של ד"ר פרלמן, ניסינו להבין מהם המאפיינים של הליך הגישור שמועבר באופן מקוון, ולאילו סוגי סכסוכים זה מתאים.
2022-05-1124 minקול המשפטסיכום קדנציית היועמ”ש ד”ר אביחי מנדלבליט: ריאיון עם המשנה המנהלי-ציבורי ליועמ”שית ד”ר גיל לימון - חלק באנו נרגשות ונרגשים לשתף את החלק השני בראיון שערכו ליאור ברש ושיר טולדנו יחד עם ד"ר גיל לימון, המשנה המנהלי-ציבורי ליועצת המשפטית לממשלה העוסק בסוגיות מרכזיות שעלו בקדנציית היועמ"ש היוצא, ד"ר אביחי מנדלבליט. החל מתקנות וחקיקת הקורונה, הממשלה והפריטטית, הסדר ניגוד העניינים ועד החלטה בית הדין הפלילי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל. בזכות ד"ר לימון זכינו לשמוע איך מנהלים מצבים מורכבים משפטית מעין אלה מבפנים. לפיכך, ההאזנה מומלצת בחום!
2022-04-2726 min2022-04-2502 minקול המשפטסיכום קדנציית היועמ”ש ד”ר אביחי מנדלבליט: ריאיון עם המשנה המנהלי-ציבורי ליועצת המשפטית לממשלה ד”ר גיל לימון - חלק אאנו נרגשות ונרגשים לשתף את החלק הראשון בראיון שערכו ליאור ברש ושיר טולדנו יחד עם ד"ר גיל לימון, המשנה המנהלי-ציבורי ליועצת המשפטית לממשלה העוסק בסוגיות מרכזיות שעלו בקדנציית היועמ"ש היוצא, ד"ר אביחי מנדלבליט. החל מתקנות וחקיקת הקורונה, הממשלה והפריטטית, הסדר ניגוד העניינים ועד החלטה בית הדין הפלילי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל. בזכות ד"ר לימון זכינו לשמוע איך מנהלים מצבים מורכבים משפטית מעין אלה מבפנים. לפיכך, ההאזנה מומלצת בחום!
ד"ר לימון הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ובמנהל עסקים, תואר שני בהצטיינות במשפטים ותואר דוקטור – כולם מהאוניברסיטה העברית. ד"ר לימון מפרסם מאמרים אקדמאים מעת לעת, וכתב ספר בתחום המשפט הבינלאומי-פומבי המתבסס על עבודת הדוקטורט שלו. במהלך הקריירה המקצועית, ד"ר גיל לימון ביצע מספר תפקידי עילית בפרקליטות הצבאית, שימש כעוזר בכיר למזכיר הממשלה ולאחר מכן כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
2022-04-1334 minקול המשפטעל סוגיית “חטיפת הילדים” במשפט הבינלאומי בעקבות פרשת הילד איתן בירןכולנו נחשפנו לסיפורו של איתן בירן, הילד הישראלי בן החמש שאיבד את כל משפחתו באסון הרכבל שאירע באיטליה. סבו של איתן היה סבור שהילד צריך להתחנך ולגדול בישראל. זאת, בניגוד לדעתה של דודתו של איתן שסברה שעליו לגדול ולהתחנך באיטליה. כאשר בית המשפט באיטליה קבע כי איתן יגדל באיטליה מכיוון שזה “מקום מגוריו” לפי המשפט הבינלאומי, הסב "חטף" את איתן לישראל.
הצטרפו אלינו לפרק חדש, בו הסטודנטים חן בן־דוד ואביר זוארץ אירחו את הדוקטורנט לירון שילה, בוגר הפקולטה למשפטים במכללה למנהל אשר התמחה ועבד כפרקליט במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. בוגר תואר שני במשפט בינלאומי מאוניברסיטת ג’ורג’טאון, דוקטורנט למשפט בינלאומי גם כן באוניברסיטת ג’ורג’טאון ובעברו עמית מחקר במכון המחקר ISP באוניברסיטת ייל.
בהסכת זה, ננסה להבין יחד עם עו”ד שילה מהו הליך “חטיפת ילדים” לפי המשפט הבינלאומי, כיצד מגדירים את מקום מגוריו של הילד ומהם השיקולים לפיהם בית המשפט קובע למי נתונה האחריות על הילד הנחטף. בנוסף, נדון בהליך ההסגרה הפלילי של הסב לאיטליה ונשמע האם אכן מוצדק להסגירו ולהעמידו שם לדין.
האזנה נעימה!
2022-04-0633 minקול המשפט”חוק” הטיפיםמתי לאחרונה ישבתם במסעדה ולא השארתם טיפ למלצר? נשמע מוזר נכון? אז מאיפה הגיע הנוהג הכל־כך שגור של מתן טיפ, ואם הוא כבר אוטומטי, האם זו באמת בחירה שלנו?
חברות המערכת אביה חסיד־מן ועמית לוי פגשו את ד"ר יוסי רחמים, מרצה וחוקר בתחום דיני העבודה, לשיחה על מוסד הטיפים והשינויים שהוא עבר בעקבות "חוק הטיפים" (ספויילר – בכלל לא מדובר בחוק). בין היתר, השיחה עסקה במאמר החדש שד"ר רחמים כתב יחד עם צאלח אבו־עמשה על מוסד הטיפים, שמאז הקלטת הפרק כבר הספיק להתפרסם. קישור למאמר "טיפים כהכנסה מעבודה: הלכת קיס והשלכותיה על ענף התיירות" - http://www.hapraklit.co.il//_Uploads/dbsAttachedFiles/RahamimandAbuAmsha.pdf
2022-03-3032 minקול המשפטפרי העץ המורעלפרי העץ המורעל-
לאחרונה, עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות. הצעת חוק זו כוללת הוראה המקנה לבית המשפט סמכות לפסול ראיה שהושגה שלא כדין.
כבר בשנת 2006 בית המשפט העליון פרסם פסק דין תקדימי בפרשת יששכרוב.
בפרשה זו, נפסלה הודאה של חשוד בשל פגיעה בזכויותיו להליך הוגן. פסק הדין אימץ את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, ולפיה לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לפסול את קבילותה של ראיה בפלילים, וזאת כאשר מדובר בראיה שהושגה באמצעים בלתי חוקיים.
בהקשר זה,נשאלת השאלה מהו באמת שיקול הדעת השיפוטי בכל הנוגע לפסילת ראיות שהושגה בניגוד לדין?
הצעת החוק מעלה מספר שאלות לא מבוטלות, כגון: האם הצעת החוק תגביר את האמון במערכת המשפט? האם הצגת החוק הזו הינה מהפכה משפטית או הנצחה של המצב הקיים?
על כל זאת ועוד, דנו הסטודנטים מאור קסוטו ואלין שירה סמדג'ה בפודקאסט יחד עם השופט יניב בן הרוש.
האזנה נעימה לכולן.ם
2022-03-2338 min
קול המשפטריאיון עם כבוד השופטת דליה דורנר"אני חולמת על מדינה של צדק, המגשימה זכויות אדם ובהן זכויות חברתיות".
האישה מאחורי המשפט הזה היא לא אחרת מאשר כבוד השופטת דליה דורנר.
הצטרפו אלינו והאזינו לפרק הראשון בסדרה החדשה שלנו. בו, ליאל בן־יוסף מראיינת את השופטת דורנר על חייה בעולם המשפט וקצת מעבר לו.
החל מדיון בחשיבות הזכויות החברתיות ועד סוגיות במשפט הפלילי, ההסכת נוגע במרבית הנושאים העיקריים בפסיקתה.
אם מעניין אתכם לדעת מהי ההחלטה שעליה כבוד השופטת מתחרטת עד היום, או אם תרצו לשמוע את טיפ הזהב שלה למשפטנים לעתיד, ההאזנה מומלצת.
2022-03-1740 min
קול המשפטעל סוגיית ”אינוס מרחוק” בעקבות פסק דין הלליבמסגרת סדרת ההסכתים "סיכום שנת המשפט 2021". הסטודנטים חן בן־דוד וליאור ברש אירחו את ד"ר לבנשטיין־לזר, מנהלת המערך הקליני "משנה" וסגנית דיקן בפקולטה למשפטים במכללה למנהל, מרצה וחוקרת בתחומי המשפט הפלילי ואת ד"ר אסף הרדוף, מרצה וחוקר של תחומי המשפט פלילי , סדר דין פלילי ודיני ראיות תוך התמקדות מחקרית בסוגיית הפשע המקוון.
פסק הדין עוסק בשאלה האם חוק העונשין מכיר בכך שעבירת האינוס יכולה להתקיים כאשר הנאשם גורם לקורבן לבצע את העבירה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. בית המשפט העליון קבע פה אחד כי ניתן להרחיב את הפרשנות לעבירת האינוס כך שעבירה זו תכלל בתוכה ואף מכנה אותה כ"אינוס מרחוק".
בהסכת זה, ננסה להבין ביחד עם ד"ר לבנשטיין־לזר וד"ר הרדוף כיצד ניתן להתמודד עם תופעה זו? מהן ההשלכות של פסק הדין כלפי הנפגעת והנאשם בעבירת האינוס מרחוק ובעבירת האינוס הרגילה? כיצד החלטה זו תשפיע על עבירות מין אחרות שאינן אינוס? והאם ראוי שהעבירה תקבע על ידי בית המשפט או שראוי שהמחוקק יעדכן את חוק העונשין?
מוזמנות ומוזמנים להאזין להסכת ולשתף אותנו במחשבות לגביו בעמוד הפייסבוק ״קול המשפט", בעמוד האינסטגרם "Colmanblogcast" או בכתובת המייל שלנו – kolhamishpatcolman@gmail.com.
האזנה נעימה!
2022-01-1935 min
קול המשפטהאם נפרד יכול להיות שווה?האם נפרד יכול להיות שווה? - על בג״ץ מלכה והפרדה מגדרית באקדמיה בישראל.
במסגרת סדרת ההסכתים ״סיכום שנת המשפט״, הסטודנטיות אביה חסיד מן ועמית לוי ראיינו את ד״ר אבינועם כהן, מרצה למשפט בינלאומי ומומחה בתחום זכויות האדם.
ההסכת עוסק בבג״ץ מלכה - איחוד של 4 עתירות הנוגעות לתוכנית "חומש" של המל״ג שמטרתה שילוב אוכלוסיות חרדיות בהשכלה גבוהה.
ד״ר כהן, שייצג את מרכז קונקורד כידיד בית משפט בהליך, מסביר את חשיבות השילוב באקדמיה לשם שילוב בשוק התעסוקה, אל מול החשש כי שימוש בכלי של הפרדה עלול לזלוג למגזרים אחרים בחברה הישראלית.
בהמשך הפרק, מתקיים דיון הנוגע להלכת פסק הדין האמריקאי ״בראון״ לפיה נפרד בהכרח אינו שווה, ועולים סימני שאלה לגבי האם וכיצד נקלטה ההלכה במשפט הישראלי.
מוזמנות ומוזמנים להאזין להסכת ולשתף אותנו במחשבות לגביו בעמוד הפייסבוק ״קול המשפט - Kol-Hamishpat”; בעמוד האינסטגרם; או בכתובת המייל שלנו - kolhamishpatcolman@gmail.con
2022-01-1333 minקול המשפטעל מקומו של המשפט במערכת יחסים זוגית**האם קיימת חובת גילוי בנוגע לנטייה מינית ערב הנישואין?**
הצטרפו אלינו לפרק השלישי בסדרת 'סיכום שנת המשפט 2021', שעוסק בפסק הדין בע"מ 5827/19 פלוני נ' פלונית. שם, הסטודנטים אלין סמדג'ה ומאור קסוטו דנו בשאלה – האם הימנעות מגילוי של נטייה מינית ומידת הדבקות הדתית, ערב הנישואין, מהווה עילה לתביעת נזיקין? וניסו לתת לה מענה יחד עם פרופ' צבי טריגר דרך מציאת קו הגבול של התחום החוזי משפטי, בתוך חיי המשפחה וחיי הנישואין.
פרופ' טריגר הוא סופר, פרופסור למשפטים, וחוקר המתמחה בדיני משפחה ודיני חוזים, פמיניזם ותאוריה קווירית, משפט ותרבות. כיהן כסגן דקאן הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל בין השנים 2011–2013. כיום, הוא מרצה בכיר בתואר הראשון בפקולטה, וראש תכנית הלימודים בתואר השני. באמצעותו, ניסינו לשפוך קצת אור על הנושא ועל העקרונות והערכים שעומדים מאחורי קביעת ביהמ"ש העליון בפסק הדין.
2022-01-0532 min
קול המשפטבג״ץ הפונדקאותחוק הפונדקאות נחקק ב 96׳, אז איך יכול להיות שרק השנה אושרו לזוגות הומוסקסואלים לבצע פונדקאות בישראל ?
הצטרפו אלינו לפרק השני בסדרת סיכום שנת המשפט - 2021, שם שוחחו אביר סוארץ וסהר לוי יחד עם פרופ׳ אייל גרוס, חבר בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, בה הוא מלמד וחוקר משפט בינלאומי ומשפט חוקתי, על השיקולים וההיסטוריה שמאחורי החלטה היסטורית של בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לת עוברים על; החלטה כי ההסדר הפונדקאות שמדיר גברים הומוסקסואליים מביצוע פונדקאות במדינת ישראל, אינו חוקתי.
2021-12-2932 min
קול המשפטהמדיום הוא המסר?המדיום הוא המסר?
במשך שנים רבות נחשבו הרשתות החברתיות ל"כיכר העיר המודרנית".
חשבנו שהאינטרנט יביא לביזור הכוח שהיה שמור עד לאותה עת לאמצעי התקשורת ודמיינו מציאות בה כולנו יכולים ויכולות ליטול חלק פעיל בשיח הציבורי. אך מסתבר שלא כך הדבר, כיום הפלטפורמות החברתיות הן תאגידי ענק ובכוחן לעצב ולשלוט בשיח הציבורי, בין היתר על ידי מחיקת פרסומים ברשתות החברתיות. הסרת תכנים מתבצעת בעזרת יחידת הסייבר בפרקליטות שפונה לרשתות החברתיות בדרישה להסיר תכנים מסוימים.
הפרקליטות לא מוכנה לחשוף אילו תכנים הוסרו ובהיעדר חקיקה מסדירה בנידון עולות שאלות רבות בדבר גבולות חופש הביטוי והגדרת גבולות השיח. על כל זאת ועל אתגרים נוספים העומדים בפני מערכת המשפט בנוגע למרחב הקיברנטי, שוחחו הסטודנטים טל פרנק ועידו דבי עם ד"ר רועי פלד, חבר הנהלה בתנועה לחופש המידע, מרצה וחוקר בתחומי המשפט המנהלי והחוקתי במסגרת הפודקאסט "המדיום הוא המסר" שעסק בבג"ץ 7846/19 'עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' פרקליטות המדינה - יחידת הסייבר ואח'.
Computer Arithmetic For Business by MusicLFiles
Link: https://filmmusic.io/song/8404-computer-arithmetic-for-business
License: https://filmmusic.io/standard-license
2021-12-2234 min
קול המשפטבג”ץ עמנואלדתי או עדתי?
בשלהי 2009 פרצה לתודעה "פרשת עמנואל" שהתרחשה בבית הספר יעקב, ביישוב עמנואל.
במסגרת הפרשה, בית הספר הפריד בין כיתות הלימוד של תלמידות ממוצא מזרחי לתלמידות ממוצא אשכנזי. בעקבות הדרת התלמידות המזרחיות הוגשה עתירה לבג''ץ בנושא (בג''ץ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" ויואב ללום נ' משרד החינוך). העתירה שהוגשה הביאה למהומות וזעם בקרב הציבור החרדי שראה בכך התערבות בוטה באורחות חייו ובדרכי החינוך הייחודיות למגזר.
על כל זאת ועוד שוחחו הסטודנטיות Rinat Avraham ו Shahar Ben Praz, יחד עם עו"ד יואב ללום, ממייסדי עמותת "נוער כהלכה".
אנו מזמינים ומזמינות אתכם ואתכן להאזין לפרק מרתק זה ולהתחקות אחר יישומה של פסיקת בג"ץ עקב העתירה, ולראות האם הצליחה להגשים את מטרותיה.
2021-12-1532 minקול המשפטמשפט ועוניתופעת העוני במדינת ישראל הולכת ומתרחבת עם השנים. העוני נפוץ בעיקר בקרב קשישים, ילדים, ניצולי שואה ואימהות חד הוריות. תופעת העוני בישראל מאופיינת בכך שגם אלו אשר יוצאים לעבוד, אינם מצליחים לצאת ממעגל העוני.
כתוצאה מהעוני, אוכלוסיות מוחלשות נאלצות ליטול מזון כדי להתקיים ולשרוד, ולאור המצב מתעוררת השאלה: האם המשפט צריך להרשיע אנשים עניים שנוטלים מזון על מנת לספק את הרעב שלהם ושל ילדיהם? לשאלה זו נדרשו השופטים בעניין בהלקר.
בפרק זה, כחלק מסדרת "דיון נוסף", בחרו הסטודנטים עידן מנשה ונוי שפיר, לראיין את ד"ר אסף טבקה, מומחה למשפט ועוני. הפודקאסט עוסק בעניין בהלקר (ת"פ (שלום רמלה) 17571-01-18 מדינת ישראל נ' בהלקר), פסק דין מעניין ומורכב שדן בסוגיות עוני ומשפט, וכן מציג את שיקול דעתו של שופט אחד אנושי ומרגש.
https://www.bensound.com/royalty-free-music/track/a-new-beginning
https://www.bensound.com/royalty-free-music/track/creative-minds
2021-12-1345 min
קול המשפט‘פסק דין ‘קול ברמההכניסה לנשים אסורה!
הפרק החמישי בסדרת הפודקאסטים ״דיון נוסף״ עוסק בפס״ד ״קול ברמה״, (רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות).
קול ברמה עסק בסוגיית איסור השמעת נשים ברדיו. בעלי התחנה לא אפשרו השמעת נשים והדירו אותן באופן סיסטמתי מהתחנה. לכן, הוגשה תובענה ייצוגית על ידי עמותת קולך, שנוהלה ע״י עו״ד אסף פינק ועו״ד אורלי לחובסקי.
הצטרפו אלינו לדיון מרתק על פסק הדין יחד עם הסטודנטים חן ורשנברוט וNoy Grondman. בו הם ניסו להבין מחנה קהת, לשעבר מנהלת עמותת קולך ומעו״ד פינק, מה הם חושבים על סוגיית הדרת הנשים כיום, וכיצד תובענות ייצוגיות יכולות לסייע או להכשיל קבלת סעד מביהמ״ש.
https://www.youtube.com/watch?v=7Fe_9PuA_Ic
https://bit.ly/3pziWYg
https://youtu.be/pmFpjBUhPA4
2021-12-0926 min
קול המשפטדנג”ץ הבוגדת - חלק ב‘
האם ניתן לייחס את בגידת האישה בבעל כגורם משפיע על הלכת השיתוף?
על שאלה בעלת השפעה כה מכריעה כגון זו, עמד בג"ץ בפסק הדין דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בהרכב מורחב של 9 שופטים.
אנו מזמינים אתכם ואתכן להאזין לפרק השלישי בסדרת הפודקאסטים "דיון נוסף" – פרק על פסק דין "הבוגדת" בדיונו הנוסף.
בפודקאסט זה, אירחו Elinor Machluf, Shira Mor Shauli וTomer Amiel, סטודנטיות בשנה ג' בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למנהל, את פרופ׳ צבי טריגר, מרצה בפקולטה וחוקר המתמחה בדיני משפחה, פמיניזם ותאוריה קווירית, ומשפט ותרבות. הפודקאסט הופק במסגרת פרויקט הגמר בקליניקה לקידום שוויון בפקולטה.
2021-12-0523 minקול המשפטבג”ץ הבוגדת - חלק א‘האם, במסגרת הליך גירושין, לבתי־הדין הרבניים יש את הסמכות לשלול זכויות רכושיות מאישה שבגדה בבעלה?
בסוגיה זו דנו בפרק השני בסדרת הפודקאסטים "דיון נוסף", העוסק בפסיקת בית המשפט העליון בגלגולה הראשון בבג"ץ הבוגדת, בג"ץ 4602/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה. אנחנו מזמינות אתכם ואתכן להצטרף אלינו לדיון המרתק של הסטודנטים Hagar Klein ו Aviel Avni יחד עם פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר־אילן, שלאחרונה נבחר למועמדות לשיפוט בבית־המשפט העליון.
מאחורי התשובה לשאלה זו עומדת אישה אחת, אמיצה, בליבו של דיון שמסעיר מזה תשע שנים את מערכת המשפט.
Sound effects and additional sound effects and music obtained from https://www.zapsplat.com.
2021-12-0238 min
קול המשפטפסק הדין ‘אבו חנא‘ ריאיון עם כבוד השופט ריבלין"דיני הנזיקין באים להשיב לאדם את הזכות להתוות את סיפור חייו". כך, כתב כבוד השופט ריבלין בפסק הדין ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13 (2005).
אנו נרגשות ונרגשים להכריז על פרסום פרק הפודקאסט הראשון בסדרת 'דיון נוסף' - פודקאסט על פסק הדין אבו חנא!
סדרת הפודקסטים נערכה במסגרת פעילות הקליניקה לקידום שוויון בהנחיית עו"ד אפרת פודם ובתמיכת רשות ההוראה.
הצטרפו אלינו לדיון נוסף בפסק הדין המכונן, יחד עם הסטודנטים ליאל בן־יוסף וגיא אנצ'לזון, שראיינו את השופט ריבלין ושאלו אותו את השאלות שכל מי שקרא את פסק הדין רוצה לדעת. שם, ניזכר במה שהפך את פסק הדין לאחד מפסקי הדין התקדימיים ביותר בדיני הנזיקין, נדון בזכות לאוטונומיה, נשוחח על אחורי הקלעים של כתיבת פסק הדין, ועוד נושאים מעניינים אחרים.
Classical Background Sad Piano by MusicLFiles
Link: https://filmmusic.io/song/8369-classical-background-sad-piano
License: https://filmmusic.io/standard-licenseComputer Arithmetic For Business by MusicLFiles
Link: https://filmmusic.io/song/8404-computer-arithmetic-for-business
License: https://filmmusic.io/standard-license
2021-11-2343 min